תג

יום ראשון, מאי 6

שכר המרצים

רונן פרי

היום בצהריים נתקלתי בהתבטאות מעניינת של שר התחבורה בראיון למגזין ג'י של העיתון גלובס. התלבטתי אם בשעה שהסטודנטים שובתים בתביעה למנוע העלאה של שכר הלימוד יש מקום להסיט לרגע את הזרקור מן האינטרס הכלכלי שלהם אל האינטרס הכלכלי שלי.

בסופו של דבר, החלטתי להעיר כמה הערות על שביתת הסטודנטים ובכך להכשיר את הדברים שיבואו לאחר מכן.

אם כן, לגבי שביתת הסטודנטים:

ראשית, אני חושב שיש להעלות את שכר הלימוד. לא דעה פופולרית במיוחד בימים אלה, אך אני מקבל את הטענה העקרונית לפיה הציבור כולו מסבסד כיום את אלה שבשל הרקע הסוציו-אקונומי שלהם הצליחו להיכנס למוסדות המתוקצבים. התוצאה היא העמקת הפערים החברתיים. הדברים שהביא ד"ר קדר בפוסט שלו לא שיכנעו אותי שתפיסה זו מוטעית. מדובר שם, למעשה, על כך שהצעדים שננקטו לשם הגנה על אוכלוסיות חלשות במדינות אחרות שבהן הועלה שכר הלימוד לא היו מספקים, ואני סבור שניתן להציע פתרונות טובים יותר מאלה שנוסו במדינות הים. יתר על כן: בלי קשר לרקע הסוציו-אקונומי של הסטודנטים באוניברסיטאות, מדוע נדרש הציבור כולו לממן את הגדלת כושר ההשתכרות של הסטודנטים וכפועל יוצא גם של איכות חייהם? מדוע שהסטודנטים לא יישאו בעצמם בעלות זו? לבסוף, אני חושש שבמצב הנוכחי לא רק שהציבור כולו מסבסד השכלה גבוהה לאוכלוסיות חזקות, אלא שהוא מסבסד - הלכה למעשה - את המעסיקים הפוטנציאליים של הלומדים. סטודנט למשפטים משלם היום שכר לימוד כולל של כ-35,000 ש"ח. מי שמרוויח מכך, בסופו של דבר, הוא המשרד שיוכל להעסיק את הסטודנט הזה בשכר נמוך מאוד. המדינה בעצם מממנת למשרדי עורכי הדין כוח אדם מיומן וזול. אם כך, מדוע שהמשרדים לא ישאו בעלות ההכשרה, ולו באופן חלקי?

שנית, אני מכיר בזכותם של הסטודנטים לא להסכים אתי ולנהל מאבק לקידום עמדותיהם. אדרבה: למרות שאיני תומך בכל יעדי המאבק, אני מעריך מאוד את האופן שבו הסטודנטים ניהלו אותו עד כה. יותר מכך, אני מעריך את חוסר הנכונות שלהם לקבל את ההסדרים הבלתי ראויים שהוצעו להם. על כך מייד.

שלישית, אני חושב שכל עוד הסטודנטים מנהלים את מאבקם בהתאם לחוק אנחנו כמרצים צריכים לעשות כל שביכולתנו כדי למנוע פגיעה בהם עם תום השביתה. אני חושב שפתרונות מהסוג שראינו בתום שביתת המרצים הגדולה בתחילת שנות התשעים אינם טובים לאף אחד מן הצדדים. אני, כשלעצמי, בא בדברים עם נציגי הסטודנטים על מנת להבטיח שלסטודנטים שלי לא ייגרם נזק מהותי - עם השביתה או בלעדיה.

רביעית, אני מסכים לחלוטין עם ד"ר קדר, שהצעה מן הסוג שהציעה שרת החינוך לסטודנטים היא בלתי ראויה ואין לקבלה, מפני שמשמעות קבלתה היא "אחרי המבול". כפי שציינתי לעיל, אני מעריך את הסטודנטים מאוד על עמידתם האיתנה בפני ההצעות המבחינות בינם לבין אלה שיחבשו את אותם הספסלים בעוד שנתיים.

חמישית, אני סבור שכל הצדדים יוכלו לחיות בשלום עם פתרון המשלב תשלום שכר לימוד בסיסי נמוך מזה המקובל כיום, בתוספת שיעור מסוים מן ההכנסה העתידית כמוצע בפוסט של הדיקן. לדוגמא: סטודנט למשפטים ישלם שכר לימוד של 9,000 ש"ח לשנה בתקופת לימודיו, ולאחר מכן יפריש עוד חמישה אחוז משכרו במשך חמש השנים הראשונות להעסקתו כתוספת בעד הכשרתו המקצועית. נדמה לי שד"ר דוידוב טען שמדובר בפתרון לא מעשי, מכיוון שיש אנשים שעוזבים את הארץ ולכן לא ישלמו דבר. אני משוכנע שניתן למצוא לכך פתרון, בדיוק כשם שלא מניחים לחייבים בהקשרים אחרים להתחמק מחובם על ידי עזיבת הארץ.

ומכאן אל שר התחבורה. להלן קטע מתוך הראיון שפורסם במגזין ג'י:

"הרשות" היא הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים - גולת הכותרת של המלצות ועדת שיינין ליישום תוכנית לאומית למלחמה בתאונות הדרכים. המלצות שיינין פורסמו כבר לפני קרוב לשנתיים, אולם תהליך ההקמה מתנהל בעצלתיים. כיום התהליך תקוע בשל מחלוקת על שכרם של עובדי הרשות העתידית מול האוצר. מופז מתעקש על שדרוג סיווגם של עובדי הרשות, כך ששכרם יהיה גבוה משמעותית.

- למה זה כל-כך חשוב לך?

"כי אני רוצה שיהיו שם אנשים טובים. באו למכרזים אנשים טובים מאוד, אנשי צבא, אלופי משנה ותתי-אלופים. אמרו להם, 'תקבלו 12 אלף שקל בחודש'. אמרתי, 'רגע אחד, זה מה שאתם נותנים ליעד לאומי?' הכול קם ונופל על איכות אנשים ותקציבים. אם יש איכות - יש תוצאות. במשכורות כאלה אתה לא יכול להביא אנשים איכותיים. מה עשו אלה שצריכים לאשר את המשכורות? (אנשי האוצר, א"ר, ר"ט) הם הציגו את זה כאילו אנחנו רוצים לקדם את משכורתו של המנכ"ל".

סוף ציטוט.

אם ההשכלה הגבוהה גם היא יעד לאומי אני מציע לשר לבחון את תלושי המשכורת של מרצים באוניברסיטאות. אנשים שמפאת הכשרתם הממושכת מתחילים לעבוד בגיל מאוחר מאוד מרוויחים היום סכום ש"אנשים טובים" (בלשונו של השר) לא היו מוכנים להתמסר עבורו לפרוייקטים בעלי חשיבות לאומית (חרף הפנסיה שהם ממשיכים לקבל במקביל בעקבות שירותם הצבאי). אז או שאנחנו לא אנשים טובים כמו אנשי הצבא שעליהם מדבר השר, או שהגיעה העת למאבק רציני גם על השכר שלנו.

25 תגובות:

Blogger ben כתב/ה:

ד"ר פרי

כהקדמה, ברצוני להודות לך על תגובתך למאבק הסטודנטים. גם אם תהום נפערת בין רעיונותיך לבין אלו של הסטודנטים, לפחות הבעת אותם באופן פומבי.

ולגוף העניין :
הבאת מדבריו של שר התחבורה וניסית להשוות בין תחום בעל חשיבות לאומית אחד למשנהו. טענת כי יש להתייחס למרצים כמשאב בעל חשיבות לאומית כשם שכבוד השר מתייחס לרשות החדשה ובהתאם להעלות את משכורתכם. (ומיותר לציין שמשכורתכם משולמת על ידי הציבור)

רונן, אתה צודק !!!
יש להעלות את שכרם של המרצים. יש להתייחס אליכם כאל משאב לאומי ועליכם להלחם על כך.

