תג

יום רביעי, דצמבר 13

אי-שירות בצבא כחסרון מתמשך

גיא דוידוב

בחודש אוגוסט האחרון התנהל בבלוג זה דיון סוער בנושא הלגיטימיות של התייחסות לשירות הצבאי כקריטריון שנותן עדיפות בקבלה למעונות באוניברסיטה. זאת בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי אשר מצאה פגם בקריטריון זה (אשר נוהג באוניברסיטת חיפה). האוניברסיטה ערערה על פסק-הדין, ערעור אשר תלוי ועומד בימים אלה בפני בית המשפט העליון. הנושא זכה השבוע להתייחסות רחבה יחסית בעיתון "הארץ", לרבות התייחסות לדיון בבלוג זה עצמו.

בינתיים ניתן הבוקר בבית המשפט העליון פסק-דין בסוגיה קרובה. חוק הלוואות לדיור מעניק למחוסרי דיור זכאות להלוואה לרכישת דירה. גובה ההלוואה נקבע על-פי כללים של משרד הבינוי והשיכון, אשר נותנים עדיפות (הלוואה בסכום גבוה יותר) למי ששירת בצה"ל. ארגון עדאלה עתר כנגד הכללים בטענה שיש בהם הפליה פסולה. בפסק-דין קצר מפי הנשיא (בדימוס) ברק דחה בג"ץ את העתירה.

לב העניין, לדעתי, הוא בשאלה, אליה מתייחס הנשיא ברק בשתיים-שלוש שורות קצרות (בפסקה 10, לקראת סוף פסק-הדין), האם קריטריון השירות הצבאי הוא רלבנטי. ברק סבור שכן, מהטעם ש"חוסר היכולת של המשרתים בצבא ובשירות הלאומי לעבוד ולהשתכר למחייתם בתקופת שירותם משפיע על מצבם הכלכלי של המבקשים הלוואות לפי חוק הלוואות לדיור. לפיכך, ישנו קשר ענייני בין תכליתו הסוציאלית של החוק לבין השיקול של השירות הצבאי או הלאומי." אכן, טענה כלכלית זו היא אשר עומדת גם בלב טענותיה של האוניברסיטה בערעור בנושא המעונות. אולם אם השירות הצבאי אינו אלא proxy (קירוב) למצב כלכלי גרוע, אני מתקשה למצוא את ההצדקה להשתמש ב- proxy גרוע כזה, כאשר ישנם נתונים ישירים בהרבה על המצב הכלכלי. האם העובדה שאדם שירת בצבא באמת מלמדת בסבירות גבוהה כי מצבו כמחוסר דיור קשה יותר ממצבו של מבקש אחר, שלא שירת בצבא? הרי ברור שהקשר בין הדברים עקיף וקלוש ביותר. יתכבד משרד הבינוי והשיכון ויבחן את מצבו הכלכלי האמיתי של כל מבקש, או שיקולים אחרים הרלבנטיים למידת הצורך שלו בדיור (גודל המשפחה וכולי). הסתמכות על קריטריון השירות הצבאי רק תרחיק את המשרד מאיתור אלה שזקוקים לסיוע גבוה יותר.

אין זאת אלא שהסיבה להעדפת המשרתים בצבא אינה קשורה כלל לעניין הכלכלי. היא באה לבטא הערכה לשנים שבהן הם שירתו את המדינה, ולהעניק להם גמול מסויים על כך. אלא שגמול זה ראוי להעניק בנפרד, במסגרת חוקי ההטבות לחיילים משוחררים. אין זה סביר, בעיני, שאדם שלא שירת בצבא ישא את החסרון הזה לכל אורך חייו בכל מפגש שלו עם רשות כלשהי במדינת ישראל. אין זה סביר שתמיד יקבלו אחרים עדיפות על פניו, ללא קשר למצבם הכלכלי האמיתי. חבל שבית המשפט נמנע מלהתמודד עם הנימוק האמיתי שמאחורי החוק, וניתלה בנימוק הכלכלי, החלש בעיני. יש לקוות שבמסגרת הערעור בנושא המעונות יתמודד בית המשפט עם הנימוק האמיתי ויחשוף את ההפליה הטמונה בו.

