בלוג המרצים למשפטים באוניברסיטת חיפה
הזמנה להגשת מועמדויות למערכות כתבי העת
סטודנטית יקרה, סטודנט יקר,
שלום רב,
אנו פונים למי שנמנים על הסטודנטים המצטיינים בפקולטה ומזמינים אותם להגיש מועמדוּת לכהונה בשנת הלימודים הבאה באחת ממערכות כתבי העת של הפקולטה. המועמדוּת אגב אינה מוגבלת לתלמידים שמצויינותם מתבטאת בגיליון הציונים, ועל כן אתם מוזמנים להעביר את תוכן המכתב גם לחבריכם שנראים לכם מתאימים להיות חברי מערכת.
לעבודה במערכת של כתב-עת יש כמה יתרונות משמעותיים:
ראשית, זוהי הזדמנות יוצאת דופן לקחת חלק פעיל בעשייה האקדמית ולהשפיע על השיח המשפטי והציבורי בחברה רווית-הקשיים שלנו;
שנית, עבודה זו מחדדת את כישורי הכתיבה המשפטית, שכן דרך התהליך של הערכת מאמרים המגיעים לכתבי העת אתם לומדים הרבה על זיהוי של עיקר וטפל, על יצירת מבנה בהיר של טיעון, ועל האופן שבו מקנים ממשות או ביסוס לטיעון;
שלישית, נקודה שהשלכותיה תועלתניות: השתתפות במערכת כתב-עת זוכה לרוב להערכה רבה של גורמים משפטיים מחוץ לפקולטה, והיא בסיס אפשרי להמלצה עליכם של עורכי כתבי-העת.
הפרטים הקונקרטיים הנוגעים לכל אחד מכתבי העת מופיעים בידיעון. אנא קראו אותם בעיון, כי לכל כתב-עת יש ייחודיות משלו.
אתם מוזמנים גם לפנות לבוגרים של מערכות קודמות של כתבי-עת. לנוחותכם מפורטים להלן דוא"לים של בוגרים שכאלה, למקרה שתרצו להתכתב איתם ישירות.
"דין ודברים" – שגיא רבינוביץ, sagin22@gmail.com
"משפט וממשל" – אירנה נוטנקו, n_irena@walla.com
אתם מוזמנים מאד גם לשאול שאלות את סגני-העורכים או העורכים בכל כתב-עת.
להלן הדוא"לים הרלבנטיים:
"דין ודברים" – עו"ד מנאל תותרי-ג'ובראן – dinlrev@law.haifa.ac.il
"הארת דין" – עו"ד שי אוצרי – Shaiotzari@walla.com
"משפט וממשל" – עו"ד קרן אניספלד –mmimshal@law.haifa.ac.il
סטודנטים לתואר שלישי, סטודנטים לתואר שני, וסטודנטים לתואר ראשון (משנה ב' ואילך), המעוניינים לכהן באחת המערכות מתבקשים להגיש מועמדותם לגב' דורית ארבל, מרכזת הפקולטה. הדרך הנוחה לנו יותר היא בדוא"ל שאליו מצורפים המסמכים השונים כקבצי וורד או אקרובט. כתובתה של דורית היא darbel@law.haifa.ac.il, ואולם ניתן גם להגיש את המועמדות לתיבת הדואר 76 של דורית; זאת עד ליום א', 7 באוקטובר 2007 בשעות הצהרים.
למועמדות יש לצרף קורות חיים, פרטי התקשרות, גיליון ציונים עדכני והמלצות (אם יש). חשוב מאד לציין את שם מערכת כתב-העת המבוקשת ו/או את דירוג סדר העדיפויות בין המערכות.
ראיונות עם מועמדים שימצאו מתאימים יתקיימו סמוך לאחר הגשת המועמדויות.
להשתמע. להתראות. בהצלחה.
ד"ר חאלד גנאים, עורך "דין ודברים"
ד"ר דורון מנשה, עורך "הארת דין"
ד"ר אילן סבן, עורך "משפט וממשל"
נכתב על-ידי דורון מנשה ב-19.9.07.
50 תגובות:
עם כל ההבנה לסיבות בעטיין הפוסט הזה התפרסם בבלוג המרצים, אני לא מסכים שזו הבמה הראויה לפוסטים מעין אלה.
הבלוג צריך לשמש כבלוג למאמרים קצרים ודיונים ארוכים בנושאים משפטיים ואחרים אשר מועלים על ידי סגל הכותבים.
