תג

יום שלישי, אוקטובר 31

חוק ההסדרים 2007

גיא דוידוב

הממשלה הניחה אתמול על שולחן הכנסת את הצעת התקציב לשנת 2007, ועימה את הצעת חוק ההסדרים לשנה זו. מדובר בלא פחות מ-120 עמודים של תיקוני חקיקה שונים ומשונים, אבל כבר בעמוד הראשון ברורה רוח הדברים, כאשר מוצע להקפיא את עדכון גמלאות הביטוח הלאומי (למעשה, במונחים ריאליים, להפחית אותן), בנימוק (בדברי ההסבר) שהדבר מתחייב "בשל ההוצאות המיוחדות הנדרשות השנה למימון הלחימה בצפון בקיץ 2006". כלומר, למי שתהה, הממשלה מודיעה בגלוי, ללא בושה, על מי היא מטילה את נטל עלותה של המלחמה. לא על השכבות החזקות, חלילה, וגם לא על ציבור משלמי המיסים בכללותו, אלא על הקבוצה החלשה ביותר של הנזקקים לגמלאות הביטוח הלאומי.

ההצעה ממשיכה ושוללת כמעט לחלוטין את האפשרות של צעירים מתחת לגיל 28 לקבל דמי אבטלה. הכוונה היא ליצור חזקה כמעט חלוטה לפיה מובטלים צעירים הם משתמטים, גם כאשר הם מוכנים לכל עבודה שתוצע להם, וגם אם צברו תקופת אכשרה משמעותית בה שולמו בגינם דמי הביטוח הלאומי. ניתן להניח שרוב הצעירים אכן יכולים להשיג עבודה כלשהי, אם יסכימו לכל עבודה שהיא. אבל באותה מידה ניתן להניח שיש קבוצה – גם אם מצומצמת – שלא תצליח להשיג עבודה, למרות כל הרצון והמאמצים. בין אם הדבר נובע מסיבות אובייקטיביות או סובייקטיביות, מדינת רווחה לא יכולה להשליך צעירים כאלה לרחוב ולהתעלם ממצבם. אמצעים למניעת השתמטות וטפילות בהחלט נדרשים (וכבר יש כאלה בחוק), אבל הממשלה רוצה לעשות הרבה יותר מזה: להתכחש כמעט לחלוטין לקיומה של אבטלה לגיטימית גם בקרב צעירים.

הצעת החוק כוללת עוד שורה של הסדרים חשובים (ולעיתים בעייתיים) בתחומי העבודה והרווחה, שמחייבים דיון מעמיק בהרבה מזה שמאפשר הפורמט של חוק ההסדרים. בהקשר זה ראוי לאזכר, בין השאר, את ההסדר שנכלל בהצעת החוק בנוגע להעסקתם של עובדים זרים בחקלאות. בעקבות פסק-הדין של בג"צ, אשר הורה לפני כחצי שנה להפסיק את "הסדר הכבילה" לפיו העובד כבול למעשה למעביד מסוים, מבקשת הממשלה להסמיך לשכות פרטיות להביא עובדים זרים לארץ ולתווך בינם לבין המעבידים. זאת כאשר לעובד אמורה להישמר הזכות לעבור בין מעבידים וכן בין לשכות. על הנייר, אם כן, אכן מדובר בביטול של הסדר הכבילה. אבל כדי שהעובדים באמת יהנו מחופש כזה, חייבת להיות תחרות אמיתית בין מעבידים ובין לשכות. הצעת החוק משאירה את המרכיבים הקריטיים להצלחת ההסדר להשלמה לפי שיקול דעתו של השר. מוקדם לפיכך לקבוע מהם סיכויי הצלחתה. בשולי הדברים מעניין לציין כי ההצעה נותנת מעמד מסוים גם ל"ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים" לפעול בשמם. זוהי בהחלט תוספת נדרשת, בשים לב לעובדה שסיכויי השתלבותם של עובדים זרים בארגוני העובדים הרגילים קלושים ביותר.

בסעיף 67 להצעת החוק (בעמוד 104) ניתן למצוא את ההצעה שמשמעותה המעשית ביטול הקביעות בשירת המדינה – הצעה שאליה התייחסתי בפוסט קודם. במאמר שיראה אור בקרוב אני מסביר מדוע יש מקום לשמר ואף להרחיב את מוסד הקביעות (או: הסדר משפטי של פיטורים מסיבה מספקת בלבד), לצד ייעול הליכי הפיטורים כאשר סיבה מספקת קיימת. אפשר כמובן לחלוק על דעה זו לגופה. אבל לכל הפחות אפשר גם לצפות, שהצעת חוק בעניין זה תגובש לאחר התייעצויות עם מומחים לדיני עבודה ועם נציגי קבוצות שעשויות להיפגע. אין צורך לומר שהליך כזה לא התקיים וגם לא יתקיים לגבי מרכיביה של הצעת חוק ההסדרים.

