תג

יום רביעי, יולי 11

מחטף חוקתי ביוזמת שר המשפטים ובחסות ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת

עלי זלצברגר

הכנסת חוללה השבוע מהפכה חוקתית בקבלת הצעת חוק פרי יוזמת שר המשפטים הקוצבת את כהונת נשיאי בתי המשפט, כולל כהונת נשיא בית המשפט העליון לשבע שנים. עד התיקון היתה תקופת כהונת נשיאי בתי משפט שלום ומחוזי ארבע שנים עם אפשרות להארכה לקדנציה נוספת או קדנציות נוספות, ואילו כהונת נשיא בית המשפט העליון היתה לא קצובה, אלא עד גיל פרישה של 70 שנה. לכאורה מדובר בהצעת חוק הגיונית המשווה את תנאי הכהונה של נשיאי כל בתי המשפט לכהונה אחת בת שבע שנים. למעשה, משמעות החוק היא מהפכה חוקתית שגוררת עימה (כך נכתב במפורש בדברי ההסבר של היועץ המשפטי של וועדת חוקה, חוק ומשפט לקראת הדיון בוועדה) גם ביטול נורמה חוקתית מנהגית המלווה אותנו מאז קום המדינה על פיה לכהונת נשיא בית המשפט העליון נבחר באופן אוטומטי ותיק השופטים בבית המשפט העליון.

בתיקון החוק לגבי כהונת נשיאי בתי משפט שלום ומחוזי יש מן ההגיון. לנשיא הנבחר לקדנציה של ארבע שנים עם אפשרות להארכה לקדנציה או קדנציות נוספות יש פחות עצמאות שיפוטית מנשיא הנבחר לתקופה קצובה אחת של שבע שנים, שכן במצב החוקי הישן נשיאי בתי המשפט בקדנציה הראשונה לכהונתם עלולים לבקש לרצות את ממניהם כדי לזכות בכהונה נוספת. לתיקון החוק לגבי כהונת נשיא בית המשפט העליון יש בדיוק תוצאה הפוכה - היא מחלישה את מעמדו של נשיא בית המשפט העליון ושל בית המשפט העליון כולו, וזאת כנראה על פי ה"אג'נדה" של שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן.

מהו השינוי החוקתי הפורמלי בחוק שהתקבל? נשיא בית המשפט העליון (שלא כמו נשיאי בתי המשפט האחרים) נבחר על ידי הוועדה לבחירת שופטים על פי חוק יסוד השפיטה. מבחינה פורמלית, הרפורמה שחוללה הכנסת היא שינוי חוקתי שכן היא סותרת את סעיף 7 לחוק יסוד: השפיטה הקובע את תקופת הכהונה של שופט שממונה על 4 פי סעיף לחוק, עד גיל הפרישה' ועל כן היא חלה גם על מינוי נשיא בית המשפט העליון. אך מה לה לכנסת או לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שקיימה על פי בקשתו של שר המשפטים דיון מזורז בהצעת החוק (מה הסיבה המצדיקה דחיפות זו - לא אדע), עיסוק בזוטות חוקתיות מעין אלו.

מעבר לפגם הפורמלי יש בחוק גם שינוי נורמה חוקתית מנהגית שהוא ענין מהותי כבד משקל. מאז קום המדינה תקופת כהונתו של נשיא בית המשפט העליון היא עד גיל פרישה והנוהג החוקתי שלא סטו ממנו מאז כינונה של הוועדה לבחירת שופטים ב 1953 היה כי למשרה זו מתמנה הוותיק שבין שופטי בית המשפט העליון. על פי מסורת זו זכינו גם לכהונות קצרות של נשיאים גדולים כמו יצחק כהן, משה לנדוי ויואל זוסמן, דבר שלא יתאפשר לפי החוק החדש המחייב קדנציה של לפחות שלוש שנים בתפקיד נשיא בית המשפט העליון. בית המשפט העליון שלנו בנוי על פי הדגם האנגלו-אמריקני של בית משפט עליון אחד העוסק גם בערעורים אזרחיים ופליליים אך גם משמש כערכאה העליונה בעניני המשפט הציבורי - המנהלי והחוקתי. לא ידוע לי על אף בית משפט עליון במשפחה זו ששופטיו נבחרים לתקופת כהונה קצובה. שוב אנו מנסים להמציא את הגלגל ולהציע שינוי משטרי שלא קיים באף מדינה אחרת. שוב הדבר נעשה ללא דיון ציבורי רחב. שוב מתעלמת וועדת חוקה, חוק ומשפט מעמדות רוב המומחים שהופיעו בפניה בנושא. שוב מתבצע שינוי משטרי ללא בדיקה מעמיקה של השלכותיו, כפי שקרה במעבר לבחירה הישירה לראשות הממשלה שהביאה בדיוק לתוצאות ההפוכות ממה שרצו להשיג מציעי הרפורמה - חיזוק היציבות המשטרית.