אין להפוך את הבלוג ללוח מודעות, כי אז זהו מדרון חלקלק לפרסום של כל מיני דברים חשובים יותר ופחות.
אם אתם רוצים להבריח את הקוראים, המשיכו בפרסום מודעות מסוג זה....
חודשיים של היעדר כתיבה בבלוג...טוב שנמצא לו שימוש. בסה"כ לוח המודעות של הפקולטה הוא בעל חזות מיושנת.
עכשיו ברצינות ולגופו של עניין:
דורון, האם השיווק האגרסיבי של כתבי העת (מכתבים הביתה X2, לוח מודעות, בלוג המרצים, שיחות בשיעורים) מעיד על ביקוש נמוך, במיוחד של האוכלוסייה אותה הייתם מעוניינים לראות במערכות?
אני אשיב לעצמי, והתשובה היא בחיוב. שיווק אינטנסיבי אינו הפתרון ולא יציל את המולדת. ההחלטה האם ללכת לכתבי העת מקורה בשיקולי עלות תועלת נקיים.
עלות: הרבה מאוד שעות עבודה, רובה טכנית ולא באמת מעניינת על פי עדות חברי.
תועלת: 1. שורה בקו"ח. רלוונטיות נמוכה למי שכבר מצאו התמחות (רוב אוכלוסיית היעד) או שאינם רואים את עצמם באקדמיה בעתיד. 2. הרחבה מסוימת של הידע האקדמי - ממתי זה שיקול בבחירת קורסים? 3. 3-4 נקודות זכות: מעט מדי ביחס להיקף העבודה.
הצעה: הגדילו את מספר נקודות הזכות (במיוחד בהארת דין), קבלו חברות במערכת כתחליף לסמינריון בכל כתבי העת, בטלו את העבודה בקיץ (או לפחות זכו בעקבותיה בנקודות נוספות), הוזילו את עלות ההשתתפות (כלומר שכר לימוד נמוך יותר עבור נקודות "כתב עת").
קבלו את השינויים, הם זולים מאוד עבורכם (למעט האחרון, אולי) ואנשים טובים יבואו, בלי הפרסום חסר הפרופורציה, וכנראה גם התועלת, שאתם מפיקים תחת ידיכם לאחרונה.
שנה טובה וגמר חתימה טובה,
ק. ברייאנט.
מביך שהבלוג הפך להיות לוח מודעות. מישהו נרדם בשמירה. אין לכם מה לכתוב, כנראה.
מצטרף לקודמיי...
עם כל הכבוד וההערכה, הבלוג אינו לוח המודעות.
ייתכן ובשל מיעוט החומרים יש לפתוח הכתיבה בבלוג, לאחר סינון הולם כמובן, גם לסטודנטים/דוקטורנטים/כותבים שאינם נמנים על סגל הפקולטה...
צום קל וגמר חתימה טובה
מוטי
שלום לקוראי הבלוג,
סיפור מוכר. מישהו מתחיל פרוייקט מסויים בעלי סיכויי הצלחה נמוכים, וכשהפרוייקט מצליח מעבר למשוער, הוא נבהל ולא יודע איך להתמודד איתו.
זה בדיוק מה שקרה עם הבלוג הזה.
השאלה המסקרנת היא זו: מאחר שכל כך פשוט וקל לפתוח בלוג במערכת של "בלוגר", מתי יקומו הסטודנטים שיקימו את haifastudents - בלוג חי, פעיל, נושם ובועט?
ימים יגידו.
לי אישית פחות מפריעה העובדה שמודעה זו פורסמה בבלוג המרצים, אם כי גם אני סבור שזו איננה הבמה המתאימה ביותר. בטח לא כשיש לוח פקולטה ומערכת היי-לרן.
אני מניח, כמו שאר התגובות, כי הפרסום נובע מחוסר ביקוש/העדר פניות מתאימות.
לטעמי, יש לפתוח את הגישה לחברות במערכות כתבי העת גם לסטודנטים שהצטיינותם אינה רק נמדדת בציוניהם אלא גם בתחומים אחרים של עשייה וכתיבה.
אינני רומז כי יש לאפשר לכל סטודנט גישה למערכת כתבי העת (אם כי בתנאי שוק תקינים גם אז התוצאה תוביל ליעילות). כל רצוני הוא שלא תיחסם דרכו של סטודנט רק בשל ממוצע ציוניו.