עוד טענת כי ישנו חוסר הגיון בהטלת שכר הלימוד של הסטודנטים על גבו של הציבור כיוון שהאחרון אינו נהנה מהתוצרת. לכן, טענת, יש להעלות את שכר הלימוד ולהשתמש בהצעתו של פרופ' זלצברגר, באופן זה או אחר, כדי שסטודנטים יוכלו לעמוד בתשלומים אלו

רונן, אתה טועה !!!!
הסטודנטים הם משאב לאומי לא פחות ממרציהם. המדינה זקוקה לסטודנטים כדי לבנות את חוסנה החברתי, הכלכלי והבטחוני.
כשם שנראה זה הגיוני שמשלם המיסים ישלם את משכורותיהם של המרצים שכן ישנו אינטרס לאומי בעבודתם, כך, לדעתי, יש מקום להוריד משכר הלימוד של הסטודנטים

ד"ר פרי. זו המלחמה של כולנו. כולנו חשובים. כולנו נחוצים. כולנו משאב חשוב של החברה הישראלית
כולי תקווה שסדר העדיפויות הממשלתי ישתנה ביום מן הימים ותקבלו העלאה במשכורת, הסטודנטים ילמדו בחינם וכולם ינשמו לרווחה
עד אז אני מציע לשמור על אחדות שורות או למצער, שומו שמיים, על מעט סולידריות

בברכה

6/5/07 19:14  
Blogger אלון25 כתב/ה:

לד"ר פרי :

אחד, המדינה היא מעסיק לא קטן של עורכי דין (לא רק עורכי דין כמובן). אם היא תישא חלק גדול יותר בעלות הכשרתם מה עשינו בזה? יד ימין לוקחת ידי שמאל נותנת. אני מאד מקווה שאתה לא מתכוון שכל העלות תיפול על המשרדים. זה ירחיק את עורכי הדין הטובים משירות המדינה וכמובן את שאר העובדים.

שנית, המחשבה על מיסוי פרוגרסיבי של הכנסת אקדמאים נשמע לי כפירצה לתכנוני ותחכומי מס : למה שהמעסיק ירצה לשלם אחוז גדול משכר עובדו למדינה? ייסגרו השניים על שכר נטו נמוך יותר ושאר השכר ישולם במסגרת הטבות למינהן.
האבסורד הוא שעובד בעל כוח מיקוח גדול יותר ושכר מן הסתם גבוה יותר יהיה בעמדה לדרוש את תכנון השכר בצורה יותר ראויה לו ויותר מקפחת את האוצר.

אני מצטער לומר זאת אבל עמדת לגבי שכר לימוד הסטודנטים מצדיקה את קיפוח השכר שאתה טוען לו בתור מרצה

מי שמתעסק בפלסטרים וכיבוי שריפות ומסרב להתייחס
לבעיה העקרונית של הפרטת מערכת החינוך (והמדינה)ולא יוצא נגד הסדר החברתי המעוות הקיים במדינה שלא יתפלא שהקולר יהודק גם על צווארו.
עמדותיך יביאו לכך שלא ירחק היום בו חברות שירותים למינהם יפרסמו ברוב חוצות מודעות דרושים "מרצים בעל תואר אקדמאי"

שתיקתכם (בתור מרצים), התחמקותכם והתפתלותכם רק יביאו לכך שחבר הסטודנטים יחכך את ידיו בהנאה ביום שנבואת זעם זו תתגשם

6/5/07 21:02  
Anonymous נעמה כתב/ה:

"דרושים מרצים בעלי תואר אקדמי" - כבר היום, רק שמי שמנפק את "מודעות" הדרושים האלו הן האוניברסיטאות עצמן, לא חברות לכ"א (בינתיים). מדובר בפרולטריון המנוצל של האוניברסיטאות - המורים מן החוץ (או בשמם החיפאי "עמיתי הוראה"). אלו שלא מועסקים במשרה, שהחוזה שלהם הוא סמסטריאלי או שנתי, שמשלמים להם לפי שעות, ושלא מקבלים זכויות סוציאליות. בזכות מאבקו של ארגון הסגל האקדמי הזוטר באונ' חיפה, בראשותו של גונן הכהן, הושג הסכם המשפר משמעותית את מצבם של עמיתי ההוראה ועוזרי הוראה, המבטיח זכויות מסוימות ויחסי עובד-מעביד לפחות למשך תקופת ההעסקה. אבל התופעה עדיין קיימת באוניברסיטאות אחרות. אני, לפחות, לא שמעתי עד היום את המרצים עם המשרה והקביעות תובעים את עלבונם וזכויותיהם או מבטאים איזו שהיא סולידאריות בסיסית. מדובר, רונן, בעמיתים שלך, המלמדים אתך שכם אל שכם ונושאים בחלק גדול מעול ההוראה האקדמית. מי שהאוניברסיטה מנצלת בציניות מחפירה את רצונם - כמי שהשקיעו שנים רבות ועבודה קשה בהשכלה שלהם (בדיוק כמו מי שהתמזל מזלו לקבל משרה) - לממש מכך משהו בדמות הוראה באוניברסיטה.
כדאי לראות את התמונה כולה. היא כוללת גם סטודנטים וגם מרצים, ואת עתידה של ההשכלה הגבוהה ולכן של החברה שלנו. ולאף אחד אין תעודת ביטוח.

6/5/07 21:47  
Anonymous מוטי ברונשטיין כתב/ה:

רונן,

ראשית אני תומך בטענתך כי יש להעלות את שכר המרצים, וזאת לצד העלאת שכרם המחפיר של המורים, השוטרים, ומשרתי הקבע.

עם זאת אני מגלה קשיים רבים בשיטתך.

ראשית אתה שוגה ומכליל בהגדירך את אוכלוסית הסטודנטים כאוכלוסיה חזקה - אכן, סטודנטים רבים נהנים מתמיכת הוריהם - אך זו אינה האוכלוסיה עבורה אנו נאבקים.

המאבק הוא בעבור האוכלוסיה החלשה יותר אשר צריכה לפרוץ את מעגל העוני - חשוב לזכור כי לרוב מדובר בסטודנטים המגיעים ממשפחות לא משכילות (שתופסות את הלימודים כבזבוז זמן במקרים רבים), שעליהם להיאבק בשיניים על מנת לשרוד, להתפרנס, ולעתים גם לפרנס. שכר הלימוד בארץ אינו אסטרונומי, אך כאשר הוא מהווה חלק מעלויות המחייה הכוללות, זהו עול כבד מדי –

שים לב כי כמעט כל הסטודנטים בפקולטה, כולל החתום מטה, עובדים למחייתם וגם כך מצויים בפיגור לעומת הסטודנטים הנתמכים אשר יכולים להקדיש את כל זמנם ללימודים על מנת להגיע להישגים.

הגדלת שכר הלימוד "תשיג" אפקט כפול :
א. הגבהת תקרת הזכוכית ומניעת זכותם של רבים להשכלה גבוהה (וטיעון הליסינג האקדמי, המאוס עד זרא וחביב על רקטורנו הינו טיעון חלש עד מעליב).

ב. הגדלת הפער בהישגים בין הסטודנטים "הנתמכים" לאלו שעליהם לפרנס את עצמם (היות ומוסדות האוניברסיטה וביניהם הפקולטה למשפטים מראים אפס התחשבות בסטודנטים עובדים).

טיעון בעייתי נוסף - החזרת שכר הלימוד בעתיד - הייתי מעוניין לדעת איזה מכניזם יבצע את החישוב?
- כיצד תוכל להבחין בין עו"ד העובד בחצי התנדבות בהגנה על נשים מוכות לבין עו"ד אשר יגרוף מליונים בהורוביץ? יתרה מכך - מי יחזיר יותר - הסטודנטית למשפטים או הסטודנט לקולנוע? ומה אם אותו סטודנט כלל אינו עובד בתחום לימודיו, או בקושי מגרד את שכר המינימום?

אאוריקה, אאוריקה, יש לי רעיון!!

כל סטודנט ישלם את שכר הלימוד שלו באמצעות אחוזים מהכנסתו ברוטו, ובאמצעות מדרגות מס פרוגרסיביות...אפשר אפילו לקרוא לשיטה בשם – מס הכנסה – איך לא חשבו על זה קודם?

