תג

יום שני, נובמבר 27

עובדי קבלן במגזר הציבורי – שלושה תיקונים הכרחיים

גיא דוידוב

בתקופה האחרונה חוזרים שוב ושוב בתקשורת תיאורים של הפרת זכויות "עובדי קבלן" (עובדים באמצעות קבלני משנה), ולצידם תיאורים של בעיית האכיפה בדיני העבודה בכלל. שתי הבעיות הכואבות האלו מצטלבות בעניינם של אלפי השומרים והמנקים במוסדות ציבוריים – ממשרדי ממשלה ועד לאוניברסיטאות. העובדה שעובדים רבים לא מקבלים זכויות חוקיות בסיסיות, כמו שכר מינימום, מבלי שהמדינה עושה מספיק כדי לאכוף זכויות אלה, היא חמורה ומכעיסה. הדבר חמור שבעתיים כאשר המדינה עצמה היא צד – גם אם בעקיפין – להפרה זו.

רשויות ציבוריות מעלימות עין מעבירות על חוקי המגן מצד קבלנים, ולמעשה מעודדות עבירות כאלה כאשר הן דורשות מחירים נמוכים באופן בלתי סביר במכרזים. קבלני שמירה וניקיון, שכל רשות ציבורית מעסיקה, ידועים לשמצה בהפרות שיטתיות של חוקי המגן. כדי להתמודד עם התופעה, במידה מסויימת לפחות, הוכנס בשנת 2002 תיקון לחוק עסקאות גופים ציבוריים, שלפיו נאסר על גוף ציבורי להתקשר על קבלן שהורשע בעבירה על חוק שכר מינימום, אלא אם חלפה שנה מאז ההרשעה, או שלוש שנים במקרה של יותר מהרשעה בודדת. זאת כחלק מחבילה של תיקונים, בחוק שכר מינימום עצמו בעיקר, שבאה לשפר את האכיפה, בעקבות יוזמה של ארגונים חברתיים. התיקון הזה לא הביא למהפכה דרמטית, אבל גם המעט שעשה היה כנראה יותר מדי בשביל אנשי משרד האוצר. במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2004 הם החלישו משמעותית את המגבלות. כיום גם במקרה של עבריין סדרתי, עם מאות הרשעות, בחלוף שנה מההרשעה האחרונה כבר אפשר להתקשר עמו. ובמקרה של עד שתי הרשעות אין שום מגבלה. וגם המגבלה המזערית הזו לא חלה במקרים של הארכת התקשרות, ובמקרים שבהם ההתקשרות היא בסכום שמאפשר מכרז סגור. ואם נראה לכם שנשאר משהו מהמגבלה שבחוק המקורי, אז גם מזה יש וועדה שיכולה לפטור.

לאור בעיית האכיפה, ולאור התכליות החשובות של חוק שכר המינימום, המגמה צריכה להיות הפוכה בדיוק. מן הראוי להחזיר את הנוסח הקודם ואף לחזק אותו. אפשר להציע שלושה תיקונים חקיקתיים כדי לשפר את מצבם של עובדי קבלן במגזר הציבורי.

ראשית, לאסור על גופי ציבור להתקשר עם מפירים שיטתיים של חוקי המגן, גם על בסיס מספר פסקי-דין אזרחיים – או פסק-דין יחיד בתובענה ייצוגית – ולא רק על בסיס הרשעות בפלילים. זאת בשל מיעוט כתבי האישום שמוגשים, כתוצאה ממחסור חמור בפקחי עבודה. לא יתכן שחברות אבטחה ונקיון שנחשפות בבתי הדין כעברייניות סדרתיות על חוקי המגן יוכלו להמשיך לזכות במכרזים של גופים ציבוריים.