כמו הכותבים לפני, גם אני סבור שיש לשנות את התמרוץ, מי שסגר כבר התמחות ואינו רואה את המשך דרכו באקדמיה כל תועלתו מסתכמת ב 3-4 נק' זכות (שיש דרכים קלות יותר להשיגן) אך התמורה עבורן היא רבה וממה ששמעתי מחברי שכבר נמצא באחת המערכות הללו, העול שקול יותר ל- 5-6 נק' לפחות.
שנה טובה לכולם וצום קל ונעים
שי
ההצעות של ברייאנט ושי כ"כ מדויקות וכ"כ מתבקשות ובדיוק בגלל זה אין סיכוי שייעשה איתן משהו. בהצלחה לבלוג ולכתבי העת.
אירוניה:
העורכים והעורכות של כתבי העת מצפים שהמשתתפים בכתבי העת יעבדו גם בחופשת הקיץ, אבל הם עצמם לא טורחים "לעבוד" בחופשת הקיץ ולפרסם פוסטים בבלוג שלהם.
האין זו אירוניה?
אנונימוס.
לבחור האירוני -
כמה טיפש אדם יכול להיות? האם העבודה של העורכים של כתבי העת של הפקולטה היא לכתוב פוסטים לבלוג???
וחשוב יותר -
האם מישהו מהם עובד בשבילך?
לבחור החכם:
הם לא עובדים בשבילו או בשבילך. הם עובדים בשבילנו. כך לפחות הרגשתי בפעם האחרונה שמס הכנסה שם את היד שלו על המשכורת שלי.
אני גם לא חכם כמוך בשביל לדעת איך ומה הם צריכים לעשות במסגרת העבודה עבורנו, אבל נראה לי שאם זה הייתי נתון לבחירתי לא הייתי מוכן לשלם עבור התעלמות מתגובות לגיטימיות לפוסטים שהם עצמם מפרסמים, וברוך השם (?), למרות כל התלונות, הם מקבלים ומקבלים יפה בעבור זה.
לבחור העובד,
הגדרת התפקיד של מרצים אינה כוללת פרסום בבלוג ו/או תגובות אליו. כל מה שהמרצים היקרים עושים כאן זוהי יוזמה מבורכת, שראשיתה ברעיון אוטופיסטי כמעט וסופה בביצוע רשלני ומאכזב מעט. אמנם הם באמת לא חייבים כלום לאף אחד, אבל היה יכול להיות נחמד אם כמה ממפרסמי הפוסטים היו מגיבים למגיביהם.
הייתי שמח לראות יותר דיונים מתפתחים כאן, אך לי אישית אין שום השגות בדבר כמות הפוסטים שצריכה להתפרסם פה פר תקופה. מצידי שיהיה פוסט אחד בחודשיים, ובלבד שהדיון בו יהיה מרתק. לא הייתי רוצה לחשוב על מרצים כעל מכונה לייצור תוכן סתמי, כמו שמצד שני לא הייתי רוצה לחשוב כי למרציי אין דיעה בנושאים רבים וכי אין להם טעם ברב-שיח עם תלמידיהם.
ההמנעות מכתיבה בבלוג המרצים הינו כיריקה בפניהם של כל הקוראים הקבועים.
העיקר שהמרצים למשפטים מתפארים בחדרי חדרים על הבלוג הפופולארי בו ניתן לקיים דיונים אינטלקטואליים מרתקים.
בושה וחרפה.
קצת מספרים:
לפי אתר הפקולטה הלא מעודכן לשנה הקרובה, הסגל האקדמי מונה 31 מרצים. הרשימה בצד ימין של הבלוג (המעודכנת דווקא) מונה 21 כותבים (ולמעשה מדובר ב-22, לאחר שהוסר שמו של דר' בירנהק). 4 מתוך הרשומים ימינה כלל לא פרסמו פוסט בבלוג זה (סגנית הדיקן פרופ' אלקין-קורן, דר' גל, דר' מור, דר' בן-אוליאל), דבר שלא היה בעייתי לו היו נוכחים בתגובות השונות.
מבלי להכליל את פוסט הפתיחה ואת הפרסומת הזו, פורסמו בבלוג זה עד כה 104 פוסטים (אני מקווה שלא טעיתי בספירה). 57 מתוכם הם פרי יצירתם העניפה של 4 מרצים בלבד (דר' דוידוב - 17, דר' בירנהק - 15, דר' מנשה - 14, דר' פרי - 11).