ומה ההשלכות האפשריות של השינוי הנוכחי? בניגוד לכוונת שר המשפטים להקטין את מידת האקטיביזם השיפוטי והצהרותיו שהחוק יחזק את מעמד בית המשפט העליון, אני צופה שהתוצאות תהינה הפוכות. החלפה תדירה יותר של נשיא בית המשפט העליון תביא למספר גדול יותר של נשיאים על פני תקופה נתונה. כל נשיא ירצה להטביע את חותמו על המערכת, והכהונה של נשיא בית משפט עליון כשנשיא לשעבר עדיין מכהן כשופט מן המניין בבית המשפט העליון רק תוסיף שמן למדורה שעוצמתה תגבר גם מהצעד הבא אותו מתכנן שר המשפטים - ביטול הנורמה המנהגית שוותיק השופטים בבית המשפט העליון מתמנה לנשיאו - מתכונת למחלוקות פנימיות ואי שקט בבית המשפט העליון עצמו, ועל כן - החלשת מעמדו.

הכנסת הוכיחה השבוע שוב את חוסר רצינותה. חקיקת בזק של חוק שיש בו שינוי חוקתי מפורש ומשתמע. במקום לפעול לחיזוק ושיפור הרשות המחוקקת והרשות המבצעת, נעשתה פגיעה ביציבות הרשות השופטת וניסיון להחלשתה. אין זה עתיד מבשר טובות לדמוקרטיה הישראלית.

(פורסם ב"הארץ" ב 11 יולי 2007)

15 תגובות:

Blogger אלון25 כתב/ה:

אין לי מושג איך ישפיעו השינויים שמציע שר המשפטים לעשות, כמו כל דבר אני מניח שיהיו לך יתרונות ויהיו חסרונות.
מה שכן, ממרומי ארבעת הסמסטרים אשר נמצאים מאחוריי כסטודנט למשפטים פיתחתי תחושה, מאד לא אקדמית אך די מוחשית של גועל וסלידה מהתנהלות בית המשפט העליון.
ההתערבות הגוברת בנושאים שאינם להם, התנשאות השופטים וההתיימרות לייצג את הטוהר והמוסריות, התעלמות והשתקת הביקורת מצד מגזרים וחלקים נרחבים מהעם, המוסר הכפול המתבטא במינויי המשפחתיים של המתמחים או בתמיכה הבלתי מובנת בשופט שסרח - צבי טל, ההיצמדות המביישת לתנאי שכר שאין שניים להם והטבות אינסופיות (הידעתם שלכל שופט צריכה להיות לשכה במשכן בית המשפט, אף לאחר פרישתו??)
בהפרת כללי האתיקה כאשר מתרועעים עם פרקליטים באירועים פרטיים שונים ותכופים, בכתיבת פסקי דין ארוכים ובלתי קריאים למי שאינו שופט או עורך דין בעצמו, בעשיית שימוש במעמדם ובזמנם היקר של הפונים אליהם לצורך כתיבת מסות אקדמאיות,
באפליה הבוטה שמפגינים כלפי עותרים "חלשים" לעומת אלו בעלי ההשפעה (חשבו על ההבדל ביחס בין עתירת הבנקים בעניין הקרנות הפנסיוניות לעתירות בנוגע לחוק (הדיור הציבורי זכויות רוכשים

רשימה זו, שהינה חלקית ביותר גורמת לי לחייך בסיפוק כל אימתי שהצעת חוק מעין זו עולה לדיון ציבורי

11/7/07 18:44  
Anonymous החטופים כתב/ה:

סליחה עלי על שאני משתמש במערכת התגובות של הפוסט שלך לכתוב את ההודעה הבאה, אבל כסטודנט - אין לי יכולת לפרסם אלא בתגובות....


