בלוג המרצים למשפטים באוניברסיטת חיפה
הכיצד יש לחקור את ארועי המלחמה האחרונה
מאת עמנואל גרוס
ראש הממשלה החליט לחקור את התנהלות הצבא והממשלה במלחמה האחרונה באמצעות "וועדת בדיקה" או ליתר דיוק שתי וועדות: אחת לחקר הצבא והשנייה לחקר תפקוד הממשלה.
ועדת בדיקה שממנה שר היא ועדת בירור, לא משפטית הנגזרת מסמכותו של שר להחליט על חקירת דבר בתחום משרדו. ועדה כזו היא ועדה פנימית שהשר מגדיר לה את מטרת הבדיקה ואת היקף סמכותה.
כשמדובר בצה"ל, יכול שר הביטחון להפעיל את סמכותו על פי חוק השיפוט הצבאי ולהורות על וח"ק, כלומר ועדת חקירה שהיא ועדה חקירה צבאית, שבדרך כלל קמה על פי פקודות הצבא כדי לבחון אירוע חריג או יוצא דופן. ועדה כזו, מצוידת על פי החוק בסמכויות חקירה וזימון עדים בדומה לוועדת חקירה ממלכתית, ממצאיה לא קבילים בכל הליך משפטי וכך גם העדויות שמובאות בפניה. אני לא בטוח כי ועדת ליפקין היא ועדה כזו או שהיא ועדה פנימית בלבד ובמקרה כזה היא חסרת כל סמכויות פורמאליות.
אכן, באם הכוונה הייתה לבדוק את התנהלות הצבא והממשלה בשאלה הכיצד נוהלה המלחמה האחרונה, הרי בוודאי שלא ניתן להגיע לחקר האמת, אלא אם בוחרים בגוף אשר החוק מצייד אותו בכלים של הגעה לחקר האמת. אינך יכול להגיע לחקר האמת, אלא אם הוועדה מוסמכת לזמן בפניה עדים ולכפות עליהם את הופעתם. ועדה כזו היא לא ועדה בדיקה פנימית, כזו אשר מינה ראש הממשלה, שכן החוק לא ציידה בשום אמצעים של זימון עדים בפניה. יתרה מזו, עדים אשר ירצו להופיע בפניה ויבקשו להבטיח כי עדותם לא תשמש נגדם בהליך משפטי, לא יוכלו לקבל חסינות , שכן הועדה לא מוסמכת להבטיח חסינות שכזו.
יתרה מזו, לא ברור לי הכיצד ועדת בדיקה הבוחנת את התנהלות הממשלה יכולה לעשות עבודתה זו מבלי לבחון גם את התנהלות הדרג הצבאי,דוגמת ראש אמ"ן אלוף פיקוד הצפון, סגן הרמטכ"ל או הרמטכ"ל.קצינים אלו היו בקשר עם הממשלה בנושים הקשורים במלחמה, אך אילו האחרונים לא אמורים להיחקר על ידי ועדת "אדמוני" שאמורה לבדוק את התנהלות הממשלה בלבד.
במילים אחרות, פיצול הבדיקה לשתי וועדות, פוגם ביכולתן להגיע לתמונה כוללת ולמסקנות אמיתיות באשר להתנהלות המלחמה .
חוק הממשלה תוקן לפני מספר שנים והוסף לו סעיף מיוחד כדי לאפשר לשר אשר ביקש לבחון נושא הקשור במשרדו לפנות לשר המשפטים ובאישור הממשלה לצייד את הוועדה שמינה בחלק מן הכלים והסמכויות שיש לועדת חקירה ממלכתית ובלבד שבראש ועדה כזו עומד שופט בדימוס. גם ועדה כזו היא לא בדיוק ועדת חקירה ממלכתית שכן הרכבה נקבע על ידי השר ולא על ידי נשיא בית המשפט העליון, אך לפחות יש לה כלים משפטיים לשמוע עדים ולהבטיח להם את חסינותם.
הטעם שנתן ראש הממשלה לאי מינוי ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בכך שאינו רוצה לשתק את פעולת הצבא או הממשלה בשל העובדה שועדות כאלו עובדות לאט, לא עומד במבחן המציאות. אם נעיין בעבודתה של ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים או ועדת כהן שחקרה את אירועי סברה ושתילה נראה כי הן הוציאו דו"ח ביניים בתוך זמן קצר יחסית, כשלושה חודשים.