ארשה לעצמי להוריד מרשימת המפרסמים את משפחת זלצברגר (פרופ' זלצברגר - 7, דר' עוז-זלצברגר - 6) ואת הדיקן לשעבר פרופ' בנדור (2), שפרסמו רק פוסטים שכבר זכו לפרסום בפרינט (לגבי אחד משבעת הפוסטים של הדיקן לא צוין כי כך הדבר, ולמען ההגינות נוסיף אותו למניין). פוסטים אחרים גם כן פורסמו בכפילות, אך מכיוון שאלו מרצים שתרמו גם דיונים "בלעדיים" לפורום אין הדבר פסול בעיניי. כל עוד לא מדובר בשיטתיות מעצבנת - במיוחד לנוכח חוסר התגובה למגיבים, איני רואה בכך כל רע.
כך יוצא כי 57 מתוך כ-90 פרסומים בבלוג זה הם פרי עטם של 4 מרצים בלבד. עדיין לא מדובר בחוק 80/20 הידוע, אך אנו מתקרבים לכך.
דר' פרי ודר' בירנהק, שניים מהבלוגרים הפוריים באכסניה זו, אינם שייכים לסגל הפקולטה. כמות הפרסומים בבלוג זה תמשיך במגמת הירידה.
אולי למרצים אין בעצם מה להגיד בלי שעורך עיתון מבקש מהם כמה מילים? חבל, כי "עשייה אקדמית משפיעה על השיח המשפטי והציבורי בחברה רווית-הקשיים שלנו".
- סטודנט בחופשה
למגיב הקודם - שאפו.
עשית את מה שלא הספיקותי עצמי לעשות.
מה שעוד מעניין היה להציג, זה את כמות הפוסטים ליחידת זמן בממוצע. כולי תקווה שהמצב הקיים (פרסום אחד לחודש לערך) ישתנה עם תחילת שנת הלימודים.
ועוד הצעה לאור המצב העגום: לשנות לאלתר את שם הבלוג ל-"בלוג המרצה למשפטים".
כבר לא סטודנט, אבל בחופשה
שלום לכל המגיבים.
ראשית עלי לציין, שהשמועות על עזיבתו של רונן פרי מופרזות... הוא פשוט בשבתון השנה.
נראה לי שהכוונה היתה אלי - אכן עזבתי בימים אלה את הפקולטה מסיבות משפחתיות (לאוניברסיטה העברית).
אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכל הקוראים הנאמנים. על אף הביקורות, מהתגובות שלמעלה עלה גם שיש קהל של קוראים שמוצא עניין בבלוג, ואני שמח על כך ומאמין שהבלוג ימשיך להוות במה לדיונים מעניינים גם בעתיד.
השקט היחסי בתקופה האחרונה קשור גם למעבר שלי, כמי שהיה אחראי על הבלוג, שיצר קושי אישי-טכני. עמכם הסליחה על כך. בינתיים העברתי את המושכות ואני בטוח שזה יורגש בקרוב.
להתראות לכולם!
לגיא,
אני חושבת שהעזיבה שלך, של בירנהק ושל פרי יוצרת קושי לא רק טכני. אם כמו שכתב המגיב ההוא אתם תרמתם שמונים אחוז, העזיבה של שלושתכם תגרום להתמוטטות הבלוג הזה וחבל.
זה עתה סיימתי תואר שני במשפטים באוניברסיטה בארצות הברית ומתרוצצות כאן שתי שמועות עיקשות על התפנות תקנים בחיפה לנוכח עזיבתו הקרובה של בנדור לאוניברסיטה ישראלית אחרת ועזיבתו של פרי לאוניברסיטה אמריקאית. מי שנמצאים כאן וחושבים על היום שאחרי הדוקטורט מאוד קשובים לשמועות כאלה.
לגיא ולשאר המרצים שלום,
למרות הבנת הנסיבות, אין מנוס מלהכריז על כישלון חרוץ בניהול הבלוג הזה.
נבקשכם לסגור את הבסטה. אם ניקח את השוק כהשאלה - הרי שהסחורה שאתם מוכרים פג זמנה וזבובים וחרקים חגים מעליה.
--המיואש
1. המילה "תקנים" מוציאה ממני הרבה רוע. מתי תפסיק האוניברסיטה להתנהל על פי "תקנים" או "כמות" ותתחיל להתנהל במונחי איכות?
2. עזיבתם של פרי, גיא ובירנהק, ונוסיף לזה את היעדרה של מיכל השנה, מטרידים בהקשר רחב יותר מהבלוג הזה, ואני תוהה כיצד יראו פניה של הפקולטה השנה. האם הטובים בורחים למקומות אחרים? מה אנחנו צריכים להסיק מזה?
