תג

יום רביעי, ספטמבר 20

הפרטה במערכת החינוך

גיא דוידוב

בשעה טובה ומוצלחת התחיל בני הבכור את כיתה א', ובשבוע שעבר הגענו נרגשים-משהו לאסיפת ההורים ראשונה. באותו מעמד התברר לנו במפתיע כי החל מהשנה הקרובה הופך בית הספר להיות "בית ספר תל"י", כלומר הוא מצטרף לשורה של בתי ספר שנותנים "תגבור לימודי יהדות". למותר להבהיר שמדובר בבית ספר ממלכתי חילוני רגיל, ושהדבר לא תואם מראש או אפילו הודע מראש להורים. המורה החביבה הדגישה שאין לנו מה לדאוג, הם לא מתכוונים להחזיר את הילדים הרכים בתשובה. היא אפילו ציינה שלא מדובר בתכנים דתיים, אלא בעיקר אוניברסליים. ואכן, ביקור באתר של תל"י ובאתר משרד החינוך חושפים תכנים סבירים יחסית (בהתחשב בגובה החששות של הורה שרגיל לכפייה דתית אורתודוקסית ואינו מעוניין בכל חינוך דתי). ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שהתכנים ה"יהודיים" בתוכנית הלימודים יוגברו, וזאת באופן גורף בשורה של מרכיבים בתכנית הלימודים. ובל נשכח שתכני הלימוד הרגילים כוללים כבר מלכתחילה מרכיב לא מבוטל של ענייני יהדות. מדוע אם כן החליט בית הספר לסטות מתכנית הלימודים הרגילה ולהכניס את תל"י לתמונה?

את התשובה נתנה לנו המורה במפורש: משאבים. תל"י – ארגון פרטי אשר נהנה גם ממידה של מימון ממשלתי – מעניק לבית הספר משאבים, שבעידן של קיצוצים תמידיים הם כנראה כמעט בגדר הכרח. התוצאה היא הפרטה של תכנית הלימודים, באופן שבעלי הממון (או בעלי הנכונות להשקיע ממון) מכתיבים שינויים בתכנית הלימודים בתמורה לתמיכה כספית בבית הספר. הכל באישור משרד החינוך כמובן. הביקורת העיקרית שלי, אם כן, אינה על עצם תגבור לימודי היהדות. לי באופן אישי יש קושי עם זה, אבל זה לא העניין העיקרי כאן. הביקורת היא כנגד העובדה שהתכנים הרגילים שנקבעו על-ידי משרד החינוך – כלומר על-ידי אנשי המקצוע של המשרד, בהתאם למדיניות שהוכתבה על-ידי נבחרי הציבור – מוחלפים במידה כזו או אחרת בתכנים שמכתיבה עמותה פרטית.

לא רק את תכני הלימוד מפריטים במערכת החינוך. תוספת התקציב שהובטחה למשרד החינוך כחלק מתקציב 2007 הינה תוספת שאמורה להגיע במידה רבה מתרומות. אכן, קשה להאמין, אבל ההסתמכות על תרומות כבר הפכה לחלק מובנה בתקציב. מה זה אומר בעצם? קודם כל שהמרכיב הזה בתקציב כלל אינו מובטח. הוא תלוי בטוב ליבם של מיליונרים כאלה או אחרים או של עמותות שונות ומשונות. ושנית, שהתקציב בא עם כבלים חיצוניים. הרי אף תורם לא מנדב את כספו סתם כך לקופת המדינה, כאילו התנדב לשלם מס נוסף. התרומה ניתנת כדי לקדם נושאים הקרובים לליבו של התורם. ויש להניח שהיא באה עם דרישות ומגבלות; כלומר, הכתבה נוספת של מדיניות או סדרי עדיפויות על-ידי גורמים פרטיים.

ואם לא די בכך, התבשרנו לאחרונה שבמקרים רבים משרד החינוך ובתי הספר מתחמקים ממחויבויותיהם כלפי המורים, על-ידי העסקתם באמצעות חברות כח-אדם או עמותות חיצוניות. זאת במטרה למנוע מהם את תנאי ההעסקה הבסיסיים המגיעים להם כעובדי מדינה. המגמה הכללית בפסיקה היא לראות במשתמש בפועל (כאן משרד החינוך) את המעסיק האמיתי – או לפחות מעסיק במשותף – במקרים כאלה. כלומר, אם וכאשר יגיעו אותם מורים לבתי הדין ויתבעו הכרה כעובדי מדינה, סיכויי ההצלחה שלהם לא מעטים. אבל בתי הספר מסתמכים על העובדה שלמרות האמור לעיל הפסיקה אינה ברורה ונחרצת מספיק, וכן על הקשיים הרגילים באכיפת דיני העבודה (ובפרט, העובדה שמרבית העובדים לא יודעים את זכויותיהם, או חסרי משאבים לתבוע, או חוששים מהתנכלות במקרה של תביעה). לפחות שלא יתפלאו אחר כך על רמת הלימודים הנמוכה.

7 תגובות:

Blogger ittays כתב/ה:

לדעתי, אתה מוטרד מהמילה "יהדות" יותר מאשר "הפרטה". לדעתי, יש מקום להכיר את הדת היהודית באופן רחב יותר. אני בטוח שזה יכול לתת השקפה טובה על ההיסטוריה של היהודים, מה שבודאי משפיע על תפיסת ההווה.