אני קורא לאחד המרצים להרים את הכפפה ולכתוב על סוגיית השבויים.

ביום חמישי ימלאו 12 חודשים מאז נחטפו שניים מחיילי צה"ל ללבנון. שבוי אחר נחטף ומוחזק בעזה זמן ארוך יותר. אני ואחרים מעוניינים להתייחס לסוגיה זו. להיבטים המשפטיים, אך בעיקר להיבטים המוסריים.

מה המחיר? כמה נכון לשחרר? האם נכון לשחרר בכלל? דם על הידיים, כן או לא? מה אומרות אמנות בנושא? מה מלמדת ההיסטוריה בארץ ובעולם?

מועמד טבעי לכתיבת פוסט בנושא הוא רונן פרי ותגובה זו היא קול קורא לרונן.

מי שמסכים איתי מוזמן לכתוב כאן.

11/7/07 18:50  
Anonymous דב כתב/ה:

לחטופים:

אני מציע שאתה תכתוב משהו בעניין הבנים השבויים שלנו. ואז נבקש אישור לפרסם את זה בבלוג המרצים, על מנת שהמרצים (וגם הסטודנטים) יכתובו בטוקבקים את מה ההגיגים והתגובות שלהם בעניין.

נראה לי שזה יהיה מעניין. ובטח שזה גם קצת ייגוון את אופן התנהלות האתר.

11/7/07 20:46  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

מינוי סגני נשיא כהטבת שכר
אני מניח שיש פנים לכאן ולכאן בנוגע לכהונת נשיא בית המשפט העליון.
יחד עם זאת, גם על בית המשפט העליון צריכים לחול הסטנדרטים אותם הוא מחיל על גופים אחרים, ובכלל זה קיצוב תקופת הכהונה. מעמדו של נשיא בית המשפט העליון מאוד חזק היום, וכוח כידוע הוא מתכון לשחיתות. הטענה של הנשיא בדימוס ברק כי הוא ראשון בין שווים היא אמירה בעלמא. מומלץ לקרוא בספרה של נעמי לויצקי "העליונים" על המניפולציות של הנשיא ברק בקביעת הרכבים ובעיקוב מתן פסקי דין על מנת שיתגבש הרוב המתאים לתוצאה בה חפץ הנשיא. זוהי שחיתות! מומלץ גם לקרוא את ספרו של עו"ד יוסי דר "אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק" ולהיווכח בכח המוגבר והמשחית הנתון בידי נשיא בית המשפט העליון.

ואם כבר מתייחסים למשך הכהונה, השופטת דורנר התראיינה ברדיו וסיפרה שבאיטליה ממנים את השופט הכי מבוגר לנשיא, כדי שכמה שיותר שופטים יזכו לפנסיה של נשיאים. מייד אחר כך היא טענה שהיא התלוצצה, אבל כניראה שיש דברים בגו, ככל הנוגע למינויים האחרונים של משנה לנשיא בית המשפט העליון. מאז פרישתו של השופט לוין לפני שנים ספורות הספיקו לכהן שלושה שופטים בתפקיד - אור, מצא וחשין. לא ברור אם מי מהם השאיר את חותמו בתפקיד, אבל זכויות פנסיה נוספות כניראה שהם כן צברו.

ואם כבר בסגני נשיאים עסקינן, גם מינויים של שליש משופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב כסגני נשיא, לא בדיוק מלמד על התנהלות תקינה של מערכת בתי המשפט.

11/7/07 21:00  
Anonymous דב כתב/ה:

לפרופ' זלצברג


בסוף מצאתי את הצעת החוק שאתה מדבר עליה (לינק מצ"ב בסוף). ומצאתי בה נקודה מדהימה שלא נגעת בה בכלל.

שר המשפטים מציע בסעיף 8(ב+ג) של הצעת החוק החדש: שנשיא בית המשפט העליון (והמשנה) ייבחר על ידי 120 חברי הכנסת בבחירות חשאיות.

כלומר יהיה לנו נשיא בית משפט עליון פוליטי.