חברים,
הימים היפים של הפקולטה חלפו עברו להם. כאשר מביטים כיום ברשימת המרצים רואים אנשים טובים אולם אין שמות זוהרים, אין אנשים מרגשים באמת.
אולי החיפוש אחר "כוכבי משפט" הוא דבר בלתי ראוי, אולם כאשר נזכרים עד כמה הפקולטה מנסה למצב את עצמה, ניתן להבין את המצב העגום שבו נמצאת הפקולטה לאחר עזיבתם (הקבועה והזמנית) של מספר כוחות עולים ובראשם, לעניות דעתי, מ. בירנהק.
הבלוג הזה היה ניסיון "לצאת מהקופסא", והנה, גם נסיון זה כשל, באשר הבלוג עומד בשיממונו.
אינני סטודנט. סיימתי את לימודי בפקולטה לאחרונה. יחד עם זאת, יוקרתה של הפקולטה למשפטים חשובה לי, ולו מן הטעם האגואיסטי והרצון שהתעודה שלי תהיה שווה כמה שיותר.
המאוכזב.
שלום למאוכזב
אם כל הכבוד מיכאל בירנהק למרות שמו ולמרות היותו כוכב התחיל וגדל בפקולטה ומי יודע אם לא גם בזכותה הגיע לאיפה שהגיע (ולמרות הקרדיט שמגיע לו גם בזכות עצמו) לפיכך אל תשכחו שיגיעו כוכבים חדשים שמן הסתם גם הם יגדלו ויהיו לא פחות אם לא יותר טובים (ותשאלו את הסטודנטים שלא סובלים אותו בגלל אופן התנהגותו למרות הידע)
זהו סדרו של עולם ובטח באקדמיה אנשים עוברים ממקום למקום.
לגבי הבלוג תנו לו צאנס תחילת השנה בפתח כוחות חדשים מגיעים ואיתם מן הסתם עידן חדש לבלוג
אי אפשר שלא להתרגש מן הגעגוע של חלק מן הכותבים לבלוג, לקהילה, לגירוי האינטלקטואלי, לעניין. אפשר להזדהות עם הצער ועם החשש שאולי זה היה עניין עונתי, אופנתי, עניין של מצב רוח....
אבל לא יכולתי להזדהות עם הציניות, והפסימיות והאצבע המאשימה.
הבלוג הוא פלטפורמה שמתאימה לחלק מאיתנו, ולחלקינו לא.
אני למשל, באופן אישי, לא אוהבת בלוגים. הפלטפורמה לטעמי מאוד אגוצנטרית, מתמקדת בכותב אחד ולעיתים, כמו במקרה שלנו בפקולטה, בכותבים אחדים. יש בה טעם של מדיה ישנה: אחד-לרבים ולא רבים-אל-רבים. אפשר כמובן לכתוב הערות לכותב, לפעמים גם הערות נוקבות. אפשר לפעמים לשחרר קיטור, לעיתים בגסות, בעיקר כשכותבים אנונימית. אבל הכותב הוא אחד. הבמה היא שלו. אין דיאלוג.
אגב, חלק מן הבעיות של הפלטפורמה באות עתה לידי ביטוי: כאשר הכותבים מתעייפים, או כשהם בשבתון, או כשעברו למקום אחר ובחרו שלא לכתוב עוד, הקהילה שתלויה במוצא פיו של היחיד - הבלוגר – מתייבשת.
בפלטפורמות אחרות, שוויוניות יותר, יש כותבים רבים. כל אחד יכול לכתוב. אפשר להחליף כוחות.
אני לא אוהבת בלוגים, אבל כמובן מכבדת בלוגים ובלוגרים.
אני כן מזדהה עם הגעגוע לקהילה של אנשים שחושבים, ולומדים ופועלים יחד בנושאים שיש להם בהם עניין משותף.
רבים מאיתנו מצאו לעצמם קהילה בפקולטה: אנשי סגל ,אקדמי ומינהלי, וסטודנטים מכל התארים. גם בבלוג, אבל לאו דווקא בבלוג. מסתבר שאפשר לחשוב מחוץ לקופסא – גם מחוץ למסך המחשב...
הבלוג יכול לשרת את הקהילה. הקהילה לא צריכה לשרת אותו. הבלוג הוא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. בואו ננסה להתמקד במה שחשוב: לדבר, ללמוד, לחקור ולפעול יחד בנושאים שמעניינים אותנו.