15 תגובות:

Anonymous לא גזען אלא חברתי כתב/ה:

די, נו, באמת, על איזו הפליה אתה מדבר. אולי על זה שבחודש שעבר שרתתי במילואים ברמת הגולן וקפאו לי הביי--ם. או אולי ההפליה שאני צריך ללכת ביום הזיכרון לבקר את דוד שלי וכמה חברים בבית הקברות הצבאי. או אולי ההפליה של הטראומות והתיזוזים שעברתי בטירונות. או אולי ההפליה שאני צריך לסכן את חיי למען המולדת, בעוד הוא לומד באוניברסיטה.

לדעתי אין פה שום הפליה. יש וצריך לתת תגמול למי שמסכן את חייו ומשרת בצבא. גם בין המשרתים בצבא נהוג לתגמל יותר את הלוחמים מאשר את תומכי הלחימה.

אין פה שום הפליה כי אותו צעיר ערבי יכול גם כן להתנדב ולשרת בצבא, או לחילופין במסגרת אחרת של שירות לאומי. ואם הוא יתרום מעט למולדת וילמד דרך הרגליים להעריך אנשים כמו "בר לב" וישראל טל. אולי אז הוא וחבריו יפסיקו להעריץ את בין לדן ולהדפיס תמונות שלו ביומן השנה שאני ואתה מממנים להם. ואז גם הם יהיו זכאים להטבות במעונות.

בינתיים, די מספיק לרחם על מי שישן במיטה חמה כשאני שומר בלילה רועד מקור ברמת הגולן.

13/12/06 12:39  
Blogger Ronen Perry כתב/ה:

אני לא חושב שבית המשפט העליון קובע שהשירות הצבאי תמיד רלוונטי. אם, כטענתך, יגיעו הדברים לידי כך שבכל נקודת מגע בין אדם לרשות יועדף מי ששירת בצבא, באופן קטיגורי, בית המשפט לא יקבל זאת. אבל כרגע התגמול למשרתים מכוח חוק חיילים משוחררים הוא מגוחך וההטבות הנוספות למשרתים בצבא שוליות. אני באמת לא רואה קושי בפסיקה הזו. למיטב זכרוני, ההטבה מגיעה לשיאה כאשר שני בני הזוג שירתו בצבא שירות מלא, ואז היא מסתכמת בפער בין ריבית השוק (נניח 5.5%) לריבית המיוחדת (4%) על סכום של כ-125,000 ש"ח. אין לי כרגע את נוסחאות החישוב המדויקות של החזרי המשכנתא, אבל גם אם נניח שהקרן אינה פוחתת ההפרש בו מדובר הוא 156 ש"ח לחודש.

13/12/06 12:43  
Blogger Ronen Perry כתב/ה:

ומכל מקום, מי שסיכן את חייו בשירות המדינה, זכאי, לדעתי, לתגמול ששיעורו גדול בהרבה ממה שכל הרשויות גם יחד מסוגלות לתת.

אם מישהו מתקשה להבין את הטיעון הזה, אני מציע לו או לה בשיא הרצינות לנסות לתמחר 3 שנים של סכנת חיים ועוד חודש של סכנת חיים במשך 20 שנים עוקבות. מהו הסכום שתמורתו אדם מן היישוב יהיה מוכן להשית את הנטל הזה על בנו או על ביתו?

13/12/06 13:02  
Anonymous יונתן שנשבר לו כתב/ה:

אתה כותב:
"האם העובדה שאדם שירת בצבא באמת מלמדת בסבירות גבוהה כי מצבו כמחוסר דיור קשה יותר ממצבו של מבקש אחר, שלא שירת בצבא? הרי ברור שהקשר בין הדברים עקיף וקלוש ביותר"
ובכן, מי שמסיים תיכון ומיד הולך ללמוד אולי אין לו כסף, אך בזמן שמקביליו משרתים 3 שנים בצבא ללא כל תמורה כספית הולמת, הוא יכול היה לעבוד- ואף בעבודות מעוטות שכר- ותוך שנתיים-שלוש היה צובר מספיק כסף.