ובלי ציניות – אוכלוסיה משכילה מניבה הכנסות למדינה, במישור ההוני ו/או במישור התרבותי(הסטודנט לקולנוע) – בשל כך אינני רואה כל בושה בסבסוד משמעותי ככל האפשר של ההשכלה, ניתן להסתכל על הדבר כעל מעין הלוואה אותה משיבים הסטודנטים באמצעות משכורתם העתידית.

נקודה אחרונה – בטענתך לגבי המשרדים הנהנים מכוח עבודה זול – ראשית, לא כל הסטודנטים הולכים לעבוד במשרדי עו"ד, או לבצע התמחות בכלל. שנית, רווחיהם של אותם המשרדים ממוסים (בכבדות) ע"י מדינת ישראל, מה שמחזיר אותנו לכך שזוהי עסקה כלכלית משתלמת למדינה.

ובנקודה זו אני רואה לנכון לחזור על תגובתי בפוסט של פרופ' קדר בה אזכרתי את אמרתו של הכומר הגרמני נימאייר (להבדיל אלף אלפי הבדלות, כמובן):

"כשלקחו את הסוציאליסטים, לא מחיתי, כי לא הייתי סוציאליסט. כשלקחו את הקומוניסטים, לא התנגדתי, כי לא הייתי קומוניסט.... כשלקחו אותי, כבר לא היה מי שיתנגד"

ד"ר פרי, לצערי, כשיפריטו אתכם, כבר לא יהיה מי שיתנגד......

6/5/07 22:14  
Blogger Ronen Perry כתב/ה:

אשתדל להשיב לכל התגובות מחר. כרגע אסתפק בתשובה ההכרחית לתגובתה של נעמה. אני לא זוכר את תנאי ההעסקה של עמיתי ההוראה, ולכן אני חושש להצהיר הצהרות בלי כיסוי. אבל יש לי הערכה רבה כלפי כל מרצה, ואני סבור כי יש להעניק לכל אחד ואחת שכר ראוי.

אבל אין בכך כדי להקהות מעוקצה של הטענה שלי: אני מלמד במשרה מלאה, נושא במטלות אדמיניסטרטיביות מרובות, וצריך לעסוק באופן אינטנסיבי במחקר. אני חושב ששכרי אינו משקף את היקף עבודתי ואיכותה. ייתכן מאוד שזה נכון גם לגבי עמיתי ההוראה. וגם לגבי מורים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים, גננות, שוטרים, עובדים סוציאליים, וכולי. האם יש בכך כדי למנוע ממני לטעון טענה זו לגבי עצמי?

6/5/07 23:55  
Blogger Ronen Perry כתב/ה:

מוטי -

ההתנגדויות שלך להעלאת שכר הלימוד אינן רלוונטיות ככל שמדובר בהצעה שלי. אני הרי מציע להפחית את שכר הלימוד הבסיסי המשולם בזמן הלימודים. כיצד זה יפגע בנגישות להשכלה גבוהה או יגדיל את הפער בין חזקים לחלשים?

לגבי המכניזם של החזר עתידי - מדוע לא ניתן לעשות זאת באמצעות מס הכנסה או המוסד לביטוח לאומי? אם הבנתי אותך נכון, מה שמפריע לך הוא שמנגנון המיסוי הפרוגרסיבי כבר קיים, ולכן אינך רואה צורך ב"טלאי" מהסוג המוצע. ובכן, לדעתי יש הבדל בין מי שמרוויח 10,000 ש"ח לחודש בלי שהמדינה השקיעה בהכשרתו כלל לבין מי שמרוויח 10,000 ש"ח לחודש לאחר שלמד במשך שלוש או ארבע שנים על חשבון הציבור. אני חושב שיש הצדקה לגבות מהשני, לתקופה מוגבלת, סכום נוסף הנגזר מהכנסתו ומבטא את ההשקעה היתירה של המדינה בו.

ואם נחזור לפוסט של הדיקן ולהתבטאויות הציניות לגבי הצעתו לתגמל אנשים ששירתו בצבא: אני מסכים איתו שזוהי נגזרת של אותו עקרון המצדיק תשלום עתידי של שכר לימוד על פי מבחן הכנסה. יש אנשים שקיבלו מהמדינה יותר ויש אנשים שנתנו למדינה יותר. כך או כך - הצדק מחייב (כן כן הצדק) את תיקון העיוותים החלוקתיים שנוצרו בדרך.

7/5/07 00:16  
Blogger אלון25 כתב/ה:

לגבי טענת הצבא :
תלוי איך אתה מגדיר את מבחן ה"נתנו יותר"
יש שיגידו שמגזר מסוים "נתן" עשרות ומאות אלפי דונמים של קרקע מגורים וחקלאות למדינה, בעל כורחו (גם הצבא הוא לא התנדבותי בדיוק), ו"נותן" עשרות ומאות מיליוני שקלים למדינה שמגיעים לתשתיות חינוך, תחבורה, ביוב, חשמל ועוד, גם , בעל כורחו.

רונן פרי אתה לא רוצה להיכנס למבחני ה"נתינה
תרשה לי להזכירך שאפילו מבין המשרתם בצבא לא כל אחד "נתן" בדרגה שווה לשני. לא כולם שירתו במשך 3 שנים בשירות קרבי קשה ושוחק (כמוני למשל.

לא התכוונתי לסטות מנושא הבלוג ואני עדיין מעוניין מאד, ד"ר פרי, שתגיב לדברי הסטודנטים אבל נמאס לראות, לקרוא ולשמוע על ניצני הגזענות באוניברסיטה.
לא מספיק התהודה התקשורתית והביזיון לעניין מבחני הקבלה למעונות?
זוהי המטריה הראויה לאוניברסיטה בעיר הדוגלת בדו קיום?????

7/5/07 00:39  
Blogger Ronen Perry כתב/ה:

מוטי, הציטוט שלך הוא מתוך שיר של מרטין נימולר (לא נימאייר) ונדמה לי שזו הגרסה המקורית:

Als die Nazis die Kommunisten holten,
habe ich geschwiegen;
ich war ja kein Kommunist.

Als sie die Sozialdemokraten einsperrten,
habe ich geschwiegen;
ich war ja kein Sozialdemokrat.

Als sie die Gewerkschafter holten,
habe ich nicht protestiert;
ich war ja kein Gewerkschafter.

Als sie mich holten,
gab es keinen mehr, der protestieren konnte

נקודה אחת למחשבה. לא נסחפת קצת עם האנלוגיה? גם אם ברור לי שלא התכוונת להשוות בין המעשים שבוצעו שם לבין המעשים שמבוצעים כאן, אני לא חושב שאתה יכול באמת ובתמים לייחס לי "שתיקה"

אלון -

אני דווקא כן רוצה להיכנס למבחן הנתינה. אדם ששירת שירות צבאי קרבי ושוחק הוא אדם שראוי לגמול הולם, בין אם הוא יהודי, נוצרי (ערבי או עולה חדש), מוסלמי (ערבי או צ'רקסי), דרוזי, או אתאיסט.

אולי כדאי שתפנימו פעם אחת ולתמיד שההצעה לתגמל את מי ששירת בצבא אינה קשורה לגזענות, אלא נובעת מן המחיר שמשלם המשרת ומן הערך של שירותו. על פי אמת המידה הזו, אגב, שירות קרבי ראוי לגמול משמעותי יותר.

7/5/07 01:16  
Blogger אלון25 כתב/ה:

קודם כל לא התייחסת לטיעון העקרוני בדבר מה ש"נותן" ו"נתן" המגזר הערבי בעל כורחו. גם לא לכך ששירות צבאי הוא לא התנדבותי אלא חובה חוקית.
לא שמעתי אותך מציע הקלות למי שמציית לחוק העונשין למשל.
קח בחשבון שיש כאלה שאינם יכולים לשרת בצבא מטעמים רפואיים (ויש שיאמרו מצפוניים) , מדוע לקפח אותם בלא עוול בכפם?
או שבעצם בוא ונבקש מהם את התיק האישי הרפואי שלהם בקבלה למעונות או במס הכנסה, ואם כבר אז גם חוות דעת פסיכיאטרית כדי לוודא שהם לא שקרנים פתולוגיים או סוציופטים.