אני לא הוזה. הדברים נאמרים במפורש בדברי ההסבר של הצעת החוק אשר מוסיפה ומסבירה בעניין ה"התכלית הראויה" שלה במילים:

"מן הראוי שיחוקק חוק על פיו הכנסת היא שתבחר את נשיא בית המשפט העליון, וכך יינתן ביטוי הולם לכל שכבות האוכלוסייה ששלחו את נציגיהם לכנסת, מהלך שיאחד בין כל הקבוצות השונות המיוצגות בכנסת".

אשכרה פוליטיזציה של תפקיד נשיא בית המשפט העליון. שר המשפטים רוצה שהכנסת תבחר מי יהיה נשיא בית המשפט העליון - מה הוא לא שמע על עיקרון הפרדת רשויות? ומה מחר? הכנסת תמנה בבחירות חשאיות גם את מפכ"ל המשטרה?


הלינק להצעת החוק:

www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/88.rtf

11/7/07 21:24  
Anonymous דב כתב/ה:

לפרופ' זלצברג ולקוראים: סליחה טעות. הפניתי בלינק להצעת חוק הזויה אחרת ולא להצעת החוק הטרייה של פרידמן. את האחרונה אני עדיין מחפש. טל"ח

11/7/07 21:46  
Blogger אלון25 כתב/ה:

דב
קראתי את הצעת החוק שהפנית אליה

אני דווקא לא מסכים עם דעתך.
בעולם אידיאלי אכן זו הייתה הצעת חוק שפוגעת בעקרון הפרדת הרשויות.
אבל שופטים הם לא מחשבים. הם בני אדם המושפעים מדעותיהם, עמדותיהם, דרך חינוכם והחברה מתוכה צמחו (ראה אדמונד לוי בפ"ד ההתנתקות למשל).
יש שופטים אקטיביסטיים יותר ויש פחות. יש כאלה עם אוריינטציה מדינתית ויש כאלה שבאו מהשוק הפרטי/אקדמיה.
הנקודה היא ששופטי בית המשפט מבצעים פוליטיזציה עצמית אך היא לא מבוקרת.
כפי שאני רואה זאת, הפסיקה נשנעת על השקפת עולם מסוימת מובהקת : האדם הסביר. אך האדם הסביר של בית המשפט העליון אינו שקלול או ממוצע של הרכב החברה (ערבי+חרדים+חילונים+מסורתיים למשל) אלא כשם שטווה זאת רונן שמיר
במאמרו הפוליטיקה של הסבירות :


"ציבור משכיל, מודרני ובן תרבות. ציבור שעליו העיד אחד העם כי הוא מי שנתחנך ברוח אחת האומות הנאורות באירופה ואשר מבטא לכן את זיקתה של החברה הישראלית לערכי הנאורות האירופית. הציבור הנאה דוחה את החשוך - את הדתי,המיסטי,הבלתי רציונלי,האינטואיטיבי,הלא אירופי, האחר."

תיאור זה של רונן שמיר כמובן אינו משקף את האדם הממוצע בישראל.
הוא משקף את האדם הממוצע מקרב הרכב שופטי בית המשפט העליון!
(יש שיגידו גם מתחת לממוצע של אותם שופטים)

באדם הסביר, במיוחד בחברה כמו ישראל שהיא משוסעת ומפולגת צריכים להיות סימנים של גורמים אחרים באוכלוסיה מלבד אלה שציין רונן שמיר. אם ההרכב היה יותר מאוזן פוליטית ייתכן שחלק מפסיקות ביהמ"ש העליון היו משתנות והניכור אליו מצד מגזרים או שכבות מסוימות באוכלוסיה היה פוחת.

לסיכום, אם בכל מקרה מתבצעת פוליטיזציה בתוככי ביהמ"ש העליון, לפחות שפוליטיזציה זו תהיה מבוקרת מכוח עקרון דמוקרטי, העדפת העם.

11/7/07 22:53  
Anonymous בכל מחיר כתב/ה:

שלום,

אין ישראלי שלא מצקצק בלשונו - להחזיר אותם, הוא אומר. לא לאדישות, הוא מזמרר.

אבל אח"כ הוא אומר ש"מה פתאום לשחרר מרצחים" ו-"500 משלהם עבור אחד משלנו?"..

אז אני רוצה לנער את הצביעות מעל הפנים.