4 תגובות:

Blogger ^Alon^ כתב/ה:

לגבי דמי האבטלה :
כמו בכל תחום , לעיתים לא ניתן ליצור מנגנון דיפרנציאלי ויש להסתפק בהסדר גורף כלשהוא.
אני לא חושב שתחום הזכאות לאבטלה שונה בזה.
מלבד המקרים הברורים של חסרי יכולת לעבוד (בעלי מוגבלויות כלשהן , נפשיות או פיזיות)
כיצד ניתן להבדיל בין מובטל "לגיטימי" לבין מובטל "לא לגיטימי"?
לשם כך דרוש פיקוח שוטף ומתמיד על היצע העבודות הקיים אל מול מספר הדורשים , דבר אשר יכול להשתנות מדי יום ביומו .
וכמובן שקיימים משתנים רבים נוספים כגון השכלת הצעיר/ה , ההתאמה הפיזית/נפשית לעבודות המוצעות , הנכונות והרצון של כל צעיר/ה לעבוד , הנגישות לעבודות המוצעות ועוד ועוד ועוד.

לגופו של עניין גם אני נרתע מסעיף זה אבל לא נראה שיש דרך להטיל נטל כלשהוא על השכבות החזקות. לדעתי כל מיסוי נוסף שמיועד לפגוע בשכבות אלה ייעקף באופן כלשהוא כאשר את עלויות העקיפה תשלם כרגיל שכבת העובדים החלשים.

נראה שאין לאזרח הפשוט מה לעשות כנגד "ההתגאידמקות" של מדינת ישראל...

3/11/06 23:48  
Anonymous דב כתב/ה:

הי גיא.

נראה לי משימה לא נעימה לקרא את כל חוק ההסדרים הארוך, מסורבל ומבולבל הזה. ולכן
לא נראה לי שאקרא את החוק, מזל שאני לא חייב, אבל מעניין אותי לדעת משהו.

אומרים שניתן לראות בחוק מה כל מפלגה הצליחה לשפר בהסדרים של ציבור הבוחרים שלה.

אני לא מתעניין במפלגות שמככבות בדרך כלל, כמו ש"ס. אלא מתעניין באופן ספציפי במפלגת הגימלאים - ושואל אותך, כמי שקרא את החוק, האם חוק ההסדרים 2007 מייטיב מקודמו עם אוכלוסיית הגמלאים? האם מפלגת הגימלאים הצליחה לממש לתוך החוק את כוחה הפוליטי?

מעניין... כי באופן אישי אסיק מהתשובה לשאלה הנ"ל, מה תהייה הנחת היסוד של הציבור לקראת הבחירות בשאלה: "או.קיי סבל'ה, קבלת את הצ'אנס שלך, עכשיו בא נראה מה עשית איתו".

לדעתי, התשובה לשאלה האם סבל'ה השתמש בצ'אנס שקיבל, או שלא, תכריע בבסופו של דבר האם מפלגת הגמלאים תיעלם כמו שינוי, או תבסס לאורך זמן כמפלגה ראויה משום שהיא מייצגת ערך חברתי נחשק, שצריך לבוא לידי ביטוי בחוק ההסדרים, והוא - הדרת פני זקן.

תודה מראש על תשובה, על אף השימוש הפוליטי ולא אקדמי שאני הולך לעשות בה.

5/11/06 17:21  
Blogger גיא דוידוב כתב/ה:

מצטער, אבל אין לי תשובה חד-משמעית פשוטה. אי אפשר להפריד את החוק הזה מחוק התקציב אליו הוא נילווה ומחוקים אחרים שהתקבלו קודם לכן. גם לא ידוע עדיין מה הנוסח שיתקבל בסופו של דבר. ההתרשמות הכללית שלי כמי שעוקב אחר חקיקה רלבנטית (אם כי לא עשיתי מחקר בנושא) היא שיש למפלגת הגמלאים השפעה מסויימת, אם כי לא גדולה במיוחד.

6/11/06 16:26  
Anonymous דב כתב/ה:

תודה :-)

7/11/06 01:13  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>