שנית, ובית המשפט כבר דיבר בנושא זה : אם אתה רוצה לתגמל חיילים משוחררים יש חוק קליטת חיילים משוחררים שיבטיח שהדיון בדבר חלוקת משאבי המדינה יהיה שקוף ויתקבל בהליך דמוקרטי.

איזה שוני רלבנטי יש לעניין הקלות בשכר לימוד או קבלה למעונות בין אדם ששירת בצבא לבין כזה שלא?
מי ששירת בצבא זקוק יותר למגורים מאשר מי שלא?
איך אתה מודד מי "נתן" יותר לחברה? יש לך מד נתינה מיוחד?
אם כן אז אולי נחיל אותו גם בתוך הצבא : חייל קרבי ברמת סיכון א++(טייס, צוללות)
יקבל יותר, א+ יקבל קצת פחות.
גובניק בקרייה יקבל הכי פחות, על אף וייתכן והוא כלל לא יכול לשרת שירות קרבי מבחינה אובייקטיבית רפואית.
בנוסף כל חייל מאותה רמת סיכון גם

אולי נחלק לכל אזרח בלידתו "פנקס נתינה" שבו ירשום את כל אשר לדעתו, או להגדרות החוק/החברה נתן למדינה ובבואו לגיל ההשתכרות נכניס את כל נתונים אלה למחשב אחד גדול וזה יפלוט את שיעור המס הראוי לו לשלם/סיכויו להתקבל למעונות.

גוז'ף הלר ואפרים קישון גם יחד לא היו מצליחים לחשוב על תסריט הזוי יותר ממבחני הנתינה, גרסת אוניברסיטת חיפה, 2007.

7/5/07 08:52  
Anonymous מוטי ברונשטיין כתב/ה:

רונן שלום, תודה על תגובתך המהירה.

מספר הבהרות:

הובן לי המנגנון אליו אתה מתכוון, האוברטורה הארוכה שלי לא נועדה כדי לחלוק על המכניזם אותו אתה מציע (זאת עשיתי בהמשך), כי אם כתגובה אינסטינקטיבית לדיסוננס שנוצר אצלי לשמע הכללתה של אוכלוסיית הסטודנטים כ"אוכלוסיה חזקה". לא אחזור על טיעוניי בדבר שבירת המעגל, צדק חלוקתי וגו', אך לא עלה בידי לנסח תגובה אשר תתעלם מהגדרה כוללנית זו.

לעניין שירו של נימולר – כנראה וזהו השיר, אפעס, הגרמנית שלי כבר לא מה שהייתה פעם...

שלא יהיו טעויות – אני מעריך מאוד את התבטאותך ועמידתך ה"לא פופוליסטית" והאמיצה אל מול העמדות הנוחות (לכאורה). אמנם גם אתה, בדרכך, "שותק כשלוקחים אותנו" – אך הדבר עדיף בעיני על התבצרות מאחורי חומות של שתיקה, אותה גזרו על עצמם מרצים רבים בפקולטה, לדידי עדיפה דעה מנומקת שכנגד על פני שתיקה פחדנית. אינני חושב כי הגזמתי באנלוגיה בעיקר לאור העובדה שסייגתי עצמי ברורות ומפורשות עובר לביצועה.

ולגופו של עניין:

"הציבור מטומטם והציבור ישלם"
----------------------------------
הנהנה העיקרי מפירותיה של ההשכלה הגבוהה הוא הציבור כולו, אם באמצעות הכנסות כלכליות, פיתוחים מדעיים, מחזה מוצלח או חתן פרס נובל – הרווחה המצרפית כתוצאה מההשכלה הגבוהה היא עצומה ובלתי ניתנת לכימות.ייתכן ובעולם האגדות שכר גבוה הוא נגזרת של השכלה – כל עוד הדבר אינו כך בישראל המינימום אותו אנו יכולים לעשות על מנת לשמור על אותה רווחה מצרפית הוא לסבסד, משמעותית, את שכר הלימוד. בדיוק בשל כך, העברת השיח כולו לפסים כלכליים אינה מדויקת.
השכלה גבוהה היא מצרך יסוד, שראוי כי יסופק כמעט בחינם, וכי כל הציבור ישא בעלותו.

"האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול"
----------------------------------
מיסוי המשכילים עלול ליצור תופעות לוואי שאינן ניטרליות.
בסופו של דבר הנטל הכבד ייפול על החלשים מאוד ולא על החזקים מאוד – ויגרום לבריחה של מוחות מעבודה בסקטור הציבורי, באקדמיה, בעמותות אידיאולוגיות וכד'.

נקודה נוספת:

בתגובתך ציינת כי במידה וגם א' וגם ב' מרוויחים שכר זהה, אזי מן הצדק שא' יחזיר את שכר הלימוד שלו בתום לימודיו במיסוי נוסף– קשה לי להסכים.
מיסוי כזה יגרום לא' לאחר לימודים מפרכים של 4 שנים להרוויח קצת פחות מב' שלא למד אלא חסך כסף וקודם ב"עבודה אמיתית", ובסופו של יום וירוויח יותר מא' גם אם משכורתם ברוטו תהא זהה.
זה צדק חברתי? אני הייתי קורא לזה תמריץ שלילי שלא ללמוד.
המודל שלך נכון במקרים בהם השכלה גבוהה מעניקה שכר גבוה, ועמדתי על חוסר הדיוק בקביעה זו בפסקה הקודמת.

"הולך למילואים וסופר את הכסף שאין"
---------------------------------------
יותר ממסכים איתך לעניין השירות הצבאי, אך כפי הנראה במדינה בה ארבע שנות שירות צבאי ו50 ימי מילואים בשנה האחרונה לא מקנים לי רבע נקודת זכות עלובה בקבלה למעונות (אל מול סטודנטים בני 18.שזה עתה סיימו את הבגרויות ונהנים מניקוד יותר גבוה ממני אך ורק בשל מוצאם האתני), ניתן לגנוז את הצעתך על הסף – אני מחזיק את עצמי שלא לפתח את הדיון הלאה.
(ובמחשבה השנייה אולי זהו מפתח הקסמים שיעורר את מרצי הפקולטה להתייחס, סוף סוף, לעניין השביתה??).

"משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן"
------------------------------------
אל תטעה לחשוב שהמאבק הוא של ציבור הסטודנטים בלבד, מאבק זה הוא מחאתו של ציבור שלם שנמאס לו מסדרי העדיפויות במדינה, נמאס לו מהשחיתות, נמאס לו לשאת בכל הנטל.
זהו מאבק חברתי, מאבק פוליטי, מאבק כלכלי, מאבק אקדמי, זהו מאבק של אנשים שנמאס להם לחיות במדינה הזאת מחד, אך לא יכולים לחיות בשום מקום אחר מאידך, אנשים שעושים מילואים, משלמים מיסים ולא רואים צורך להתנצל בפני אף אחד על כמה פרוטות שמושקעות בחינוך שלהם, אנשים שנכונים לשלם מחיר קטן היום, על מנת לקבוע את סדרי העדיפויות הראויים של מחר, נשמח לראות כי גם המרצים הנמנים על ציבור זה יצטרפו למאבקנו.



ופה אני נאלץ לסיים ולחזור לעבודה, את האוברדראפט שום הישג אקדמי לא יכסה לי......





*האמור מייצג את דעתי האישית בלבד

7/5/07 10:59  
Anonymous מוטי ברונשטיין כתב/ה:

אלון,

בוא ננסה לשמור את הדיון במסגרת לה נועד.

האם אדם ששירת בצבא זקוק למגורים יותר מאדם שלא שירת בצבא?

התשובה בחיוב - יכולותיו הכלכליות של אדם ששירת בצבא שלוש שנים בשביל 300 שקל בחודש פחותות מאלו של אדם שיכול היה לעבוד במשך אותן שנים (בהנחה ששאר המשתנים זהים), לכן זהו משתנה רלבנטי, בין שאר הפאראמטרים לבחינת קבלה במעונות - לא ברור לי הקשר בין הערה זו של רונן לבין גזענות.

