לקראת טיפול מובנה באלימות כלפי רופאים

ארנה רבינוביץ'-עיני

מאמרו החשוב של הפרופסור רכס שהתפרסם במוסף הבריאות של עיתון הארץ ביום ראשון תחת הכותרת "רופא מוכה," האיר תופעה קשה ומדאיגה של אלימות כלפי רופאים. פרופסור רכס עומד על הנזקים הרבים שתופעה זו גורמת ועל הצורך במדיניות של "אפס סובלנות" – זיהוי מוקדם של אנשים שהם מקור לאלימות כלפי מטפלים וענישה חריפה של התנהגות כזו. אין ספק, שחשוב להעניש את מי שנקט באמצעים אלה בחומרה. עם זאת, הגישה המובעת המאמר, משקפת את אופן ההתמודדות של מערכת הבריאות עם מגוון אתגרים אחרים (רשלנות רפואית, בעיות בהתנהלות הפנימית בבתי החולים) – תגובה אד-הוקית וחד-פעמית, אשר איננה יורדת לשורש הבעיה ואיננה מצליחה לפעול ברמה המניעתית. פרופסור רכס עומד על כך, שהמאפיינים "המצביים" של טיפול בבתי חולים יוצרים קרקע פורה לאלימות (כמו גם לסכסוכים באופן כללי) – הגעה במצב של כאב, לחץ ופחד לסביבה הפועלת בתנאים של עומס ומצוקת כוח אדם. הרופאים (כמו גם שאר הסגל הרפואי), מצדם, נאלצים להתמודד עם בעיות רפואיות מורכבות, הדורשות, פעמים רבים, תאום בין מגוון גורמים, תחת אילוצי זמן ותקציב. אם נוסיף לכך את העובדה שלחולים ובני משפחתם יש פערי מידע משמעותיים אל מול הצוות הרפואי (החל מפענוח המסלול שיש לעבור בתוך בית החולים ועד להבנת המונחים הרפואיים והמשמעות שלהם), מפלס החרדה עולה והסיכוי לקונפליקט, לעיתים אלים, גובר. תרבות השיח בבתי החולים, במידה רבה בשל העומס ומצוקת כוח האדם, איננה תורמת להבהרת אי הבנות והשלמת פערי מידע ותורמת אף היא להתדרדרות מהירה והחרפה של הסכסוך. אבל הפוקוס על אלימות כלפי רופאים מערפל את התמונה המלאה. הבעיה המתוארת רחבה מהתופעה של קונפליקטים אלימים, אם כי אלה הם, כמובן, מדאיגים במיוחד. הבעיה היא שאין אפיקים מובנים לטיפול באי הבנות וסכסוכים הצומחים בבתי חולים, אשר יש בכוחם לפתור בעיות ספציפיות, למנוע התדרדרות לאלימות ולפתח כלים אפקטיביים למניעת הישנות סכסוכים בעתיד. למה הכוונה? טיפול עקבי בסכסוכים ומעקב אחר הגורמים להם, יכול להצמיח תובנות לגבי מגוון נושאים, למשל, סוג המידע שיש לספק לאנשים עם כניסתם לבית החולים, שינוי הארכיטקטורה הפנימית של אזורי המתנה או הכשרת עובדים מסויימים במשא ומתן ויישוב סכסוכים. אימוץ תפיסה כזו, במסגרתה מסתכלים בתי החולים על קונפליקטים כהזדמנות לשיפור וצמיחה ולא כבעיה שיש לטאטא אותה אל מתחת לפני השטח, תוכל לעזור בהתמודדות טובה יותר עם חלק מהבעיות ולמנוע אחרות. לא יהיה בכך, כמובן, כדי למנוע היווצרות סכסוכים והדבר לא יביא למיגור תופעת האלימות, אך הדבר, ללא ספק, יביא לצמצום התופעה. המנוף המשפטי ליצירת תשתית ארגונית כזו קיימת בחוק זכויות החולה הקובע כי על בית החולים למנות אחראי לטיפול על תלונות חולים כנגד הפרת זכויותיהם על פי החוק. בתי החולים יכולים למנף עוגן זה לתפיסה רחבה יותר של ה"אחראי" או "אחראית" ליצירת תשתית ארגונית להתמודדות עם קונפליקטים, לזיהוי נסיבות היווצרותם ומציאת פתרונות מערכתיים.

המאמר נשלח למדור מכתבים למערכת של עיתון הארץ