השר והש"ג במבחן בני סלע

עמנואל גרוס

מי אחראי לעובדת בריחתו של בני סלע מידי המשטרה? עצם הצבת שאלה זו מניחה שמישהו חייב להיות אחראי לעובדת הבריחה, שהיא מעשה פסול ולא חוקי. אכן, לא צריך להיות משפטן מובהק כדי להבין כי מדובר בכשל חמור מאוד שאפשר לפושע מסוכן, אנס סידרתי, לברוח מהמשמורת בה היה נתון ובכך להמשיך לסכן נשים שהן קורבנותיו הפוטנציאליות.

בריחתו של בני סלע מידי החוק היא לא אירוע בודד וגם לא חריג בנוף של המחדלים הנורמטיביים במציאות הישראלית. כנראה שאין לנו מושג אמיתי מה המשמעות של נשיאה באחריות משפטית או ציבורית .הורגלנו לחשוב כי כשלון בעמידה בנורמה חוקית או ציבורית היא קודם כל נחלתו של הדרג המבצע, לאמור דרג הש"ג, כך קרה למשל בליל "הגלשונים", שם הש"ג נשאו באחריות. אין לנו מושג מה משמעותה של אחריות פיקודית או מיניסטריאלית. למדנו כי האחריות נעצרת, בדרך כלל בדרגי השטח או דרגי הפיקוד הנמוכים. מפקדים בכירים או שרי ממשלה, בדרך כלל אינם אחראים במתן דין וחשבון לאותו מחדל. די מבחינתם כי נמצאו "אשמים" מידיים לאותה התנהגות. דוגמא ברורה לכך שהשלטון שלנו לא מבין אחריות מהי היא בכך שהוא מבקש ל"כסות" עצמו בממצאי וועדת חקירה או בדיקה כביכול חיצונית. למשל השר לביטחון פנים מינה בעקבות בריחתו של בני סלע, וועדה חיצונית למשרד ובכך סבר שהיא תחשב לאוביקטיבית, וועדה המורכבת מקצינים בכירים בצבא להבדיל מקציני משטרה או שרות בתי הסוהר. האומנם וועדה כזו יכולה להיות אובייקטיבית ולהעביר בשבט ביקורתה גם את אחריותו של השר? מינוי וועדה כזו, בלי לחשוד בחבריה, בוודאי לא מעידה על כך שהשר מבקש לבדוק גם את אחריותו שלו, שוב מסימני התחלואה של חברתנו, שהאחריות מן הסתם תיעצר מתחת לדרג המיניסטריאלי.

חברה צודקת, האמונה על שלטון החוק תבקש ממנהיגיה ומפקדיה להבטיח כי יש להם מוטת פיקוד ושליטה ראויים. נכון כי כאשר שר ניכנס לתפקידו, אין הוא חייב או יכול לרדת לרמת הפרטים בדרגת השטח, אך הוא חייב להיות אחראי לכך שהמטרות הראשיות שמשרדו מופקד עליהן יוצאו לפועל, שדרגי הפיקוד מתחתיו יתנו לו דין וחשבון שוטף ובעיקר שימצא מנגנון פיקוח שיתריע בפניו, מבעוד מועד על מחדלים חמורים במערכת.

לצערי, מפקדים בכירים ושרי ממשלה תופשים את תפקידם בקביעת עקרונות ומדיניות, אך לא רואים עצמם אחרים לפיקוח או לביצוע.

אולי, קרן אור בחשיכה של ימים אלו ניתן למצוא בכך שהחברה הישראלית תובעת דין וחשבון ממנהיגיה, גם אם לא תמיד הדבר מצליח.

שלטון אשר חלק גדול משריו חשודים בעבירות פליליות והפקידות הבכירה שלו נתונה תחת ביקורת של המשטרה או מבקר המדינה, הוא לא ערובה טובה להבטחת המשך קיומנו, נוכח הסכנות האורבות לנו מחוץ ומבית.

יחד עם זאת כדי לאזן את הדברים, צריך לומר כי החברה שלנו, ביסודה ,היא חברה בריאה ולא כל ליקוי בצבא או בממשלה הוא תמיד או אוטומטית באחריות הרמטכ"ל או השר. צריך לדעת את גבולות האחריות ולהיות נכונים לשאת בהם.

יש לנו עוד דרך ארוכה ללכת כדי להגשים את חזונם של האבות המייסדים, אך בטוח אני כי יש לנו את הכוח לעשות זאת.