זכויות שמורות מדי

ניבה אלקין-קורן, מיכאל בירנהק

ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בימים אלה בהצעת חוק זכות יוצרים, שגובש במשרד המשפטים ועבר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה. ההצעה, שנועדה להחליף את החקיקה המנדטורית התקפה כיום, קובעת הסדר כולל לזכויות ביצירות מכל סוג, משך ההגנה, בעלות, וחריגים למשתמשים. בדיוני הוועדה נוכחים נציגי תעשיות התוכן, אבל הציבור הרחב המשתמש ביצירות לא נמצא שם. מדאיג במיוחד הוא גורל השימוש ביצירות מוגנות במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה.

בתי ספר ואוניברסיטאות זקוקים למרחב נשימה כדי להכשיר את הדור הבא של מדענים וחוקרים. תנאי הכרחי להוראה מודרנית הוא שימוש באמצעי לימוד שבעולם המתקדם הם כיום מובנים מאליהם, בלי איום משפטי-כלכלי. חשוב להבטיח שלסטודנטים תהיה גישה אלקטרונית לחומרי לימוד בסיסיים, שמורים יוכלו להשתמש במצגות ובאמצעי המחשה כמו צילומים, סרטים ומוסיקה בהקשרים המתאימים ושימוש באינטרנט ובאתרי קורס עשירים בתכנים לימודיים.

זכויות יוצרים הן אמצעי חשוב לתמרץ יוצרים ליצור, והן יכולות לקדם את המחקר. אולם, חשוב להציב סייגים לזכויות המוענקות ביד נדיבה לתעשיות התוכן. הדרישה לצמצם את הפטורים להוראה וחינוך הקבועים כיום בהצעת החוק, תשאיר את ישראל מאחור במירוץ המדעי. אם בעלי הזכויות יקבלו את ה"בונוסים" שהם דורשים, מורים יהפכו לעבריינים: למשל, מורה שמבקש לדון בצילום המחבלים החיים בפרשת קו 300 בשיעור אזרחות. בעולם האתמול, יציג המורה את הצילום בכיתה מתוך ספר או עיתון. בהוראה מודרנית, יסרוק המורה את הצילום, יעלה אותו לאתר האינטרנט של הקורס, ויאפשר לתלמידים (ורק להם) התעמקות, השוואה לצילומים אחרים רלוונטיים וכדומה. במצב המשפטי הקיים כיום, ספק אם הפעולה מותרת. אם תתקבל הצעת החוק כלשונה, הרי שהמורה יפר את זכות ההעתקה, ההעמדה לרשות הציבור, ואולי גם זכויות נוספות.

השמעת ההקלטה של מרטין לותר קינג בנאומו "יש לי חלום" בשיעור תיחשב לביצוע פומבי אסור, ואם תועלה לאתר אינטרנט, הפעולה עלולה להיחשב שידור, העמדה לרשות הציבור והעתקה - כולן פעולות אסורות. הצעת החוק, אגב, מרשה "ביצוע פומבי" של יצירה רק בטקסים של בית הספר, כגון טקס הסיום.

מיחשוב ותיקשוב (לימוד מרחוק) מחליפים כיום את הנייר. במקום תור ליד מכונות הצילום או קריאה בספריה בעותק מרופט, חומרי הלימוד נסרקים ומועלים לאתרי אינטרנט הנגישים לסטודנטים בלבד, מכל מקום ובכל עת. כך אפשרית הוראה מרחוק, שמאפשרת לימוד בעת מלחמה, והזדמנות ללמוד גם למי שמרותק לביתו מחמת מוגבלות פיסית. אבל, בעלי הזכויות דורשים שהפעולות האלה ייאסרו, בלי רשות מפורשת שלהם.

לבעלי הזכויות יש אינטרס כלכלי לגיטימי. אבל אם יקבלו עוד זכויות, מישהו יצטרך לשלם. קבלת רשות מוקדמת לשימוש ביצירה מחייבת איתור בעלי הזכויות, מו"מ, ותשלום עבור כל שימוש בנפרד. הפרוצדורה הזו בלתי אפשרית. האוניברסיטאות והסטודנטים לא יוכלו לעמוד בתשלום תמלוגים. לעבור על החוק אסור, ולכן המרצים והמורים פשוט יוותרו. השימוש בחומרי לימוד יצומצם למינימום. גם בעלי הזכויות ייפגעו – לא יהיה מי שישתמש ביצירות שלהם, ולא יהיה מי שישלם.

המפתח נמצא כעת בידי חברי הכנסת. לצד הזכויות הרחבות שכבר יש לתעשייה, ויורחבו עוד יותר לפי הצעת החוק, יש לוודא שמרחב הנשימה הדרוש להוראה ומחקר לא ייפגע. יש להבטיח את הגישה למידע. הגנת השימוש ההוגן צריכה לכלול במפורש התייחסות להוראה. דרושות הוראות פטור ספציפיות, כפי שנהוג בארצות הברית: היתר מפורש לביצוע פומבי לצורכי הוראה ובחינה, פטור לספריות אקדמיות וארכיונים ליצור מאגרי מידע, שימור אלקטרוני, הנגשת חומרי לימוד באמצעות גישה מרחוק, והשאלת עזרי לימוד.

דיני זכויות יוצרים חשובים לכלכלה מודרנית, אולם אסור שיהיו מכשול לחינוך מודרני.

ראו גם:
- ניבה אלקין-קורן, "הוראה בסביבה דיגיטלית וזכויות יוצרים במוסדות להשכלה גבוהה", פורסם ב: המשפט, גיליון 17 (2004)
- פוסטים קודמים על זכויות יוצרים בבלוג:
o מעתיקים לי, תעצרו אותם! (על טענות תעשייות התוכן לנזקים)
o חינוך לכיבוד והגנה של קניין רוחני – מדריך לתלמיד (על תוכניות לימוד של משרד החינוך)

* גירסה מקוצרת מעט של המאמר פורסמה בהארץ,6 בדצמבר, 2006, בעמוד ב2.