הצבא לא זקוק לועדות פורמאליות כדי לבחון את עצמו וכדי להפיק לקחים. לצבא יש כלים טובים למדי לערוך תחקירים מבצעיים וללמוד מהם.
לעומת זאת אם רצינו לדעת היכן היו הכשלים במלחמה ומי אחראי להם, היה נכון וראוי למנות ועדת חקירה ממלכתית או למצער ועדת בדיקה ממשלתית שהחוק מצייד אותם בסמכויות של הגעה לחקר האמת. אין מדובר בועדות שמראש מכוונות ל"עריפת ראשים" כפי שאולי יש החוששים מכך. יחד עם זאת אינך יכול ללמוד באמת על הסיבות למחדלים מבלי לעבור דרך האנשים אשר גרמו להם ולדרוש מהם לקבל אחריות.
לסיכום, עם כל הכבוד לראש הממשלה ולשיקוליו לדעתי הועדות שהוקמו לא יאירו את עיני עם ישראל בשאלות הקשות שהמלחמה האחרונה העלתה.
ראש הממשלה החליט לחקור את התנהלות הצבא והממשלה במלחמה האחרונה באמצעות "וועדת בדיקה" או ליתר דיוק שתי וועדות: אחת לחקר הצבא והשנייה לחקר תפקוד הממשלה.
ועדת בדיקה שממנה שר היא ועדת בירור, לא משפטית הנגזרת מסמכותו של שר להחליט על חקירת דבר בתחום משרדו. ועדה כזו היא ועדה פנימית שהשר מגדיר לה את מטרת הבדיקה ואת היקף סמכותה.
כשמדובר בצה"ל, יכול שר הביטחון להפעיל את סמכותו על פי חוק השיפוט הצבאי ולהורות על וח"ק, כלומר ועדת חקירה שהיא ועדה חקירה צבאית, שבדרך כלל קמה על פי פקודות הצבא כדי לבחון אירוע חריג או יוצא דופן. ועדה כזו, מצוידת על פי החוק בסמכויות חקירה וזימון עדים בדומה לוועדת חקירה ממלכתית, ממצאיה לא קבילים בכל הליך משפטי וכך גם העדויות שמובאות בפניה. אני לא בטוח כי ועדת ליפקין היא ועדה כזו או שהיא ועדה פנימית בלבד ובמקרה כזה היא חסרת כל סמכויות פורמאליות.
אכן, באם הכוונה הייתה לבדוק את התנהלות הצבא והממשלה בשאלה הכיצד נוהלה המלחמה האחרונה, הרי בוודאי שלא ניתן להגיע לחקר האמת, אלא אם בוחרים בגוף אשר החוק מצייד אותו בכלים של הגעה לחקר האמת. אינך יכול להגיע לחקר האמת, אלא אם הוועדה מוסמכת לזמן בפניה עדים ולכפות עליהם את הופעתם. ועדה כזו היא לא ועדה בדיקה פנימית, כזו אשר מינה ראש הממשלה, שכן החוק לא ציידה בשום אמצעים של זימון עדים בפניה. יתרה מזו, עדים אשר ירצו להופיע בפניה ויבקשו להבטיח כי עדותם לא תשמש נגדם בהליך משפטי, לא יוכלו לקבל חסינות , שכן הועדה לא מוסמכת להבטיח חסינות שכזו.
יתרה מזו, לא ברור לי הכיצד ועדת בדיקה הבוחנת את התנהלות הממשלה יכולה לעשות עבודתה זו מבלי לבחון גם את התנהלות הדרג הצבאי,דוגמת ראש אמ"ן אלוף פיקוד הצפון, סגן הרמטכ"ל או הרמטכ"ל.קצינים אלו היו בקשר עם הממשלה בנושים הקשורים במלחמה, אך אילו האחרונים לא אמורים להיחקר על ידי ועדת "אדמוני" שאמורה לבדוק את התנהלות הממשלה בלבד.