7/5/07 11:05  
Blogger אלון25 כתב/ה:

למוטי :
לחייל משוחרר יש פיקדון שחרור בסך 21 אלף ש"ח ומענק שחרור בסך 6 אלף ש"ח. שלוש שנים של לימודים מממנת לו המדינה.
חיילים קרביים מקבלים 700 ואת רוב המשעורת הצבאית ניתן לחסוך די בקלות גם כך.
אגב, אני שייך לדור ה"קודם" שנהנה מפיקדון של 15 אלף ש"ח בלבד ומענק מוקטן
אוקיי אז לנשים פחות.
אבל הן משרתות פחות.
למי שאינו משרת בצבא אין את "קרנות" הביטוח הללו.

שנית, לא הוכחת לי מהי יכולת ההשתכרות של צעיר מן המגזר הערבי בגיל 18. ישנה אבטלה הגואה במגזר, מחסור בתשתיות ומערכת חינוך
מפגרת שבין היתר חסרה המון כיתות.

שלישית : ישנה הוצאות של עלות הנסיעה ממקום מרוחק

רביעית : אם הקריטריון הוא יכולת כלכלית גרידא מדוע לא לבדוק את כל נתוניו הכלכליים של המועמד ולהסתפק רק בקריטריון צר שכזה?

חמישית והכי חשוב : מהו השוני הרלבנטי לעניין מגורים במעונות?
לכך יש חוק קליטת חיילים משוחררים
מדוע לא להשתמש בו ולעקוף את ההליך הדמוקרטי בחלוקת משאבים לאזרחי המדינה?

7/5/07 12:11  
Blogger Ronen Perry כתב/ה:

אלון -

נניח, לצורך הדיון, שאין לנו מחלוקת על העובדות. אתה מדבר על נתינה של דורות קודמים. העקרון שאני מדבר עליו הוא עקרון של גמול אישי: אנו צריכים לתת הטבות למי שהוא עצמו (או היא עצמה) נתנו יותר.

על פי העקרון הזה אני לא אקבל מהמדינה הטבות רק בגלל שהורי הוריי ולאחר מכן גם הוריי חירפו את נפשם למען הגנת היישוב, העפלת יהודים, עצמאות המדינה ובטחונה. איני תובע מאומה בגין התרומה שלהם.

7/5/07 12:23  
Blogger אלון25 כתב/ה:

הטענה שלי עומדת גם לעניין הגמול האישי.
השאלה היא מאיזה כיוון אתה מודד את הנתינה. אני מציע כי אם טוענים לנתינה "חיובית" כפויה ישנה גם נתינה "שלילית" כפויה.
כלומר אם אתה זוקף לזכותי את שרותי הצבאי למרות שנעשה לא מתוך התנדבות כלל אלא מכורח חובה חוקית כך גם יש לזקוף לזכותו של צעיר ערבי את הויתור הכפוי שנכפה עליו לעניין תשתיות, מערכת חינוך לקויה, תחבורה שאינה מוסדרת וכו'.
לצורך הדיון אני מוכן לוותר על הדיון ההיסטורי.

הנקודה שלי היא שלא ניתן למדוד "נתינה" ובטח המדידה אינה ראויה כשהיא אינה נעשית באופן בלתי מאוזן ע"י חבר המורכב מיהודים יוצאי צבא בלבד.

.

7/5/07 13:02  
Anonymous דיב כתב/ה:

מדוע בכלל התעלמת מהשאלה האם זה צודק למנוע מבני מיעוטים וקבוצות חלשות בחרה הישראלית להשתלה בלימודיים האקדמיים בשל שכר הלימוד הגבוה והתמקדת בנטל המוטל על שמי הציבור הרחב אשר נוטל חלק בסבסוד הלימודים הנ"ל?

7/5/07 21:44  
Anonymous מוטי כתב/ה:

אלון שלום,

ממש חבל ששירות החובה נמשך רק 3 שנים!!

גם אני נמנה על דור 15 אלף השקלים, אבל בו נניח כי הסכומים השתנו כפי שאתה מציין בתגובתך.

המשכורת הצבאית מגוחכת עד מעליבה, לחיילים יש הרבה הוצאות במהלך השירות, וגם לולא היו מוציאים שקל אחד במהלך השירות, בחישוב פשוט נגלה שעדיין מדובר במשכורת של כ1,422 שקלים בחודש...

גם המובטל במגזר הערבי מרוויח יותר מזה....

כפי הנראה עבר זמן רב מדי מאז שירותך הצבאי - אחרת קשה לי להסביר טענתך זו.

7/5/07 22:08  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

דבר אחד עוד לא הצלחתי להבין - מנין נקודת ההנחה שכולם צריכים ללמוד באוניברסיטה? לא עולה בדעתכם שהגישה הזו היא בדיוק הבעיה בשוק העבודה בארץ? האם באמת אנחנו צריכים לשאוף לכך ששוק העבודה יהיה מורכב כולו מאקדמאים? זה נראה לי כמו בזבוז זמן ומקדם רציני לתסכול אישי.
אתם נותנים את הדוגמא של אדם א' ואדם ב' שעובדים באותה משרה ושכרם זהה, אך האחד מחזיק בתואר אקדמאי והשני לא. מוטי טוען שהרעיון שזה שלמד יקבל בסופו של דבר משכורת נמוכה יותר נטו אינו מתקבל על הדעת. מדוע, בעצם? אם אותו אדם יכול היה להגיע בדיוק לאותה משרה ורמת חיים גם בלי שהמדינה תצטרך לממן שלוש שנים מחייו, למה הרעיון שיחזיר את ההשקעה נשמע כל כך לא צודק?
שוב, מתוך נקודת ההנחה שהדבר ייצור תמריץ שלילי שלא ללמוד. אבל במצב כזה אפשר להגיד שהלימודים של אותו אדם היו בגדר "מותרות" ולא באמת מצרך הכרחי, לא לו באופן אישי ולא לחברה.
רבים מחבריי הסטודנטים אוהבים לתת כדוגמא את גרמניה, שם לומדים האזרחים חינם, כמדינה שלמצבה האדקמאי עלינו לשאוף. הם כנראה לא מודעים לכך שרק כ-20% מהצעירים בגרמניה הולכים ללמוד באותן אוניברסיטאות חינם, שרבים מהם אינם משלימים את הבגרויות המחייבות כדי להתקבל לאותן אוניברסיטאות, ושבית ספר מקצועי אינו מילה גסה עבורם.

8/5/07 00:43  
Blogger אלון25 כתב/ה:

למוטי :
לא התייחסת לסכומים שמקבל חייל משוחרר, 21 אלף ש"ח המיועדים רק ללימודים (אוקיי גם לפתיחת עסק או חתונה אבל זה המיעוט שבמיעוט)
ולא למענק השחרור.
לא התייחסת לניגוד האינטרסים שיש לראשי אוניברסיטה שהם יהודיים בדתם ואופיים בזמן קבלת החלטה כזו.

אני לא יודע אם המשכורת הצבאית היא מעליבה או לא. אני לא יודע אם לשרת בצבא זו חובה או זכות.
אם אני אגיד לך מדוע אתה לא שומר על ביתך כראוי אתה תגיד לי שאין עליך חובה לעשות זאת אלא זוהי זכותך.
אבל אנחנו סוטים מהנושא.

לא התייחסת לנושא השוני הרלבנטי. אני מניח שלמדת את הקורס משפט ציבורי. התעייפתי מלהסביר אבל אתאמץ שוב למרות השעה המאוחרת.

