בלוג המרצים למשפטים באוניברסיטת חיפה
מאמר ב"הארץ": ראו את מי העכבר השאיר בחוץ
פניה עוז-זלצברגר
"אתם", מבשר עמוד השער של המגזין "טיים" בשלוש אותיות גדולות על מסך מחשב אפל מקינטוש ענק, מן הדגם החדיש בשוק. איש השנה של 2006 הוא כל אחת ואחד מ"אזרחי הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה", כלומר כל מי שישב השנה מול מחשב בעל מודם וייצר או צרך תכני אינטרנט, לתועלת הקהילה העל-לאומית החדשה. אז אנשי השנה הם כולנו, מפרשות הכותרות בתקשורת העולמית. כולנו? לא ממש.
על שערו המודפס של המגזין מסך המחשב אפור וריק. אבל באתר האינטרנט של "טיים" מרצדות עליו פנים רבות בקשת גוונים גלובלית נוסח "בנטון": סבתות אירופיות, ראפרים שחורים, אנשי עסקים אסיאתים. סיפור השער חוגג את איש השנה הבלתי שגרתי הזה כך: "כן, אתם. אתם השולטים בעידן המידע. ברוכים הבאים לעולמכם". למרות המלחמות בעיראק ובסודאן, על אף "הקטטה המרושעת" בין ישראל ללבנון, סיפורה של שנת 2006 הוא סיפור על קהילתיות ושיתוף פעולה ברמה שלא נודעה עד כה, כותב לב גרוסמן בעמוד הראשון של גדול השבועונים הגלובליים.
זהו הסיפור של ויקיפדיה, מצבור הידע הקוסמי, ושל הרשת העממית יו-טיוב בת מיליון הערוצים ושל המטרופולין המקוונת מייספייס. זהו סיפורה של הדמוקרטיה הדיגיטלית חובקת העולם ושלכם, אזרחיה הפעילים. הדברים מרוממי רוח, מכונני הירואיקה חדשה, סיפור גבורה נוסח האלף השלישי: יכולנו לבחור במחמוד אחמדינג'אד, אומרים ב"טיים". אבל בחרנו בכם. העתיד, כך הם מבקשים לומר לנו, מנצנץ בטריליוני בייטים מריבואות מקלדות של אינדיווידואלים אוהבי חירות. אתם.
זוהי לשון אפית, שפתם של העמים החופשיים ב"שר הטבעות", נאום פריקלס לאזרחיה הגאים של פוליס המוכפלת פי מיליארד. מותר להתרגש מן הטקסט הזה: אין דור שנולד נטול נשמה אפית, יש רק דורות שהורגלו ללעוג לה. כצפוי, הבחירה של "טיים" אכן סופגת כעת ביקורת וגם לעג. המגזין, כך טוענים נגדו, משחק לידיהם של המכורים למירשתת ושל הטייקונים שלה. הוא מאדיר את הגולם הבלתי נשלט שהוא עצמו קורא לו "אורגניזם שאינו בקטריאלי". הוא מאליל את ההומו דיגיטלוס.
יש מקום להגן על "טיים", ולאו דווקא מפני שרשימת "אנשי השנה" רבת התהודה שלו כבר כללה בעבר קבוצות גדולות. הרציונל המוסרי של בחירתו הפעם הוא בלתי מבוטל. בקריאת תיגר על ההיסטוריון הסקוטי השמרני תומס קרלייל טוען השבועון שתם עידן "האנשים הגדולים", גיבורים כגאונים, ששינו את ההיסטוריה ועיצבו את גורלנו. התיאוריה הזאת, כלשון סיפור השער, "ספגה השנה מכה קשה".
ניחא. אולי קצת מוקדם להספיד את השחקן היחיד המשנה פני עתיד, בין שהוא מדען, עריץ, או קנאי חמוש האורב על צומת היסטורי מדויק. אבל אפשר לחזק עוד יותר את טענת "טיים" מצדה האחר. שהרי ריבואות אזרחי המירשתת הם חלופה לא רק ל"איש הגדול", כי אם גם להמון נטול הייחוד וחסר הדעת. המיליארדים הדיגיטליים עולים במספרם על כל מאסה אנושית בהיסטוריה, אבל בוודאי אין הם נטולי דעה, אין הם מושתקים, והם גם פחות ופחות חסרי פנים. לא במקרה ציין המאמר ב"טיים" דווקא את האתרים החדשים הנותנים להמוני גולשים במות משל עצמם, ובתוך כך מעלים בחזקה גבוהה ללא תקדים את האינדיווידואליזם הליברלי, את היחיד היוצר. המון של פרטים כבר אינו סתירה מניה וביה.