אבל, יחד עם הקטנוניות שלך, הריני להצטרף אליך: הופתעתי מטעות הכתיב שלך בהשתמשך בביטוי "עם לא די בכך". מביך משהו.

20/9/06 19:54  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

ittays - ל

תתבייש לך, זה ממש קטנוני להעיר על טעויות כתיב. ולדעתי זה לא מביך בכלל, אם היה צורך לערוך עם אנשי האקדמיה ללשון את כל מה שנכתב בבלוג הזה - אז לא היה נכתב פה כלום.

21/9/06 01:33  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

אכן נקודה מעניינת למחשבה. תודה

21/9/06 04:26  
Anonymous nitzan כתב/ה:

כנראה שמה שבאמת מרתיע אותך, גיא, הוא עניין היהדות ופחות עניין ההתערבות החיצונית בתכנים שמעביר בית הספר לילדים.
לא מבין מה מרתיע בזה, אבל שיהיה. אני מתעב דת ועדיין חושב שילדים צריכים לספוג קצת פולקלור, שלא יצאו עילגים וחסרי כל ידיעה לגבי ההסטוריה [עד כמה שהמקרא אובייקטיבי].
אני למדתי בבית ספר ליאו בק, שהוא בית ספר פרטי שמשתייך לתל"ם- תנועה ליהדות מתקדמת. אז? אף אחד לא דחף לנו מחזור ופקד עלינו, חמוש בסרגל, להתחיל לזמזם.
לעניין ההפרטה- אני מחזיק בדעות בהן מחזיק גוטוויין. יעיל לפעמים, מקומם ונפשע יותר מידי פעמים. ואם כבר הוזכר גאידמק- הרי שהיום התפרסמה מודעה שלו, בו הוא מנאץ ומחרף ומגדף את ראשי אגף החקירות ובעיקר נעלב, לאחר שבמו כיסו הציל את הצפון. אוי ואבוי.

עוד שני עניינים קטנים: אחת- מזעזע, שתלמידים ואפילו מרצים עושים טעויות בתחום השפה. אבל ככה זה, כשלא קוראים מספיק. גדל פה דור של גיבונים. יש מי שיקרא לזה דיסלקציה. אני קורא לזה קפיטליזם.
שתיים- התגובות לפוסטים יוצאות ממש זוועתיות, זה נראה כאילו קוף דפק על מכונת כתיבה [מה שכנראה לא רחוק מהמציאות]. תעשו עם זה משהו.

5/10/06 19:55  
Blogger גיא דוידוב כתב/ה:

יש תכנית לימודים כללית. יש בה יהדות במידה נתונה. יכול להיות שאני הייתי בוחר במידה פחותה, אבל זה לא נושא הפוסט שלי. הטענה היא כנגד העובדה שסוטים מתוכנית הלימודים שקבע משרד החינוך לטובת נושאים שמכתיב ארגון פלוני, וזאת רק משום שאותו ארגון מבטיח משאבים לבית הספר. זו הפרטה מהסוג הגרוע ביותר.

5/10/06 20:16  
Anonymous nitzan כתב/ה:

אני לא כל כך בטוח שהתגובה שלך היתה זהה אם מדובר היה, נניח, בארגון ששם לו למטרה לחנך את ילדי ישראל לשמירה על ערכי טבע כאלו ואחרים או לפיתוח מיומנויות מחשב.
אני גם לא חושב שעצם התרומה פסולה. כל רעיון הפילנטרופיה מבוסס על תועלת לשני הצדדים; זה מקבל כסף, ההוא מאדיר את שמו. גם באוניברסיטה בה אנו נמצאים המצב לא שונה, במובן זה שהמון נבנה ומותקן בזכות תרומה של מאן דהוא.
מה שאתה טוען בעצם, הוא שיש ניגוד אינטרסים, כזה שיוצר חשש לניצול לרעה באופן של הכנסת תכנים לא הולמים לתוכנית הלימודים. שמע, זה חורה לכולנו, אבל אני משתדל להסתכל דרך פריזמה רחבה יותר ואני חושב שלא מזה יגרם לבן שלך או של אחרים נזק כל כך נוראי. אם מייקרוסופט מעניקה קורסים לצעירים מעיירות פיתוח- אתה בטח יודע למה אני מתכוון- גם אז זה פסול? הרי ברור שהחשיבה בבסיסה היא עסקית. כלום אותה חשיבה פוסלת את כל העניין? אני ממש לא בטוח, אם אני מסתכל על התועלת האפשרית מול הנזק האפשרי.
הדוגמא, שנתן בירנהק בעניין קניין רוחני נראית לי קשורה לעניין. כל מיני גופים ששמים להם למטרה להריץ קמפיין שעושה להם שירות. בסדר. לא תמיד זה יוצא חיובי במיוחד, אבל שאלו תהיינה הצרות שלנו.

6/10/06 15:53  
Blogger ^Alon^ כתב/ה:

ניצן - נקודה למחשבה :

מדוע שלא המדינה תעניק קורסים אלה לצעירים מערי פיתוח?....

נראה לי בזאת אפשר לסכם את גישתו של ד"ר דוידוב
האם עלינו לחכות לתרומות של אי-אלו תאגידים על מנת לחנך את ילדינו ולהעניק להם השכלה?

27/10/06 19:18  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>