כאנלוגיה אעלה את נושא המכרזים שהעניקו יתרון ברכישת קרקעות ליוצאי צבא. באה העותרים ואמרו מה הקשר בין שירות צבאי לקרקע? מהות העסקה היא קרקע למגורים. ליוצא צבא אין יתרון מהותי על לא יוצא צבא לעניין זה. הוא לא זקוק לקרקע יותר מהשני.
טענת המדינה כי זהו מעין "צ'יפור" נדחתה בבוז כמובן בבית המשפט כיוון שעל אף המניע הראוי זוהי דרך לא שוויונית שחוסמת את הדרך בפני מבקשים רבים שנתוני פתיחתם אשר אינם רלבנטים למהות העסקה, נחותים כבר מלכתחילה.
ניקח דוגמא נוספת : נניח וראשי האוניברסיטה מחליטים כי הפסיכומטרי הוא מבחן קשה ביותר ויש לצ'פר את המצטיינים בו. כיצד ? נעניק זכות קדימה למגורים במעונות למי שהצטיין בפסיכומטרי.
הוא יכול להיות עשיר, הוא יכול להיות מפעיל ממטרות למשך שעה ביום בשירותו הצבאי, הוא יכול לגור מרחק הליכה מן האוניברסיטה
מהי תרומתו המיוחדת למדינה במקרה זה?
לא משנה, בכל זאת ניתן לו קדימות על פני כל אחד אחר, רחוק עד כמה שיגור,
נזקק למגורים עד כמה שנזקק
אני לא יודע מי מהקוראים מודע לכך אבל זה בדיוק מה שקורה באוניברסיטת חיפה
הגעילה אותי המחשבה שבגלל שקיבלתי מעל 700 אני אתפוס מקום במגורים הכי טובים על פני מי שבאמת זקוק להם.

האוניברסיטה עדיין אינה גוף פרטי. חלים עליה כללים מתחום המשפט הציבורי
היא לא יכולה להיות הרשות המחוקקת לעניין זה. ראשי האוניברסיטה וגזבריה אינם נבחרי ציבור המביעים את רצון הציבור ונהנים מהמנדט שהעניק להם.

יקומו אלה וירצו לצ'פר את יוצאי הצבא? ברצון - יניחו הצעת חוק בפני המחוקק. כך גם תיפתח דרך לביקורת ציבורית על הליך חלוקת המשאבים הציבוריים. לא רק במובן של אפליה, שוני רלבנטי אלא גם במובן של סדרי עדיפויות פוליטיים, כלכליים וחברתיים.

ייתכן וצ'יפור יוצאי צבא היא מטרה ראויה. לא בטוח שבהתחשב במרקם החברתי בישראל זוהי מטרה יותר חשובה
מבחינת סדרי העדיפויות הלאומיים
מאשר קידום הדו קיום או סיוע לאוכלוסיות מסוימות לקחת חלק פעיל בחיי החברה על מנת שיפחת ניכורם כלפיה.

זוהי לא החלטה שמוסמכים ראשי האוניברסיטה לקחת, בדיוק כפי שאין הם מוסמכים לקבל החלטה כי אחוז הסטודנטים הערבים לא יעלה על 10 אחוזים מבין כלל הסטודנטים או כי מרצים ערבים לא ילמדו כלל או כי לא
תהיינה כיתות משותפות לערבים ויהודים

אבל מה ניתן כבר לצפות מאוניברסיטה שכל עובדי הניקיון והאבטחה בה הם עובדי קבלן. מה ניתן לצפות מאוניברסיטה המקפחת באופן ציני את זכויותיהם הסוציאליות של חלק גדול מן עובדיה, ולא הזוטרים אלא המרצים.

8/5/07 01:38  
Anonymous מוטי כתב/ה:

אלון, בוקר טוב

ראשית, ביצעתי חישוב, אמנם גס, אך עדיין חישוב:

טול עשרים ושבעה אלף, שקלים חדשים מענק שחרור ופקדון, הוסף 700 ש"ח כפול 36 חודשים (לא מדויק היות ועבור ההכשרה הקרבית לא מקבלים שכר לוחם - מצד שני בנות מקבלות 20 ש"ח דמי טמפונים בחודש) קיבלנו בקירוב 52,000 ש"ח.

חלק ב36 וסך ההטבות יצא 1,444 ש"ח לחודש - כולל הכל לחייל שלא הוציא אגורה שחוקה לאורך כל השירות שלו (אין חיה כזאת)

מעבר לכך טענתי אינה כי שירות צבאי הינו חזות הכל. יש לחשב גם איפה אתה גר, מה הפוטנציאל האקדמי שלך, משפחה/ילדים, ומה המשכורת שלך - כל אלה הם פרמטרים באקסיומה שתוביל להחלטה האם להעניק לך מעונות.

אחד מהפרמטרים מעניק לבני מיעוטים ניקוד בשל היותם בני מיעוטים (בדיוק בשל הסיבות עליהן דיברת - לפצות על חסרון מובנה).

תתפלא, הדבר מוצדק לדעתי.

אך כשם שאף אחד לא הרים גבה על הענקת יתרון זה, מפליא לראות את החוצפה בכך שבני מיעוטים (ואני מתייחס כמובן לאלה שלא שירתו בצבא) אינם מוכנים להכיר בשירות הצבאי כחיסרון מובנה.

למעשה במצב הקיים סיכוייו של יהודי שלא שירת בצבא נמוכים מסיכוייו של בן מיעוטים שלא שירת בצבא -

האם זה צודק שיוסי,25, מבית שאן(או כל מקום אחר בו מערכת החינוך רחוקה מלהיות טובה) ששירת 3 שנים כלוחם, יופלה לרעה לעומת סוהא,18, מהגליל, בהנחה וכל נתוני הרקע שלהם זהים אך ורק בשל מוצאו?

לי זה לא נראה הוגן - הטענות כי יוסי מגן על ביתו, וכי אין חובת גיוס על סוהא נשחקו עד דק זה מכבר(כל נסיון להתקנת מסגרת כגון שירות לאומי זכה להתנגדות עצומה).

בכל אופן, חבל שנושא הדיון האמיתי חמק בטרם שמענו תגובות לעניין השביתה מסגל הפקולטה

8/5/07 09:05  
Blogger אלון25 כתב/ה:

מוטי, פספסת את הנקודה
דברתי על המענקים כתגמול שמקבל מי שסיים צבא לעומת מי שלא סיים צבא כאלטרנטיבה לצ'יפור חיילים ויוצאי צבא שנתקבלה בהליך חוקי דמוקרטי ותקין המשקף יכולת ביקורת ציבורית אמיתית בנוסף למימון שנתיים וחצי מלימודיו ע"י המדינה.
מי שלא שירת בצבא לא נהנה ממימון זה.

לא טענתי שקריטריון הקבלה היחיד הוא השירות הצבאי. קבלתי על כך שזהו קריטריון שיוצר שוני לא רלבנטי.
הקשר בין השירות הצבאי להזדקקות למעונות קלוש בדיוק כמו הקשר בין צבע השיער שלך להזדקקות למעונות.
תגיד יכולת כלכלית שהיא במידה מסוימת נגזרת מן השירות הצבאי (גם לא בהכרח, לדוגמא קצינים)אז אני אגיד בסדר אז בוא נבחן את היכולת הכלכלית בפני עצמה
הקריטריון האחרים שהעלית : פוטנציאל אקדמי, משפחה, ילדים מרחק מהאוניברסיטה. כל אלה הם קריטריונים שבהחלט רלבנטיים לעניין המעונות.

לגבי הניקוד לבני המיעוטים : דבר ראשון צריך לבדוק מהו הניקוד אשר ניתן לבן מיעוטים בהתאם לניקוד אשר ניתן לקריטריון של שירות צבאי.
שנית, אני מסכים איתך שזה לא קריטריון רלבנטי ואני חושב שגם אותו צריך לפסול.