שנית, צריך לקבוע איסור על התקשרות שמשמעותה הפסד מבחינת הקבלן, אם הוא יקיים את חוקי המגן. גם אם בשוק החופשי אין מניעה שקבלן יקח על עצמו לעיתים עסקת הפסד, כדי לחדור לשוק מסויים למשל, המציאות מוכיחה, לפחות כאשר מדובר בקבלני אבטחה ונקיון, שההפסד בדרך כלל מגולגל על העובדים בדרך של הפרת חוקי המגן. יש מקום לאסור בחוק על התקשרויות כאלה, כאשר בצו יקבע גובה התמורה המינימלי, על פי חישוב שיעודכן מעת לעת. רק כדי לסבר את האוזן: שכר המינימום עומד עכשיו על 19.28 ₪ לשעה. לפי חישוב שמביא בחשבון את כל הזכויות המינימליות מכוח חוקי המגן וצווי ההרחבה, עלות כל שעת עבודה בענף האבטחה היא 27.32 ₪ לפחות. וזה לא כולל עלויות הכשרה, עלויות תפעול, וכמובן רווח לחברה עצמה. זה גם לא כולל מע"מ. הסכום שנקבתי משתנה מעת לעת, ומענף לענף, ומאד לא פשוט לחשב על זה. לכן אני חושב שיש צורך בצווים שיקבעו את העלות המינימלית במכרזים של גופים ציבוריים, לפחות בענפים כמו אבטחה ונקיון שבהם ההוצאה העיקרית היא על כוח-אדם.

שלישית, צריך לקבוע כללים ברורים יותר בשאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין המשתמש לבין עובדים של קבלני משנה. כיום המצב הוא שגופים כמו אוניברסיטאות, וגם עסקים פרטיים, שלעיתים רוצים ליצור כל מיני מנגנונים כדי להבטיח את זכויות עובדי הקבלן, חוששים שבפסיקה יראו את ההתערבות הזו כיוצרת קשר ישיר בינם לבין העובדים. וכדי שלא לקחת סיכון שיראו אותם כמעבידים, הם לא עושים כלום. יש שתי דרכים לפתור את זה. אחת היא להטיל במפורש על משתמשים אחריות לעובדי קבלן בנסיבות מסוימות. יש הצעת חוק כזו, שהציעו בכנסת הקודמת 31 חברי כנסת, ואני בהחלט בעדה. אפשרות אחרת היא לקבוע במפורש שאין אחריות כזו. זה כמובן פחות רצוי בעיני, אבל עדיף מהמצב הנוכחי, כי לפחות מי שיש לו רצון טוב – אפילו אם רק מסיבות תדמיתיות – ומעוניין לשפר את מצבם של עובדי הקבלן, יוכל לעשות זאת ללא חשש של אחריות ישירה.
הדברים מבוססים על הרצאה שניתנה בכנס העמותה למשפט ציבורי ביום 25 בנובמבר 2006.

7 תגובות:

Anonymous אביעד כתב/ה:

אפשר לפרט מעט בנושא החישוב בכ"ז? לפחות על מרכיביו הבסיסיים וכיצד הגיעו אליהם.

כמו כן, יהיה מעניין לשמוע מה הייתה התייחסותם של הגופים האחראיים עד היום להפרה השיטתית של זכויות העובדים. האם ננקטו צעדים? יש הרבה דיבורים על האחריות של הגופים המעסיקים לעובדי הקבלן המועסקים אצלהם. האם יש חקיקה עקרונית בנושא, או משהו בכיוון?

28/11/06 02:03  
Blogger גיא דוידוב כתב/ה:

אין, בשלב זה, חקיקה שמטילה אחריות על קבלני משנה (להבדיל מקבלני כח-אדם). עשויה לקום אחריות מכוח הפסיקה בנסיבות מסויימות, שבהן יוכר המשתמש כ"מעביד במשותף", אבל לא ברור מספיק מתי.
לגבי החישוב, זה החישוב שאני ערכתי, אבל אני לא מתחייב שהוא מדוייק...
שכר מינימום – 19.28 ₪ לשעה
חופשה שנתית – יום בחודש – שווה ערך ל- 0.89 ₪ לשעה
חגים – 10 ימים בשנה, שהם 0.833 ימים בחודש – שווה ערך ל- 0.74 ₪ לשעה
דמי הבראה – 307 ₪ ליום הבראה X 5 ימים – 1535 ₪ לשנה – שווה ערך ל- 0.74 ₪ לשעה
דמי מחלה – 2.5% (הפרשה לביטוח דמי מחלה) – שווה ערך ל- 0.48 ₪ לשעה
הוצאות נסיעה – 216 ₪ לחודש (עלות "חופשי חודשי" באזור חיפה) – שווה ערך ל- 1.25 ₪ לשעה
קרן פנסיה – 5% - שווה ערך ל- 0.96 ₪ לשעה
פיצויי פיטורים – 8.33% - שווה ערך ל- 1.6 ₪ לשעה
דמי ביטוח לאומי (עלות מעביד) – 5.93% מהשכר הכולל (23.38 ₪) - שווה ערך ל- 1.38 ₪ לשעה
סה"כ – 27.32 ₪ לשעה