מה, בכל זאת, טורד מנוחה בשימושו המחניף של "טיים" בגוף שני רבים? הרשו נא לי לדקדק: מי כאן, בעצם, גוף ראשון? מערכת המגזין, כמובן. היא שמכתירה אותי, מחניפה לי, מציעה לי להשתבח באזרחות-המקלדת העולמית שלי. הנה אפוא פריקלס של זמננו: לא בדיוק אזרח (דיגיטלי) מן השורה, לא בדיוק אתונאי הירואי נטול פניות, כי אם אחד מאריות הרשת, סוחר מידע ממולח, רב-אמן בעיצוב דעות ושיווקן. שום דמוקרטיה אינה שוויונית; זו הדיגיטלית רק מיטיבה להתיימר לכך.
חמור בהרבה: מה בדבר גוף שלישי רבים? אם "טיים" הוא "אנחנו" וגולשי הרשת הם "אתם", מיהם "הם"? אלה הם המושתקים האמיתיים של הזמן הזה, האנשים שמחוץ למסך, חסרי המודם ונטולי המקלדת, המאכלסים מרחבים שאין להם ולא כלום עם מייספייס, הרעבים לאוכל ולא לאיי-פוד האחרון. אולי הם הולכים ומתמעטים: יבורכו הבלוגרים מבגדאד ומטהרן, הילדים בעלי המחשבים הבסיסיים (שבהחלט אינם מתוצרת אפל) בבתי ספר בעולם השלישי, התורמים שמימנו אותם. אבל בני אדם רבים יישארו כל חייהם מחוץ לדמוקרטיה המקוונת של "טיים", בוודאי באפריקה ובחלקים ניכרים של אסיה. אם לא נעלה אותם על המסכים שלנו, הם עלולים להיות "אנשי השנה" בעתיד הלא רחוק, שלא בטובתם ושלא בטובתנו.
פורסם ב"הארץ", 24 בדצמבר 2006
"אתם", מבשר עמוד השער של המגזין "טיים" בשלוש אותיות גדולות על מסך מחשב אפל מקינטוש ענק, מן הדגם החדיש בשוק. איש השנה של 2006 הוא כל אחת ואחד מ"אזרחי הדמוקרטיה הדיגיטלית החדשה", כלומר כל מי שישב השנה מול מחשב בעל מודם וייצר או צרך תכני אינטרנט, לתועלת הקהילה העל-לאומית החדשה. אז אנשי השנה הם כולנו, מפרשות הכותרות בתקשורת העולמית. כולנו? לא ממש.
על שערו המודפס של המגזין מסך המחשב אפור וריק. אבל באתר האינטרנט של "טיים" מרצדות עליו פנים רבות בקשת גוונים גלובלית נוסח "בנטון": סבתות אירופיות, ראפרים שחורים, אנשי עסקים אסיאתים. סיפור השער חוגג את איש השנה הבלתי שגרתי הזה כך: "כן, אתם. אתם השולטים בעידן המידע. ברוכים הבאים לעולמכם". למרות המלחמות בעיראק ובסודאן, על אף "הקטטה המרושעת" בין ישראל ללבנון, סיפורה של שנת 2006 הוא סיפור על קהילתיות ושיתוף פעולה ברמה שלא נודעה עד כה, כותב לב גרוסמן בעמוד הראשון של גדול השבועונים הגלובליים.
זהו הסיפור של ויקיפדיה, מצבור הידע הקוסמי, ושל הרשת העממית יו-טיוב בת מיליון הערוצים ושל המטרופולין המקוונת מייספייס. זהו סיפורה של הדמוקרטיה הדיגיטלית חובקת העולם ושלכם, אזרחיה הפעילים. הדברים מרוממי רוח, מכונני הירואיקה חדשה, סיפור גבורה נוסח האלף השלישי: יכולנו לבחור במחמוד אחמדינג'אד, אומרים ב"טיים". אבל בחרנו בכם. העתיד, כך הם מבקשים לומר לנו, מנצנץ בטריליוני בייטים מריבואות מקלדות של אינדיווידואלים אוהבי חירות. אתם.