אל תתנו לאדישות להרוג אותם זו סיסמא נחמדה, לא יותר. אבל גם כאשר האדישות מוסרת, אנו ניצבים מול שאלת המחיר.

לשאלה זו צריכים לענות בלי למצמץ.

בכל מחיר

כי רק חילופי שבויים מידיים יביאו לנו את הבנים.

מבלבלים את המוח כאילו הרוצחים שישחרר ירצחו עוד, וכאילו השחרור יעודד לחטוף עוד. תסלחו לי - בולשיט.

אין חשוב יותר מערך החזרת החטופים - חיילים ישראליים שאנחנו (אנחנו - המדינה) שלחנו אותם לחרף נפשם בעבורנו.

איזו מן עסקה נלוזה - מוות עדיף מאשר פדיון שבוי. האם אנו שומעים את עצמנו?

בכל מחיר. כי אין שום הגיון בשמירה על קלפי המיקוח כאן. לשם כך הם בדיוק נועדו - לסיטואציה בה נצטרך לשחרר את השבויים שלהם ולקבל את השבויים שלנו.

לקוראים החוששים אגיד - בטוחני כי במבצע מהיר אחד או שניים, יהיה ניתן למלא את המאגרים בקלפי מיקוח נהדרים חדשים - אל תחששו.

לכן - מי שמגיע היום לעצרת בגן האם צריך להפסיק ולדבר בשני קולות. הקריאה לשחרור החטופים צריכה להאמר בקול צלול יחד עם הקריאה "בכל מחיר" - כי משא ומתן ארוך וחמקמק יביא לנו רון ארדים נוספים.

12/7/07 09:25  
Anonymous דב כתב/ה:

היי אלון.

זה לא אותו דבר.

אין פסול בשופט שמביא עימו מהבית את דעותיו הפוליטיות. יש פסול ששופט ייבחר לתפקידו בשל דעותיו הפוליטיות. ויש עוד יותר פסול בזה ששופט יהיה מחוייב לסקטור פוליטי שהביא לבחירתו כנשיא בית המשפט העליון.

נ"ב - מצאת את הצעת החוק של פרידמן? זאת שפרופ' זלצברגר מדבר עליה?

12/7/07 20:16  
Blogger אלון25 כתב/ה:

אני מציע לך לקרוא שוב את התגובה שלי.
לא טענתי שיש בזה משהו פסול כי זה חלק טבעיונורמלי מהאדם, אנחנו שופטים לפי המטען הרגשי, התרבותי, הדתי, שלנו וכו' ושופטים לא שונים בזה.
.

מה שכן, אם גם ככה השפיטה היא לא אובייקטיבית מונחית-חוק בלבד אלא פוליטית במובן מסוים על פי מטענם שלך השופטים, מן הראוי שמטען זה יבוט בהתאם להעדפות העם והרכב נציגיו.

נניח ישנה סוגיה המערבת ענייני דת הקשורים לחרדים
מדובר במגזר המהווה 20% מהעם.
תיאורטית, 15/16 מהשופטים בבית המשפט העליון, 83 אחוז,ישפטו על פי מטענם האישי שהינו שונה מזה של העותרים (זה לא יהיה 83 אלא הרבה פחות כמובן כי בכל זאת יש חוק/פסיקה וכל זה

לכן, מן הראוי שהרכב בית המשפט יהיה מאוזן על מנת שתהיה לאותם עותרים הזדמנות אמיתית לקבל משפט צודק ללא משוא פנים.

חוץ מזה, עכשיו, בפועל הם לא נבחרים על פי דעות פוליטיות?
למה גביזון לא בבית משפט? בגלל דעה פוליטית!
בועדה לבחירת שופטים יש כידוע רוב לשופטי בית המשפט העליון וכך יהיה הרכב השופטים שיבחרו, בהתאם להשקפתם הפוליטית בין היתר.
אז למה לעשות את זה בצורה חשאית?
עדיף פתרון שיביע שקיפות וייתן הזדמנות אמיתי לדיון ציבורי בעניין זהות השופטים והשפעת ההרכב על הפסיקה עצמה

13/7/07 00:15  
Anonymous דב כתב/ה:

לאלון:

בהצעת החוק שאנחנו מדברים עליה מוצע שנשיא בית המשפט העליון ייבחר על ידי הכנסת בבחירות חשאיות.