28/11/06 17:15  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לגבי ההצעה השלישית, האם ומדוע תניה חוזית בין מקבל השירותים לקבלן, אשר קובעת כי הקבלן מחויב להעניק תנאים מסוימים לעובדים (נניח 120% שכר מינימום לפחות)יוצרת "סכנה" למעסיק של יצירת יחסי עובד-מעביד בינו לעובדי הקבלן?

בנוסף, אני חושב שצריך להיות אלמנט של פרסום כאשר גוף ציבורי מעסיק עובדי קבלן, כך שאותו גוף "יחשוש" מפרסום שלילי בעקבות תנאים גרועים(ומאידך יהווה תמריץ לאותו גוף להעניק תנאים משופרים). רעיון למנגנון כזה?

Z.

28/11/06 17:47  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

אני קצת אחזור על עצמי כאשר אציע ללכת על המודל של פיקוח מוגבר. אם אנחנו מניחים שאדם [לרבות חברה] לומד בעיקר דרך הכיס, ושחדשות רעות עוברות מהר בין אוזניהן של הבריות, הרי שהפתרון הזה אידיאלי.
לעניין תקצוב פקחים: זו בדיחה. פקח שקונס מקום עבודה בכמה עשרות אלפי שקלים מכסה את שכרו שלו, של עוד כמה פקחים ומכניס לקופה הציבורית , שכל הזמן בוכים כמה שהיא ריקה, למרות שהיא רחוקה ממצב כזה, המון כסף. רק תחשבו כמה חברות כ"א, בתי עינוגים וכיו"ב גופים מסריחים מהראש קיימים בישראל. מי אמר שאין כסף? יש, פשוט לא גובים אותו.
והערה קטנה, הרי ברנש ציני וממורמר כמוני חייב לצאת סוציאליסט: כשהמדינה נותנת יד לכזה גועל נפש או כשאנשים מרשים לעצמם לקחת משכורות עתק [וממש לא משנה מאיזה סקטור הם, הם עדיין חזירים, אם השכן שלהם מרוויח פי 50 פחות], אין להתפלא על כך שככה אנחנו נראים בעיני העולם וקודם כל בעיני עצמנו- עלובים וחסרי מוסר. לא סתם נאמר, שמי שמרחם על אכזרים סופו להתאכזר לרחמנים.

28/11/06 20:45  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

איזה משמעות יש לפסיקות של בית הדין לעבודה כשהמדינה לא מכבדת אותן
?

29/11/06 10:09  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

למי שמתעניין בתחום, מרכז מחקר ומידע של הכנסת פרסם לפני כמה ימים מחקר בנושא שכר המינימום ואכיפתו בבריטניה. שימו לב למיהות הגוף המפקח, למנגנונים שנועדו להבטיח קיום החוק מצד מעסיקים ולאיכות האכיפה שלטונית. אני חושב שזה נותן כמה נקודות לא רעות למחשבה.
מקווה שהלינק מפנה לאתר. אם לא-
http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m01619&type=pdf

29/11/06 14:29  
Anonymous פסיכולוגיה כתב/ה:

ומה אם בעיות פסיכולוגיות? חוסר המודעות לבעיות פסיכולוגיות שהן בעיות בבריאות הנפש הוא בעיה גורפת בארצנו! אני חושבת שחשוב מאוד לטפל גם בתחום הזה, ובמיוחד אצל עובדי קבלנות! הרי הם עובדים ברמת סיכון גבוה יותר לא לקבל את ההטבות המגיעות להם!

30/3/10 17:09  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>