זוהי לשון אפית, שפתם של העמים החופשיים ב"שר הטבעות", נאום פריקלס לאזרחיה הגאים של פוליס המוכפלת פי מיליארד. מותר להתרגש מן הטקסט הזה: אין דור שנולד נטול נשמה אפית, יש רק דורות שהורגלו ללעוג לה. כצפוי, הבחירה של "טיים" אכן סופגת כעת ביקורת וגם לעג. המגזין, כך טוענים נגדו, משחק לידיהם של המכורים למירשתת ושל הטייקונים שלה. הוא מאדיר את הגולם הבלתי נשלט שהוא עצמו קורא לו "אורגניזם שאינו בקטריאלי". הוא מאליל את ההומו דיגיטלוס.
יש מקום להגן על "טיים", ולאו דווקא מפני שרשימת "אנשי השנה" רבת התהודה שלו כבר כללה בעבר קבוצות גדולות. הרציונל המוסרי של בחירתו הפעם הוא בלתי מבוטל. בקריאת תיגר על ההיסטוריון הסקוטי השמרני תומס קרלייל טוען השבועון שתם עידן "האנשים הגדולים", גיבורים כגאונים, ששינו את ההיסטוריה ועיצבו את גורלנו. התיאוריה הזאת, כלשון סיפור השער, "ספגה השנה מכה קשה".
ניחא. אולי קצת מוקדם להספיד את השחקן היחיד המשנה פני עתיד, בין שהוא מדען, עריץ, או קנאי חמוש האורב על צומת היסטורי מדויק. אבל אפשר לחזק עוד יותר את טענת "טיים" מצדה האחר. שהרי ריבואות אזרחי המירשתת הם חלופה לא רק ל"איש הגדול", כי אם גם להמון נטול הייחוד וחסר הדעת. המיליארדים הדיגיטליים עולים במספרם על כל מאסה אנושית בהיסטוריה, אבל בוודאי אין הם נטולי דעה, אין הם מושתקים, והם גם פחות ופחות חסרי פנים. לא במקרה ציין המאמר ב"טיים" דווקא את האתרים החדשים הנותנים להמוני גולשים במות משל עצמם, ובתוך כך מעלים בחזקה גבוהה ללא תקדים את האינדיווידואליזם הליברלי, את היחיד היוצר. המון של פרטים כבר אינו סתירה מניה וביה.
מה, בכל זאת, טורד מנוחה בשימושו המחניף של "טיים" בגוף שני רבים? הרשו נא לי לדקדק: מי כאן, בעצם, גוף ראשון? מערכת המגזין, כמובן. היא שמכתירה אותי, מחניפה לי, מציעה לי להשתבח באזרחות-המקלדת העולמית שלי. הנה אפוא פריקלס של זמננו: לא בדיוק אזרח (דיגיטלי) מן השורה, לא בדיוק אתונאי הירואי נטול פניות, כי אם אחד מאריות הרשת, סוחר מידע ממולח, רב-אמן בעיצוב דעות ושיווקן. שום דמוקרטיה אינה שוויונית; זו הדיגיטלית רק מיטיבה להתיימר לכך.
חמור בהרבה: מה בדבר גוף שלישי רבים? אם "טיים" הוא "אנחנו" וגולשי הרשת הם "אתם", מיהם "הם"? אלה הם המושתקים האמיתיים של הזמן הזה, האנשים שמחוץ למסך, חסרי המודם ונטולי המקלדת, המאכלסים מרחבים שאין להם ולא כלום עם מייספייס, הרעבים לאוכל ולא לאיי-פוד האחרון. אולי הם הולכים ומתמעטים: יבורכו הבלוגרים מבגדאד ומטהרן, הילדים בעלי המחשבים הבסיסיים (שבהחלט אינם מתוצרת אפל) בבתי ספר בעולם השלישי, התורמים שמימנו אותם. אבל בני אדם רבים יישארו כל חייהם מחוץ לדמוקרטיה המקוונת של "טיים", בוודאי באפריקה ובחלקים ניכרים של אסיה. אם לא נעלה אותם על המסכים שלנו, הם עלולים להיות "אנשי השנה" בעתיד הלא רחוק, שלא בטובתם ושלא בטובתנו.
פורסם ב"הארץ", 24 בדצמבר 2006
נכתב על-ידי Fania Oz-Salzberger ב-24.12.06.