למרות זאת, רוב הסטודנטים שאני רואה סביבי שלא שירתו בצבא הם בני 18-19. למה? האם ב-א-מ-ת לא היו מסוגלים למצוא שום עבודה בגלל שלא שירתו בצבא? גם לא בתחנת דלק או בסופר?
אף אחד לא רוצה אפליה חמורה כנגד מי שלא שירת בצבא. אבל ראוי בהחלט לתת ולו את ההטבות המינימליות. בשלוש שנות שירות חובה הייתי יכול להרוויח הרבה מאוד כסף באופן יחסי לסטודנט, אפילו בבניין. וכן- חלק ניכר מהשירות שלי היה הרבה יותר קשה, פיזית ונפשית, מעבודה בבניין.
העובדה שהאוכלוסייה הנפגעת העיקרית היא המיעוט הערבי לא אומרת בהכרח, אוטומטית, שהפגיעה לא מוצדקת או גזענית. איתי בצבא שירתו ערבים נוצרים ומוסלמים (לא, לא בדואים) שבאו לצבא מתוך בחירה -אז שלא יגידו לי שמונעים. יש אפילו לשכת גיוס מיוחדת לערבים.

ומילה לסיום- כל החלטה כזאת שוברת עוד יותר את ציבור הנושאים בעול. כל החלטה כזאת דורכת לנו עוד קצת על הראש. מי ש, כמוני, לא רוצה שיקומו מפלגות פופוליסטיות/פשיסטיות ויסחפו את כולם אחריהם, כדאי שיתנגד לכך כי הקש על גב הגמל כבר נשבר מזמן.

13/12/06 14:19  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

חוצפה. להחזיק המקל משתי קצותיו. מצד אחד לא לשרת בצבא, ומצד שני לדרוש לבטל את מעט התגמול שמקבלים החיילים המשוחררים.

הבעיה האמיתית היא לא עם הערבים, אלא עם היהודים הפופוליסטים שמדברים על שיוויון בקבלה למעונות, אבל לא מדברים על שיוויון בתרומה למדינה.

רוצים שינוי? אל תשנו את ההטבות לחיילים המשוחררים, תשנו את חוק גיוס חובה ותגייסו גם את הערבים ל-3 שנות מאמץ למען המולדת שלנו ושלהם. לא חסר מה לעשות, גם בצבא וגם מחוצה לו.

13/12/06 15:28  
Anonymous קצת כבוד לחיילים כתב/ה:

כל בוקר בהיכנסי לאוניברסיטה אני רואה את התמונה של אודי גולדווסר , אם אנחנו לא יכולים לשמור על החיילים שלנו לפחות נעזור להם בשכר דירה.
אז נכון , התפלפלות משפטית תבוז להקשר שעשיתי אבל לא איכפת לי. לא כל דבר ניתן לפתור ברטוריקה משפטית , לפעמים פשוט צריך לומר את הדברים כמו שהם :
אנחנו , במדינה יהודית .
וזכותנו לשמר אותה ולשמור עליה.
וחובה עלינו לתגמל כראות עינינו את אלו שעושים את מלאכת הקודש הזו.

מראש אני מתנצלת שכן לא קראתי את פסק הדין המדובר .
במידה והנימוק הכלכלי הוא היחיד המצדיק את מתן ההטבות אני נוטה להסכים עם גיא שהוא כשלעצמו אינו נראה כמספיק . ולאחר שזה נאמר. ...
אינני מוצאת כל קושי עם מתן הטבות לחיילים משוחררים , כן , גם על פני אזרחים שווי זכויות שלפחות לגבי חלקם אכן נשללת מהם האפשרות לשרת ( מה לגבי שירות לאומי ? או התנדבות , אם יש קושי טרמינולוגי ? לא ראיתי עדרים של משוללי זכות לשרת בוחרים לשרת את הקהילה שלהם בדרך אחרת..) .

לדעתי יש לבצע הפרדה בין סוגי השירות השונים – אם האחים שלי סכנו את חייהם במלחמה האחרונה , ולפחות חודש בשנה למשך השנים הקרובות עתידים להמשיך לשרת את המדינה , אז הדבר המינימאלי שהמדינה יכולה להעניק להם זה כמה הטבות.
בעידן שבו השירות נהיה לרבים בחברה היהודית "אופציונאלית" ראוי לתגמל את אותם אלו שבוחרים לעשות כך.