ניבה היקרה,
אני סבור שאת מחמיצה נקודה חשובה. מעבר לגירוי האינטלקטואלי, הבלוג מהווה צומת מפגש ייחודי לנו, הסטודנטים, עם המרצים הרחוקים. תקנו אותי אם אני טועה, אבל הבלוג הזה מעבר לשיח המשפטי משמש במידה רבה צינור להעברת מסרים מאיתנו אליכם, בעניינים הקשורים ללימודים, להתנהלות הפקולטה, לרמה האקדמית וכדומה, גם אם זה נעשה לרוב בעקיפין ותוך התכסות במעטה האנונימיות.
ייתכן שיש מקומות טובים מכך לעשות זאת, אבל הפעילות בבלוג מלמדת שנכון לעכשיו אין לכך מענה הולם אחר, ולמרבה הצער, קריסת הבלוג תשאיר וקום גם בהיבט זה.
זוהי בהחלט נקודה חשובה. נצטרך לקחת אותה בחשבון בתכנון אתר הפקולטה החדש שהפקתו מתסיימת בימים אלה.
היי ניבה,
כתבת ש:
"בפלטפורמות אחרות, שוויוניות יותר, יש כותבים רבים. כל אחד יכול לכתוב. אפשר להחליף כוחות".
למה התכוונת?
איזו פלטפורמה??
ולמה לא משתמשים בה במקום הבלוג הנוכחי???
:-)
שלום לכולם,
כמה תגובות לפרופ' אלקין-קורן אותה אני מעריך ומוקיר:
1. הבלוג של ימינו הוא פורום הרבה יותר מאשר היותו בלוג. הפוסט הראשוני הינו מעין "כותרת" והוא מתניע דיון פורה של רבים לרבים. נכון, אמנם, שהדחיפה הראשונית היא של יחיד (או יחידים) אבל זו טעות לחשוב ששיווי המשקל נוטה לכיוון הכותב. נהפוך הוא. במרבית המקרים, ומבלי לפגוע בכותבים, אני מוצא עניין בתגובות הרבה יותר מהפרסום הראשוני.
2. הזיהוי של הבלוג הזה כקהילה הינו חד ומדויק. אכן מדובר בקהילה קטנה המורכבת מסטודנטים למשפטים בחיפה (אבל לא רק) אשר מצאו להם כר פורה להחלפת דיעות. ההתנערות מהמחוייבות שנוצרה כאן (מחוייבות שלא עלי כתב) אינה ראויה. ההבטחה שבעל פה הייתה לכיכר עיר בה מתקיימות שיחות מעניינות וברמה גבוהה. ייבושו של מעיין הכתיבה הינו מאכזב, בלשון המעטה. כן, צריך גם לקחת אחריות על הבלוג, כמו שלוקחים אחריות על נושאים אקדמיים ואחרים.
3. הבלוג הוא אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. אבל אסור להיתמם. זה כמו להגיד שהטלפון הוא רק אמצעי, והמטרה היא שיחה, בעוד שאנו יודעים שבלתי אפשרי לשוחח באופן בלתי אמצעי עם אנשים המרוחקים מאיתנו קילומטרים רבים. בהמשך לזה, אומר רק כי מה שמכונה בפיך ציניות ופסימיות, אינו אלא הדרך הפחות מנומסת לזעוק את כאב הבלוג הגוסס, זה הכל.
4. דווקא איני מסכים עם תפקידו של הבלוג כמגשר בין המרצים לסטודנטים. זה לא תפקידו, וה"גישור" מתרחש כפועל יוצא בלבד. דווקא כאשר הסטודנטים האנונימיים היו פונים למרצים, זה היה נשמע בדרך כלל מאד פוגעני ובוטה, וזו הסיבה, אגב, מדוע המרצים לא מרבים להגיב למגיבים.
מקווה שתקבלי את ההערות הנ"ל בהבנה.
לניבה,
חשבתי על השאלות הנ"ל ששאלתי אותך. יכול להיות שהפלטפורמה שדברת עליה היא "עולם וירטואלי"? ואללה? לא עלתה לי בראש שום פלטפורמה אחרת.
טוב... אז אם כבר מדברים על זה, יהיה מעניין... איך עושים משהו מקביל לבלוג הזה אבל בעולם וירטואלי כמו סקונדלייף???
נדמה לי שהכוונה היא פשוטה יותר, למשהו בסגנון פורום. רק שפורום שפתוח לכל יכול להוביל להרבה זבל, ויסלחו לי חבריי לספסל הלימודים. לכן אפשר להפוך את הבלוג הזה ליותר פורומי באופיו, כך שסטודנטים שירצו לפרסם דעתם כפוסט ישלחו אותו למנהלי הבלוג והם יפרסמו אותו כשאר דברי המרצים. נראה לי שנאמר בעבר שכך אכן הדברים בבלוג, רק שאף סטודנט לא שולח חומרים משלו.