7 תגובות:
איזה כיף להיות איש השנה של טיים. אני צריך לשקול להוסיף את זה לקורות החיים שלי.
כדי להרחיב את הנקודה האחרונה בדבר הפער הדיגיטלי - יש יותר מפער אחד. הפער הכלכלי והגלובלי (צפון/דרום) הוא רק פער אחד. יש פערי שפה - רוב הטקסטים היותר חשובים הם באנגלית, פערי נגישות (בעיקר ללקויי ראייה, אבל לא רק), פערי גיל (תכנים שמעוצבים לגילאים מסוימים לא בהכרח מתאימים לאחרים), פערים של אוריינות מחב, וכמובן פערים כלכליים, גם בתוך המדינות המתפתחות או המפותחות.
כרגיל - תענוג.
חבל רק שהחלק החשוב ביותר היה גם הקצר ביותר. קרי, הביקורת הגדולה שלך
על הפער הדיגיטאלי הייתה מצומצמת
ולא העבירה את המסר באופן חד וחריף.
טוב שיש לנו את ד"ר בירנהק שקרא לילד בשמו.
למיכאל,
לדעתי יש פער דיגיטלי אחד. כל הדוגמאות שהבאת, ורבות אחרות, הן בגדר נסיבות המשפיעות על מידת הפער הדיגיטלי של כל אחד ואחד.
אבל... לא ערכתי מחקר מעמיק בעניין, זאת אינטואיציה בלבד.
פער דיגיטלי או לא, זה עדיין עדיף על החלופות הישנות, בהן הפער גדול עוד יותר. זהו פער שפוטנציאלית יכול להיות הקטן ביותר, אם כי כמו שד"ר פניה הציגה זאת - צריך עוד לעשות רבות על מנת לצמצמו עוד יותר.
תודה לכל המגיבים, כלומר "אתם"!
אין ספק שהביקורות על הפערים החוץ-דיגיטליים וגם הפנים-דיגיטליים ילכו ויתרבו. גם על הסייברספייס, כמו על כל מבנה אנושי אחר שכבר נוצר ושעוד יווצר בעתיד, ניתן להחיל את הביקורת, המרקסיסטית ביסודה העמוק, כלפי הירארכיות באשר הן. אבל, נראה לי שחשוב לא לשפוך את התינוק האינטראקטיווי והגלובלי עם מי האמבט הביקורתיים. לכן הקדשתי את מרבית המאמר לקהילה הממוחשבת, ורק את הסיפא לבלתי-ממוחשבים, שיש לקוות שהם הולכים ומתמעטים. נכון לעכשיו, ברכותיו של האינטרנט עולות על קיללותיו. ייעודה של הביקורת הוא לשמור על התינוק ולגדל אותו, תוך שימת לב מתמדת למי האמבט. כך שהביקורתיות הנושכת של ד"ר בירנהק ממלאת חשוב, לצד האופטימיות המסוייגת שלי. יחי שיתוף-הפעולה הליברלי-רדיקלי. פניה
פניה, מיכאל (נו, זה בלוג, אפשר להיות לא רשמיים תחת מעטה הסודיות), אני בהחלט לא מצטרף להילולות ולתשבוחות. לצערי, ותקנו אותי אם אני טועה, טרם ראינו מעורבות והשפעה חברתית, מדינית או פוליטית משמעותית כשם שאולי ניתן לצפות מתושבי מדינת האינטרנט. האם אזרחי האינטרנט הקימו קול זעקה נגד הטבח בדרפור ולנוכח שתיקת העולם? האם אזרחי האינטרנט עשו למען עניי אפריקה ? בוודאי לא יותר מבונו. האם אזרחיי האינטרנט יצרו לחץ ציבורי אפקטיבי בינלאומי משמעותי כלשהו?
לדעתי, רק כשקהילת האינטרנט תיישם את כוחה הפוטנציאלי (ואני מאמין שבהחלט יש כוח כזה), ואולי תחזיר את שלטו העם האמיתי, במקום הדמוקרטיה הסו-קולד ייצוגית, אזי יהיו אזרחיה ראויים לתארים. אינני סבור שהפערים הטכניים עליהם דובר הם הגורם לכך שהדברים טרם התרחשו (אף שיש לכך השפעה מסוימת), אלא מהפכה תפיסתית שטרם התרחשה. בקיצור, עוד חזון למועד.
סטודנט.
הוסף רשומת תגובה
שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.
חזרה לעמוד הבית >>