לא יודעת אם רונן פרי הוא ה"רונן" חבר הסגל , אבל אם כן – שהחיינו וקיימנו , הגיע הזמן שיקום מישהו מתוך הפקולטה השמאלנית רדיקלית הזה ויצעק זעקה גם אחרת.

13/12/06 17:05  
Blogger גיא דוידוב כתב/ה:

מה שאתם טוענים זה בערך כמו לטעון שקבוצות הכדורגל הערביות צריכות להתחיל כל משחק בפיגור של 0-1. הרי הם לא שירתו בצבא, והיה להם הרבה יותר זמן להתאמן. קבלת השירות הצבאי כקריטריון לגיטימי בכל תחומי החיים משמעה שהאזרחים הערבים בישראל צריכים להתחיל בכל מקום שאליו הם מגיעים מנקודת מוצא של פיגור 0-1.
אני בהחלט בעד תגמול הולם יותר לחיילים (לאו דווקא לאחר תום השירות, אולי במשכורת שהם מקבלים במהלך השירות). ועקרונית אני גם בעד שירות לאומי, אם כי כיום זו לא אופציה ריאלית למרבית האזרחים הערבים. מה שברור, לדעתי, זה שצריכה להיות סופיות בנושא הזה. המשטר שקיים במעונות ובחוק הלוואות לדיור יוצר אזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב', אין שום דרך אחרת לתאר זאת.

13/12/06 20:38  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

הושלמו ההכנות להקמת מנהלת לשירות אזרחי
יום רביעי, 13 בדצמבר 2006



ההכנות להקמת המנהלת לשירות אזרחי יושלמו בתוך כעשרה חודשים, כך שתוקם עד חודש ספטמבר 2007. בראש המנהלת יעמוד ד"ר ראובן גל.

מטרתה של המנהלת היא לאפשר לצעירים שאינם משרתים שירות צבאי להשתתף במסגרות שירות אזרחי על בסיס התנדבותי. על פי התכנון הראשוני, חלק ניכר מהמשתתפים ישרתו בתוך קהילתם וייטלו חלק בפרויקטים חברתיים שונים. מסגרת השירות האזרחי אמורה לתת מענה חלקי להמלצות ועדת טל בנושא תלמידי הישיבות. השירות האזרחי עצמו יהיה פתוח לצעירים וצעירות מן המגזר הערבי שיבקש לפעול בשירות קהילתם.

עד לקביעת מיקומה הסופי של המנהלת, יפעל צוות ההקמה במסגרת משרד ראש הממשלה. הוחלט שגל יוביל את הליכי הקמת המנהלת כפרוייקטור מיוחד, וימליץ לממשלה על מבנה המנהלת ותקציבה. כמו כן יגובשו הצעות לאופי השירות האזרחי, מערך הליווי והמסגרות הארגוניות השונות.

ש

13/12/06 23:05  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

לא הרי דיור במעונות האוניברסיטה או הלוואות לדיור כהרי משחק כדורגל. אתה לא יודע שכדורגלנים לא משרתים בצבא (או שבאים פעם בשבוע לשעתיים, כי הם "ספורטאים מצטיינים")? אפשר גם להציג את זה ככה: 1:0 לטובת הערבים, כי אלו ששירתו בצבא פיגרו, בזמן שהם יכלו ללכת מייד אחרי התיכון לאוניברסיטה.
איפה הבעיה שלך בהבנת הרטוריקה הערבית? גיא, אתה עד כדי כך בחור טוב? עניין המעונות עולה, כי הערבים שונאים את צה"ל. הוא מייצג עבורם את הכוחנות הציונית. צה"ל מגן גם עליהם, לא רק על היהודים, אם כי הוא צבא ישראלי, וככזה, מטרתו הראשונית להגן על הקיום היהודי במדינת ישראל. יש פה הטייה מובנית.
יש גם אי שיוויון מקובל ורצוי. אבא שלי נכה צה"ל ממלחמת יום כיפור, הסיפור של גולני בתל פאחר. אני יודע לספר, שמה שהוא מקבל זה בדיחה גרועה. אל תטעה- התגמול ליוצאי צבא הוא לא משהו שאפשר לבנות עליו או להיבנות ממנו. פינאטס, במקרה הטוב.
"הסיבות הריאליות" לא מעניינות כהוא זה, כשם שאינן מעניינות גם אם ביהודי מדובר. או שאתה תורם, או שאתה משתמט, אין באמצע. לא צריך לתת תירוצים לעצלנים, יהיו מי שיהיו, ואת זה למדתי אצלך בקורס.
ואם כבר יהודים: היתרון של אלו ששירתו בצבא מתבטא גם בצבירת נקודות גבוהות מאלו של יהודי שהשתמט או קיבל את הפטור כדין, כלומר, גם פרזיטים יהודים שלא עשו צבא נמצאים נמוך יותר בשרשרת המזון, וככה צריך להיות. אם יהודי היה עותר למחוזי, היו מגלגלים אותו הישר לבניין צים. אבל ידוע שכלב שנושך איש זה לא ביג דיל, אבל איש שנושך כלב זה אייטם. מובן חלקית, לגמרי מקומם.