לאנונימוס שמעלי:
הדברים הם ממש לא כך. אין לסטודנטים רשות לפרסם בשום דרך.
יש בכך מן ההגיון, שכן זה בלוג המרצים למשפטים ולא בלוג הסטודנטים למשפטים.
ואל תתעו לחשוב שאני בעד המצב הזה...
תטעו.
למרות שתתעו משתלב באופן ביזארי.
לא נראה לי שניבה התכוונה בדבריה לפורום, שהרי זו פלטפורמה מיושנת, פחות יעילה ולא יותר שיוויונית מבלוג.
אם כבר אז אולי משהו בסגנון ויקיפדיה.
ניבה התכוונה לפורום.
חברים - תפסיקו לקשקש...
חברים,
אני חושב שאתם משלים את עצמכם (להלן: חיים בסרט) אם אתם חושבים שקיימת אפשרות אמיתית לבלוג בו יופיעו פוסטים של סטודנטים לצד פוסטים של מרצים, בנפח דומה (ולא כמאמר "אורח" אקראי).
כפי שבוודאי ידוע לכם, האקדמיה היא מערכת שמזינה את עצמה בין היתר מאלמנטים של "מעמד", "כבוד" ו"יוקרה" ואפשר ללמוד על כך משמות התארים שמקבלים חבריה. זה ממש לא כתב אישום נגד הפקולטה למשפטים, אלא תוצאה היסטורית של התפתחות האקדמיה באירופה.
על כל פנים, הבחירה היכן לפרסם מאמר מושפעת בעיקר מיוקרתו של המפרסם והתועלת שיכול להפיק מכך הכותב (דבר שלמען האמת מסביר גם את קריסת הבלוג הנוכחי). מקום בו יופיעו פוסטים סטודנטיאליים בהכרח אינו עונה להגדרת היוקרה שמחפשים מרצינו. לאיכות הכתיבה של הסטודנטים, שבמקרים רבים הוכיחה את עצמה בבלוג הזה כלא נופלת מזו של המרצים אין דבר וחצי דבר עם סיכויי קיומו של מיזם משותף כזה.
הקיצר, בינתיים נדונו להמשיך לכתוב סמינריונים ועבודות שלא באמת מעניינות אף אחד.
שתי הערות:
* הסיבה שכתבי הסטודנטים לא מופיעים לצד כתבי המרצים אינה נובעת משיקולי יוקרה, כפי שמציע המגיב שמעלי, אלא משיקולים אחרים לחלוטין. זמן. אם כבר היום אין בנמצא מי שיכתוב פוסט חדש, האם יש לצפות שיהיה מי שיסנן ויברור ויבחר מה לפרסם ומה לא?התשובה ברורה.
* הנקודה האחרת נוגעת למודעות. כאשר המרצים והמרצות האחראים על הבלוג דממו, הם לא היו מודעים, כנראה, לקהילת הקוראים והמגיבים הנאמנים שהתפתחה סביב הבלוג. כעת, לאחר פוסטים מאוכזבים רבים, ולאחר שמספר מרצים הגיבו ממש כאן, מעלי - לא ניתן לומר שהמרצים והמרצות לא מודעים. מה שכן ניתן לומר, באכזבה ובתסכול, זה את המשפט המפורסם של רט באטלר מ"חלף עם הרוח" - פרנקלי, מיי דירס, ד'יי ג'סט דונט גיב א דאם.
לכל הסטודנטים הבכיינים - תפתחו בלוג הסטודנטים למשפטים ותפרסמו שם איזו פוסטים שאתם רוצים ותפסיקו לילל.
מה קרה - אתם לא מבינים שזה בלוג המרצים. לכו תהיו מרצים ותוכלו גם אתם לפרסם כאן. מישהו מונע ממכם לפרסם פוסטים משל עצמכם בבלוג משל עצמכם.
בכיינים זה מה שאתם.
הצעה מעניינת. שוות ערך להצעה לפתוח גם אוניברסיטה משל עצמנו וללמד שם את עצמנו.
מבריק.
רגע,
אז למה בעצם החל מסוף יולי לא פורסמו בבלוג פוסטים חדשים?
האם נמאס לכם, מרצים ומרצות יקרים?
--התמים.