לגבי נושא הדיון האמיתי לצערי רק ד"ר קדר התייחס לנושא הדיון האמיתי שהוא כמובן הניסיון המתמשך של משרד
האוצר להפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה ולהתנער מאחריות המדינה בנושא זה

8/5/07 09:55  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

ראשית דבר אפתח את דבריי בנימה אופטימית משהו, אני מוכרח לציין שזה יפה איך שמופז דואג לחבר'ה מהצבא להשלמת הכנסה. ככה מתנהגים חברים אמיתיים ומי אמר שכבר אין סולידריות.
ובאמת שעיני לא צרה בעמלם ועמלתם של החברים. גם אני סבור, שעל מנת שהמלאכה תיעשה כראוי, יש מקום למקצוענים עם קבלות ולשלם להם שכר הוגן. ומה מסתתר בתוככי מוחו הקודח של תא"ל עזבו'תי זהבכללההוא או אל"מ צ'מעי המדיםממשעושיםלךעוול, שמעניק לו יתרון על האזרח הפשוט במיל.? הלא הוא התעסק בצבא, לא באזרחות.
בשנה ב', אם זכרוני אינו מכשילני, טענתי בלב דיון בעניין מונעי הנזק היעילים ביותר, שאם שר התחבורה היה מתפטר בגלל שיותר מדי נתינים נהרגים על הכביש, הבא בתור כבר היה דואג להוריד את הסטטיסטיקה על ארבעותיה. הרי לא מעט ועדות מוקמות בנושאים פחות חשובים מחיי אדם ושרים מפוטרים על הרבה פחות מזה. מועצה חדשה מיי אס. אבל זה דיון חשוב שקצת סוטה מנושא הפוסט.
בסוגיית ההשכלה בכלל וזו הגבוהה בפרט, אני, בדומה לרונן, חושב שיש מקום להגדיל באופן משמעותי את שכרם ותנאיהם של המורים והמרצים ומשמשיהם. לא מקובל לחלוטין, שמי שמחנך את הדור הצעיר לערכים חשובים, חוקר, מרצה במוסד להשכלה גבוהה וכיוצא בזה עוסק בחינוך ומדע לא יזכה לרווחה כלכלית. עידוד תרבות וחיי מדע ורוח עולה המון, וככה צריך. מי שלא מקבל את זה כאקסיומה, גם אחרת לא יבין.
חלק מהאשם מוטל על כתפי המרצים והמורים. הם צריכים היו לעבוד יד ביד עם הלובי של הסטודנטים ולעמוד על כך שבמקביל לדרישות הסטודנטים, גם דרישות שמוצבות מטעמם בדבר שיפור מהותי של תנאיהם יתקבלו. מדובר בלובי חזק מאוד, שכוחו במספריו העצומים, ומשום מה לא ראיתי השתדלות משולבת כזו וחבל. חבל גם מצד ראשי התאגדויות הסטודנטים שמגמגמים. אלו תחומים משיקים ומחאה של אחד בהכרח משפיעה על הלך הרוח אצל חברו.
לגבי השביתה ושכר הלימוד: ועדת שוחט מונתה כדי להעלות את גובה שכר הלימוד ולקבוע סדר אקדמי חדש, וככזו שמסקנותיה הדרקוניות ידועות טרם עשתה מלאכתה, אין לתת לה לגיטימציה. הועדה הזו היא עוד סמן קפיטליסטי של ממשלות חסרות כל אחריות ציבורית שממהרות להפריט כמה שיותר מוצרים ושירותים ציבוריים באופן של קיצוץ חד בתקציבי המוסדות המנפיקים אותם ומכירתם במחיר נזיד עדשים לבעלי הון, כיוון שהם לא מתפקדים כראוי. בטח שהם לא מתפקדים כראוי; אי אפשר לחתוך עוד הרבה מהעור והעצמות שעוטה האיש הרזה שרוכב על גב האיש השמן, לפי תיאורו הציורי של אביר השלטון התקין והיעיל. עכשיו הוא מכלכל צעדיו בתבונה, כי הוא רוצה ששוב יימצאו הבורים המונצחים שלו שיצביעו עבורו ויאפשרו לו להיות חבר טוב כמו שר התחבורה וראש מחרחרי המלחמות כמו ידידו העבדקן.
אני לא מאמין ששכר לימוד גבוה יותר משפיע באופן ממשי על עתיד ההשכלה הגבוהה. זה נכון שהוא מצטבר לסכום גדול, אבל קשה לומר שאין חלופות להשגת הסכום הזה. אומרים שמאזן התשלומים של ישראל מעולה והרזרבות הלאומיות גבוהות כפי שלא ראינו הרבה שנים. קשה להתפרע עם תקציב גם אם ממש רוצים, אבל אפשר להפנות אותו לאפיקים שתמיד משתלמים לטווח הארוך: רווחה, בריאות, חינוך, משטרה. מניעת נזקים שנגרמים מישיבה מיותרת על קצבאות, שמירה על שלום הציבור ורכושו, חינוך למן הגיל הרך וחינוך גבוה עולים הרבה בטווח הקצר, אבל מניבים פירות בטוחים. אנשים צעירים שלא חיים על דמי אבטלה ועובדים בשחור או מתים על הכביש או כתוצאה מקיצוץ בבתי החולים, מקומות עבודה חדשים, לימודים באוניברסיטאות והתמקצעות במחקר ופיתוח או בתחום העיסוק שנלמד מכניסים הרבה יותר כסף מעדר של בורים שלא מבחירה, שתקועים עמוק בבוץ הקצבאות, ללא עתיד, ומצביעים באופן מסורתי לליכוד ולישראל ביתנו כי יותר משהם מבינים שביבי רע ליהודים, הם סבורים שגם לערבים מגיע לסבול ממנו. מי שלמד באותם מוסדות לא ינהג כך וימהר לתת את קולו למי שברור לו שיעשה בו שימוש זדוני.
ההצעה של הדיקאן נראית לי מעניינת, למרות שאני חושש ממדרון חלקלק שבו המדינה חוסכת על הגב שלנו. במישור הרעיוני זה נשמע טוב. גם לגבי מיסוי מי שלמד בישראל ועכשיו נמצא בארה"ב וניתק את מרכז חייו מישראל אני חושב שיש פתרון שיניח את הדעת. כשם שחברות נשלטות זרות או חברות משלח יד זרות ממוסות, ניתן למסות גם אותו. לצורך העניין, מרכז חייו של אותו ברנש ישאר בישראל כל עוד לא סיים להשיב חובותיו למדינה.
ישנן בעיות שאני צופה עם ההצעה הזו. אולי הדיקאן יכול לפתור את העניין. העניין הוא כזה: אם כיום נטען, שאין מספיק כסף מאוצר המדינה למימון ההשכלה הגבוהה, איך תוכל המדינה לתת הלוואות, כשעלות כל הלוואה כזו תעמוד על כמה אלפי ש"ח (בהנחה שמוסד ההלוואות יצמח במקביל להעלאה מסויימת בגובה תשלומי שכה"ל)? יש בישראל מאות אלפי סטודנטים וסטודנטיות. גם אם חלקם לומד במוסדות פרטיים, מאיפה יגיע הכסף לאלו הלומדים במוסדות הציבוריים?
ואם יש מימון להלוואות, (שעל פניו באמת לא בהכרח נראה נבון יותר מלתת את הכסף ישירות לאוניברסיטאות), זה לא אומר שהתקציב שלהן הולך להיפגע? הרי באוצר יטענו שכעת, כששכה"ל גבוה יותר, המקורות שלהן גדלו, לכן הן צריכות פחות כסף, מה שאומר פחות סבסוד ממשלתי פר גולגולת. אני מניח שהסבסוד פר גולגולת אינו עומד ביחס זהה לגובה ההעלאה בשכה"ל, כי אם פחות במידה מסויימת.
ועוד שאלה אחת אחרונה: אם בתקופת ועדת וינוגרד היה פחות כסף בקופה הציבורית מכפי מצבה כיום, ואז הומלץ לקצץ בשכה"ל (כלומר, לסבסד יותר את האוניברסיטאות), איפה ניתן למצוא פה את השכל הישר ומה מהות השינוי שהתהווה, שמונע כיום את המשך קיצוץ בגובה שכה"ל מחד והעלאת גובה התמיכה באוניברסיטאות מאידך?

9/5/07 20:39  
Anonymous מוטי כתב/ה:

אלון,

אכן, מקומן הטבעי של זכויות אלו הוא באכסניית החוק לחיילים משוחררים.

עם זאת נראה כי ההחלטה להתחשב בקריטריון מעין זה, כמו ההחלטה להתחשב בפעילות חברתית/קהילתית מצויה בגדר מתחם הסבירות - לצערנו חוק החיילים המשוחררים הנוכחי הוא נכה ועלוב, שלא לדבר על הפארסה שנקראת יום ההצדעה למערך המילואים
(שיקנו לנו קסדות נורמליות במקום להוציא כסף על פרסום היום המטופש ונטיעת היער המיותר).