14/12/06 00:34  
Anonymous יונתן שנשבר לו כתב/ה:

גיא דוידוב אומר:
"ועקרונית אני גם בעד שירות לאומי,
אם כי כיום זו לא אופציה ריאלית למרבית האזרחים הערבים"

אה, באמת? למה בדיוק? ומה זו הפטרונות הזאת שלך להחליט עבורם? באותה מידה אתה יכול להגיד שזה לא ריאלי לדרוש תשלומי מיסים באחוזים נורמלים מהמגזר הערבי "כיום". ה"כיום" הזה של השירות והמיסים ועוד הרבה דברים נמשך כבר כמעט שישים שנה, ובזכות פוליטיקאים שחושבים כמוך עתיד כנראה להימשך לנצח. אתה טוען לאפליה גזענית? אתה הוא המפלה גזענית, בכך שאתה מתעלם מכמות נכבדה של ערבים שרואים את עצמם חלק ממדינת ישראל, ומחליט עבורם שאין לצפות מהם להיות שותפים לעול. ולא- לא מדובר רק על צבא. יש הרבה אופציות- אבל נראה שאיש לא טורח לבדוק אותן.

הטיעון שלך עם קבוצת הכדורגל פופוליסטי וזול. מעונות ניתנים לסטודנטים, ולא, למשל, לעובדי חברות ממשלתיות, משום שיוצאים מנקודת הנחה שמדובר בקבוצת אוכלוסייה צעירה שלא ניתן לצפות שהיא תבוא גם בגיל צעיר, כמו שהאינטרס של המדינה קובע, וללא השכלה וגם עם הרבה כסף.
אלמנט השנים הוא, לכן, מאוד משמעותי. כמו שמקשים עם הסטודנטים שביכולתם לגור אצל ההורים או שהוריהם בעלי יכולת, כך גם 3 השנים האלה מהוות יכולת כלכלית שנוספה לסטודנט.

וכן- כשזה נוגע למעונות הכל יחסי! עובדה שכאשר אין ביקוש רב למעונות "טליה", למשל, בגלל העלות, מקבלים אנשים מרקע סוציו-אקונומי קצת יותר גבוה או שגרים בחיפה. למה כאן השיפוט הוא יחסי אבל כשזה מגיע לנושא השירות לפתע אז היחסיות לא רלוונטית?

14/12/06 03:12  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

די לצביעות!!!
ב-3 שנות שרות חובה יכול מי שלא היה בצבא, בשכר מינ' לצבור הון של 150K ש"ח וזה החישוב הבסיסי.
כמו כן, מי שלא תורם למדינה שלא יבוא רק לדפוק על דלתה בדרישות.

מי שאינו עושה שירות לאומי או צבאי ימשיך לנצח לחשוב רק על עצמו ומין הראוי שיתחיל גם לדאוג לעצמו.
יש לזכור שמרבית התרומות הן של יהודי התפוצות למען יהודים. טרם ראיתי שייח סעודי תורם מעונות לערביי הגליל.