אם היה מדובר בבחירות גלויות ייתכן ואתה צודק, שכן אז על ח"כ היה מחוייב להצביע כמו שהציבור שלו חושב.

אבל משום שמדובר בבחירות חשאיות, יש פה פתח לתריקים ושטיקים וקומבינות פוליטיות. וכל ח"כ יצבע כמו שטוב בשביל האינטרסים הצרים שלו ולא כמו שהציבור שלו רוצה.

13/7/07 17:04  
Anonymous דב כתב/ה:

"בין משפט למתמטיקה"


לפרופ' זלצברגר שלום רב.

מבחינה משפטית-מתמטית: כל מה שכתבת בפוסט שלך לא נכון ויש לראותו כטעות נגררת, או כטעות שראשיתה במשפט הראשון של הפוסט וסופה בסופו.

במשפט הראשון כתבת שהכנסת קיבלה הצעת חוק של שר המשפטים. הצעת חוק?לדעתי זה לא נכון. הייתי מאוד רוצה שתפנה אותי להצעת החוק הזו. ואם אכן תפנה אותי, הייתי מאוד רוצה לדעת למה לא הצלחתי למצוא אותה באתר של הכנסת.

13/7/07 18:37  
Anonymous גיא דוידוב כתב/ה:

דב,
באתר הכנסת יש תפריט חקיקה. הוא אמנם לא מאד ידידותי, אבל הכל נגיש משם.
זה החוק:
http://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/17/3/298_3_2.rtf
וזו הצעת החוק:
http://www.knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/298/298.pdf

14/7/07 08:38  
Anonymous דב כתב/ה:

לגיא: תודה.

כבר החלתי לחשוב שהיה כאן איזה ברווז עיתונאי.

הצעת החוק מעניינת מאוד, אשב לקרא אותה בקרוב.

14/7/07 11:50  
Anonymous דב כתב/ה:

לדעתי פרופ' זלצברגר צודק. מדובר בהצעת חוק הנוגדת את חוק יסוד השפיטה. אולם נימוקי שונים מנימוקיו:

חוק יסוד השפיטה קובע בסעיף 23 רשימה של עניינים שיוסדרו בהוראות חוק. ובסעיף 24 רשימה של עיינים שיוסדרו לפי הוראות חוק.

סעיף 23(ג) מצהיר שיקבעו הוראות חוק בעניין: "דרכי מינויים של נשיא בית המשפט העליון, המשנה
לנשיא בית המשפט העליון, נשיא וסגן נשיא של בית
משפט מחוזי ושל בית משפט שלום".

הסעיף הנ"ל מדבר על מינוי, ולא על משך כהונה. כלומר, על מנת לקבל את הצעת החוק הטרייה של פרידמן, יש לשנות תחילה את חוק יסוד השפיטה, כך שהוא יאפשר לקבוע בחוק לא רק את מינויים אלא גם את משך כהונתם של נשיאי בית המשפט העלון.

נשאלת השאלה: אז למה המחוקק כן קבע
בסעיף 9(ב) של חוק בתי המשפט, את משך כהונתם של נשיאי בתי המשפט המחוזי והשלום.

ובכן... התשובה לכך נעוצה בסעיפים 15 ו-16 לחוק יסוד השפיטה. סעיפים אלה מבחינים בין בית המשפט העליון, לבין בתי המשפט המחוזיים והשלום. בסעיף 16 נאמר: "בתי משפט מחוזיים, בתי משפט שלום ובתי משפט אחרים -
הקמתם, סמכויותיהם, מקום מושבם ואזורי שיפוטם, יהיו
לפי חוק". ומכאן שיש פתח חוקתי לקבוע במסגרת סכויותיהם, גם את משך כהונתם של נשיאי בתי המשפט השלום והמחוזי. אולם פתח שכזה לא קיים בסעיף 15 אשר עוסק בבית המשפט העליון.

בשורה תחתונה: דבר חקיקה הקובע את משך כהונתם של נשיאי בית המשפט העליון, סותר את הוראות חוק יסוד השפיטה. ולכן, בניגוד לפרופ' זלצברגר, אני לא חושב שמדובר במחטף חוקתי, אלא בחקיקה בלתי חוקית.

14/7/07 14:14  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>