דרך אגב, - היום בדיוק שמעתי על הצעתו של אלוף אלעזר שטרן להעניק בסיום השירות "כוכבים" לכל חייל משוחרר בהתאם לאופי השירות שלו, אורכו, רמת המשמעת וכו.לפי תוכנית זו התגמול יהיה יחסי - ויעוגן בחוק חיילים משוחררים.

ובתפנית חדה, אין מנוס מלהביע שוב את אכזבתי על כך שרובם הגדול של מרצינו הנאורים, המלומדים והדעתנים בדרך כלל נותרו בשתיקתם הרועמת (שלא לומר הפחדנית)

9/5/07 21:13  
Blogger Rotem כתב/ה:

אני רוצה להתייחס לנקודה שבה העלו קודמי לכתיבת התגובות לרצון לכך שהלימודים יהיו בחינם.
הרעיון הזה לא רק לא רציונילי אלא גם לא אפשרי. במדינה כמו גרמניה (כמו שנאמר) רק 20% הולכים לאונ' אבל הנתון החשוב בכל העניין הוא העובדה שהערך של האונ' ירד. לא רק זה שגם אם בעל המאה הוא בעל הדעה אז במקומות האלו השלטון מחליט הכל בנוגע לחינוך (והעובדה שדווקא המדינה הזו עלתה צריכה להדהים - ראו את הערות של דר' פרי לעיל). דוגמה יותר הגיונית אולי היא אירלנד שגם שם שלימודים הם בחינם . אבל בואו ניזכור שהם החליטו להפסיק להילחם, להפסיק עם האלימות, להפסיק עם הטרור ועם המחתרות. כן במדינה שלא דואגת לביטחון אפשר להציע חינוך חינם ולהבטיח שיהיה טוב. אבל במדינה שדואגת לביטחון שלה כל יום, מדינה שקמה ממלחמה קשה שרק עכשיו אנו מתחילים לפעול כדי לשפר ולהיות מוכנים!!!
במדינה כזו אי אפשר לבוא ולדרוש שהכל ייפול על המדינה. הביטחון חשוב ולפעמים (תלוי במקרים) גם קודם לשאר כולל החינוך. זה כולל נתינה גדולה יותר לחיילים - מגיע להם!!
זה כולל בניית מערכות הגנה - אם זה עכשיו צריך להשקיע בשיפור המערכת הצבאית למלחמה הבאה (ואני מקווה שלא תגיע) אז זה עדיף על הסטודנטים (ואני אחד מהם). מצטער אף אחד לא יכול להגיד לי שהמאבק שלנו יותר חשוב הכנה למלחמה הבאה או לשלום אנשי שדרות.
העתיד שלנו חשוב - אך כרגע הביטחון גובר על המאבק שלנו. במדינה שאנו לא יודעים מה יהיה בעוד חודש עם השלטון.

9/5/07 21:35  
Anonymous Mack the Knife כתב/ה:

הסטודנטים הישראלים סתם מתבכיינים.

אין עוד מדינה שפויה שבה יש מוסדות מחקר טובים ושכר הלימוד נמצא במגמת ירידה.

http://www.globes.co.il/serve/globes/docView.asp?did=1000210097

10/5/07 11:34  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

מוסדות המחקר טובים, אבל לאורך זמן ועם כל החובות שרובצים קשה לראות את העסק הזה ממשיך לעבוד באותו קצב. כל ארגון שלאורך זמן מקצצים לו בתקציב חייב להיפגע. אז באוניברסיטאות, למשל, מודל ההעסקה השתנה בתחום של נקיון ושמירה, כמו רוב הארגונים בישראל, להעסקה במודל המשולש, עם קבלני כ"א באמצע. רעיונית, אף ארגון שפוי והגון לא עושה את זה, כי זה ברור שזכויותיהם של העובדים הללו יקופחו, ולו מתוך עצימת עיניים. אבל למה ללכת רחוק- רונן מלין פה על השכר הבעייתי שניתן היום למרצים מן השורה. אצל המרצים לעתיד המצב גרוע יותר, ע"ע "עמית הוראה". וזה לא שעכשיו הילדים של רונן הולכים, מזי רעב, לחטט בפחי האשפה. אבל מגיע לו ומגיע להם יותר.
לכן אני מאמין שצריך שינוי איזשהוא, רק קשה לי לראות חוגים נסגרים, מרצים ועזריהם שמפוטרים משל היו מטבע עובר לסוחר וסטודנטים שהולכים לכרוע תחת נטל כלכלי כבד מתמיד.

ובעניין הזה של גובה שכ"ל אתה טועה ובגדול. ראשית, הוא אינו יורד כעת, כשמסקנות ועדת וינוגרד אינן מיושמות. שנית- וזה העיקר- סטודנט ממוצע, שלא גר אצל ההורים ולא חי על חשבונם או עושה את זה במידה מועטה, סוחב תואר כזה בקושי רב. החזקת דירה, מיסים, תקשורת, כלכלה, נסיעות, חומרי לימוד, שכ"ל, זמן לשבת בכיתות הלימוד והזמן לשיעורי הבית ועוד כמה הוצאות בסיסיות נוספות ולא פעוטות הם לא ממש מתכון לחיבה יתרה מצד הבנק. גם אם עובדים ויש כמה חסכונות בצד, יש להם נטייה להתכווץ או להיעלם לגמרי לטובת מה שמתבטא במקף ההוא שמופיע בפירוט תנועות בחשבון העובר ושב. זה, כמובן, בהנחה שאתה עצמאי במידה רבה, כי אם אתה חי על חשבון ההורים, הנטל פחות במידה ניכרת. מה עוד, שמצב שוק העבודה בישראל דהיום לא מזהיר ותואר ראשון לא מעניק יתרון ענק על מי שלא למד לכזה. סטודנט למשפטים במוסד נחשב בארה"ב מכסה בשנה אחת של עבודה (לפעמים קצת יותר) את כל העלויות שהיו לו לתואר. בארץ סוחבים את היבלות כמה שנים לאחר כן.

אותם אלו, שהתמזל מזלם וההורים מכסים את עלויותיהם, לא ייפגעו מהעניין או ייפגעו במידה מועטה. לאוניברסיטה יש משום מה עניין של לבוא לקראת אלו שיש להם, למשל בהפחתת 5% מגובה שכ"ל (אם תשלום שכה"ל מבוצע ב"מכה אחת"). אלו שאין להם, שיאכלו חצץ. הם ישלמו 5% יותר מאלו שמלכתחילה לא היתה להם בעיה לעמוד בעלויות שכה"ל ויאלצו לממן את התואר בדרכים מדרכים שונות. זו גם בעיה להתרכז בלימודים כשיש לך נטל כלכלי על הראש, מה שאומר שמלגות למצטיינים זה (בעיקר) עבור מי שגר במעונות, קרוב אצל הספרייה והמרצים (ולא פחות חשוב- שוליותיהם), ו/ או במידה ניכרת אינו מממן את עלויותיו מכסף שצבר בעבודה רגילה (שאינה הצטיינות לצורך קבלת מלגה).
אם נדמה לך ששכה"ל אינו נורא כל כך כמו שזה נראה, זה כנראה בגלל שישנו מי שמממן אותך. אפשר להביט על העניין באופן אופטימי יותר; זה מוריד לך המון דאגות מהראש. רק בלי סיפורי סבתא- עבור סטודנט שאינו חי על חשבון אחרים, הגדלה ניכרת של עלויות התואר- שלא תמיד בטוח שבשבילו שווה היה לשחת כל כך הרבה זמן, עצבים וכסף, אם נחשוב על האלטרנטיבות- היא גזירה כלכלית שקשה מאוד לעמוד בה. לא בלתי אפשרי, אבל קשה מאוד. אין שום סיבה הגיונית שיהיה סטודנט שיסכים שיאכילו אותו את החצץ הזה. אלא אם הוא לא מהמתבכיינים.

10/5/07 13:50  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>