18/12/06 20:49  
Anonymous טל עופר כתב/ה:

ד"ר דוידוב שלום.
אני אכן מסכים בנקודה העקרונית לפיה אדם ששירת בצבא (המחמירים יגידו ששירת כלוחם) אינו זכאי להינות מכך לאורך כל חייו. יחד עם זאת כאשר מדובר בכשל מתמשך של המדינה האם אין זה בתחום סמכותם של גופים פרטיים להעניק הטבות מעין אלו וזאת למרות הפליה (בהנחה שכל העלות "נספגת" ע"י אותו גוף)? באותה המידה אנו יכולים להגיד שנכים לא זכאים להטבות שלא ניתנו להם עפ"י חוק משום שמיו בכך את "סל" זכויותיהם. במידה ותראה מבחינה אמפירית כי ההטבות שניתנות ע"י המדינה מספיקות (לדעתי ניתן לכמת את הזכויות הנובעות משירות צבאי או כל תרומה אחרת) אזי אקבל את טענתך במלואה.
הערה נוספת נוגעת לשירות לאומי; 1 קבוצות מרתקות ורחוקות מה"חברה" הישראלית הן קבוצת הערבים וקבוצת החרדים. האם לטעמך לא ראוי היה ליצור מסגרת שתאפשר לאותן קבוצות להישאר במסגרת הקהילה שלהם ועדיין לתרום למען המדינה ובשם המדינה ואף לחייבם לעשות כן? כדוגמא ניתן להם לנהל בתי תמחוי, משמר אזרחי וכו': משימות בעל אופי אזרחי אשר ייצור התקרבות למרכז הקונצנזוס.
הערה אחרונה נוגעת ל"מסוגלות" של אדם שלא שירת בצה"ל (ושוב חוזרת הערתי על המחמירים) להעביר ביקורת. ובכן, לדעתי אין קשר בין הדברים משום שיש להסתכל על תוכן הדברים שנאמרו ולא על איזשהו בסיס מוסרי גבוה יותר הנובע מאופי שירות זה או אחר. את הדברים הללו אני כותב רק משום שביכולתי "להתחרות" עם הכותבים המאמינים בכך בכל הנוגע לאופי השירות ומקווה שהדיון לפחות בנקודה זו נסתיים.
תודה,
טל

25/12/06 00:39  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

כל חברי המגיבים (ובמיוחד גיא דוידוב)

קשה לי התפישה שלכם. האם החוק או הדוקטרינות שפותחו הם חזות הכל? האם בגלל שנקבעו כללים מסויימים, אשר מבקשים למנוע פגיעה בזכויות, נפסיק לחשוב בהגיון?
אין חולק על כך ששויון, וכפועל יוצא איסור אפליה הם ערכים חשובים מאין כמוהם. אם נרצה שמדינתנו תמשיך להיות אור לגויים (או אולי תחזור להיות) עלינו להמשיך ולהגן על ערכים אלו בחירוף נפש. אולם, מדוע נסתכל על השויון רק מצד הזכויות ולא מצד החובות? האם במלחמה האחרונה נפגעו רק יהודים? מדוע לא יתגייסו הצעירים הערבים לשירות כלשהו, אשר יתרום למדינה בה הם חיים? צעיר יהודי בגיל 18, חייב על פי חוק להתגייס לצה"ל, ולתרום את חלקו, לסכן את חייו, להתרחק לעיתים ממשפחתו ומחוג חבריו, בזמן שחברו הערבי, יכול לעבוד ולהרוויח כסף, או ללמוד ובתום אותן שלוש שנים להיות בעל תואר ראשון. התיאור הזה איו מעורר מחשבה על אפליה?
יהיו שיטענו כי צה"ל לא מעוניין בשירותיהם של אותם צעירים. אומר, וזאת מבלי שבדקתי בצורה מעמיקה, כי צה"ל אינו מעוניין בשירותיהם של החרדים, אשר רק יכבידו עליו בדרישותיהם (שירות נפרד לבנים ובנות, אוכל גלאט כשר ועוד), ועדיין ההתנגדות הציבורית להשתמטותם של האחרונים מהווה, ובצדק, קונצנזוס.

עוד אומר כי לאחרונה הועלתה הצעה לשירות של צעירים ערביים בקהילה שלהם, מעורבות כלשהי, אשר תתרום למדינת ישראל, אך בראש ובראשונה לקהילתם. הצעה זו עוררה גלי התנגדות מצד נציגי הציבור הערבי, וזאת מטעמים שאינם ברורים.