במילים אחרות, פיצול הבדיקה לשתי וועדות, פוגם ביכולתן להגיע לתמונה כוללת ולמסקנות אמיתיות באשר להתנהלות המלחמה .
חוק הממשלה תוקן לפני מספר שנים והוסף לו סעיף מיוחד כדי לאפשר לשר אשר ביקש לבחון נושא הקשור במשרדו לפנות לשר המשפטים ובאישור הממשלה לצייד את הוועדה שמינה בחלק מן הכלים והסמכויות שיש לועדת חקירה ממלכתית ובלבד שבראש ועדה כזו עומד שופט בדימוס. גם ועדה כזו היא לא בדיוק ועדת חקירה ממלכתית שכן הרכבה נקבע על ידי השר ולא על ידי נשיא בית המשפט העליון, אך לפחות יש לה כלים משפטיים לשמוע עדים ולהבטיח להם את חסינותם.
הטעם שנתן ראש הממשלה לאי מינוי ועדת חקירה ממלכתית או ועדת בדיקה ממשלתית בכך שאינו רוצה לשתק את פעולת הצבא או הממשלה בשל העובדה שועדות כאלו עובדות לאט, לא עומד במבחן המציאות. אם נעיין בעבודתה של ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים או ועדת כהן שחקרה את אירועי סברה ושתילה נראה כי הן הוציאו דו"ח ביניים בתוך זמן קצר יחסית, כשלושה חודשים.
הצבא לא זקוק לועדות פורמאליות כדי לבחון את עצמו וכדי להפיק לקחים. לצבא יש כלים טובים למדי לערוך תחקירים מבצעיים וללמוד מהם.
לעומת זאת אם רצינו לדעת היכן היו הכשלים במלחמה ומי אחראי להם, היה נכון וראוי למנות ועדת חקירה ממלכתית או למצער ועדת בדיקה ממשלתית שהחוק מצייד אותם בסמכויות של הגעה לחקר האמת. אין מדובר בועדות שמראש מכוונות ל"עריפת ראשים" כפי שאולי יש החוששים מכך. יחד עם זאת אינך יכול ללמוד באמת על הסיבות למחדלים מבלי לעבור דרך האנשים אשר גרמו להם ולדרוש מהם לקבל אחריות.
לסיכום, עם כל הכבוד לראש הממשלה ולשיקוליו לדעתי הועדות שהוקמו לא יאירו את עיני עם ישראל בשאלות הקשות שהמלחמה האחרונה העלתה.
נכתב על-ידי emanuel gross ב-29.8.06.
3 תגובות:
לפרופ' גרוס... צריך להקים ועדת חקירה אקדמאית.
וצריך לבחון כיצד הגענו למצב שבו (בפעם הראשונה מאז מלחמת העצמאות) חיילי השדה הפשוטים של צה"ל היו מצויידים בטכנולוגיה מיושנת מזו של חיילי האוייב.
גם לטעמי, חשוב להקים ועדה חקירה אשר תבדוק כיצד יצאנו למלחמה מבלי להכיר היטב את האויב שלפנינו לפני כן, וכיצד שלחנו את חיילנו שוב ושוב עם טנקים, כאשר אנו יודעים שיש לאויב א כלי נשק אשר חודר את הטנקים האלו וגובה את חייהם של רבים מצבאנו.
כמו-כן, ועדת חקירה אשר תציב בסדר היום הציבורי את נקודות הביקורת על הממשל, ועל הדרג הצבאי בעיקר, אשר פעל מתוך גאווה עצמית ומתוך אמונה כי היחידה בה שירת ראש הדרג הצבאי, קרי: דן חלוץ, היא זו שתוביל לניצחון. מיותר לציין, כי הדבר אף יעמיד לביקורת את העובדה כי שר הביטחון שלנו תיפקד בצורה פאסיבית, ולמעשה הלך אחר עצותיהם של אחרים מבלי לנקוט יוזמה ומנהיגות. וכל זאת מבלי לדבר על ראש הממשלה שלנו, מר אהוד אולמרט.
ועדת חקירה המורכבת מראשי וחוקרי האקדמיות בישראל - הפתרון הכי נכון
הוסף רשומת תגובה
שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.
חזרה לעמוד הבית >>