אז איך בעצם מגישים מועמדויות למערכות כתבי העת???
בכניסה לפקולטה למשפטים, תראה תור ארוך מאוד של אנשים מתוחים. זה לא זה. אלו אנשים שמנסים להסדיר ענייני מערכת במזכירות. ממול תראה תור בן שני סטודנטים הלבושים בצורה מוקפדת עד גיחוך - שם.
הנה תגובה של עוד אדם מתוסכל שכישוריו, יכולותיו והאמביציה שלו לא אפשרו לו להכנס כחבר מערכת בכתב-עת. תמשיך לזלזל בעבודה החשובה שעושים תלמידים מצטיינים בפקולטה, בודאי תגיע רחוק...
איזה עלוב נפש אני.
נכנס כל יום לבלוג כדי לבדוק האם התחדש משהו. וכמובן שדבר לא מתחדש.
אני ממש מושפל, אה?
כן גם אני - איזו בעסה גדולה.
וואלה גם אני. אולי נעשה עסק שכל יום רק אחד מאיתנו ייכנס לכאן לבדוק אם יש משהו חדש, ואם יהיה (לא סביר) הוא יודיע לכל השאר על ידי פרסום תגובה בבלוג?
בסדר גמור.
אני אכנס לבלוג בימים שלישי ושישי ואשתמש במנגנון התגובות לבשר לכם שאין (או שיש - לא סביר) הודעה חדשה באזור.
לכל המפקפקים - יש הגיון מאחורי חוסר ההגיון (כביכול).
להתראות ביום שלישי.
אוקיי אז אני לוקח את ימי ראשון וחמישי.
היום יום ראשון - אין הודעה חדשה בבלוג.
סבבה - אני אחראי לשני ורביעי.
מתברר שכולנו מכורים - הא' - מחכים בגדול למנה הבאה.
היום יום שני- אין הודאה חדשה בבלוג.
לדעתי המרצים בבלוג נוהגים בטקטיקה של סוחרי סמים. בהתחלה נתנו לנו לטעום בחינם, עכשיו בטח יבקשו כסף בשביל פוסטים חדשים.
תדעו לכם שאתם עושים כאב ראש גדול לפקולטה (ובצדק).
מצד אחד, ההתמרמרות הגוברת מטרידה את חברי הסגל מאוד, מכיוון שהיא פוגעת במוניטין שהם מנסים לרכוש במאמץ רב במשך שנים. תחשבו לעצמכם מה מוצא היום מי שמחפש בגוגל מידע על הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה: הוא מגיע לבלוג הזה ומוצא אינסוף תלונות.
מצד שני, הם לא יכולים לעשות דבר בנידון. אם הם יפרסמו פוסט עכשיו אחרי חודשיים של שתיקה - זה ייראה כאילו הסטודנטים קובעים להם את סדר היום. אם הם ישתמשו בכוחם וימחקו את התגובות כאן - ציבור הסטודנטים יידע שהם קוראים מה שנכתב כאן אך פשוט לא מגיבים. ומה יותר גרוע ליחסי הסגל והסטודנטים מאשר ניסיון השתקה??
בקיצור - הסגל נמצא במילכוד. איזה כיף. אנחנו דחקנו אותם לשם. נראה איך יחלצו. ובינתים שילחצו.
אני מציע שהסטודנטים יתחייבו לצ'אפר מכל הלב במשובים של סוף סימסטר א', את המרצה הראשון שיעלה לבלוג פוסט חדש.
או שנעשה בטוקבקים מעין תחרות "כוכבד נולד" רק "מרצה נולד", ונתחיל כסטודנטים לדרג את טיב המרצים בפקולטה על פי הפוסטים שלהם בבלוג הזה.
יכול להיות מעניין לא? אולי דרך הטוקבקים נצליח ליצור למרצים שלנו תמריץ חיובי להמשיך לעשיר אותנו בתכנים משפטיים אקטואליים.
???
היום יום שלישי - אין הודעה חדשה בבלוג.
חוץ מזה, אני מציע לכל מיני אנשים להמנע מביטויים שעלולים להרתיע את המרצים. הם לא במלכוד. הם פשוט שמים עלינו קצוץ.
השעה 11:11 והנה החדשות ועיקרן תחילה:
אני שמח לעדכן כי הפרסומים על אי פרסום בבלוג היו מוקדמים.
היום יום שלישי - פורסמה הודעה חדשה בבלוג.
הוסף רשומת תגובה
שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.
חזרה לעמוד הבית >>