לסיכום אומר כי ישנה אפליה במדינת ישראל (גם כנגד יהודים), אך בעניין מתן הטבות לאלו ששרתו בצבא, לעומת אלו שלא שירתו, ובפרט בעניין הקריטריונים למתן אפשרות במגורים במעונות באוניברסיטה, האפליה מתקנת עוול שנעשה לאלו ששירתו, באפליתם.

ונא לא לשכוח אפליה מתקנת מקובלת בישראל- וזאת במיוחד כשמדובר בציבור הערבי...

8/1/07 17:16  
Anonymous הצועד בנעליו כתב/ה:

": היתרון של אלו ששירתו בצבא מתבטא גם בצבירת נקודות גבוהות מאלו של יהודי שהשתמט או קיבל את הפטור כדין, כלומר, גם פרזיטים יהודים שלא עשו צבא נמצאים נמוך יותר בשרשרת המזון, וככה צריך להיות."

"ככה צריך להיות" - זוהי התגובה שמשקפת את עמדתו האמיתית של הממסד בנושא, אשר הפך את הפטור מהצבא (ליהודים כערבים) לכלי נשק כנגד אזרחים - זו נקודה שאיש אינו מתייחס אליה כיום, כשלאי השירות יש תדמית של דבר שהוא פופולארי (ואף אחד לא בדק עד כמה שהתדמית נכונה, ולמישהו יש אינטרס שהדבר לא ייבדק) אבל צריך לקרוא לילד בשמו:
הפטור משירות שימש - כנגד ערבים וכנגד יהודים "בלתי רצויים" (מסיבות שונות ומשתנות, שמחר יכולות לכלול כל אחד מכם) - כלי להדרה חברתית, ורק כאשר יפסיק לשמש ככזה, וכאשר יפוצו כל אלה שהודרו-חברתית, ניתן יהיה להצדיק אפליה מתקנת בצד השני.
אגב, אין זה מקרה שכותב התגובה קורא גם ל"משתמטים" וגם לאלה ש"קיבלו את הפטור כדין" (אני הייתי מעדיף לקרוא לכולם "מושמטים" בשל הרעיון הפוליטי שמאחורי הדרתם - גם אם היא רצונית מצידם, או שנדמה להם שהיא רצונית מצידם) באותו כינוי: "פרזיטים". ולא משנה לו בכלל אם לחלק מהם היו בעיות אמיתיות של אי יכולת לשרת בצבא (נכים, למשל, או אנשים שהיו בשלב מסויים תחת טיפול נפשי). לא אכפת לו מאיזה סיבה, הם ראויים להימצא בתחתית "שרשרת המזון" (עמדה שלא נציין לאיזה מדינות בהסטוריה היא התאימה) - זו בדיוק עמדת הממסד לדורותיו, שהאינטרס העיקרי שלו הוא יצירת מעמדות של אזרחים בעלי פריבילגיות ששירתו בצבא (גם הג'ובניקים מגל"ץ למשל) ואזרחים סוג ב'. העובדה שיש אנשים שהצליחו לחיות למרות שהודרו משירות צבאי, היא לצנינים בעיניו. אנחנו, בכל אופן, צריכים לראות איזה אינטרסים עומדים מאחורי דברי המדברים גבוהה על "שירות צבאי לכל".

27/1/07 08:11  
Anonymous ייעוץ משפטי כתב/ה:

אני דווקא רוצה לחזור לעניין האי שירות בצבא, לדעתי זה כן נקודה חשובה להתייחסות, על אחת כמה וכמה כאחד מהמדדים להעדפה\חוסר העדפה במוסדות המדינה.

אני לא סגור אם משפטית העניין סגור וחתום, וגם לא יודע מה יהיה, זה עניין של רגע, אבל אנשים חייבים להבין - אם בן אדם לא היה בצבא כי הוא היה פצוע, לא התאים או מוסלמי - אז אחלה. השיקלול של השירות בצבא יעבור לקריטריונים אחרים.
אבל אם בן אדם בחר בלהשתמט מסיבותיו אלו, והדבר הוכח כלא צודק, אז הבן אדם צריך לקחת את הדבר על אחריותו.

26/4/10 00:48  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>