תג

יום חמישי, אוגוסט 10

מי ישא בעלות המלחמה? (2)

בפוסט הקודם שלי התייחסתי לשאלה אם שיקולי צדק מחייבים מתן פיצוי מלא מהמדינה לאלו שנפגעים מהמלחמה באופן עקיף. ציינתי בפתח הדברים כי "במחיר הישיר של המלחמה – תפעול הצבא וכולי – צריכה לשאת המדינה כמובן. לגבי הוצאה זו אין מחלוקת על כך שהיא צריכה ליפול על כלל משלמי המיסים." מסתבר שלמשרד האוצר זה לא כל כך ברור. כיצד הם מתמודדים עם העלות הישירה הכבדה של המלחמה, עד כה כבר 7 מיליארד שקלים? הם מתעקשים שלא להעלות מיסים. כלומר, הם לא רואים סיבה לסטות מהמדיניות שלהם בשנים האחרונות לקצץ מיסים; הם אפילו לא שוקלים לבטל את הקיצוץ בשיעור של 1% שנעשה לאחרונה במע"מ. הם מעדיפים לקצץ עוד ועוד בתקציבי המשרדים, שכבר ידעו אין-ספור קיצוצים בשנים האחרונות. פחות כסף לחינוך, לרווחה, לבריאות, לפקחים שאוכפים את חוקי המגן וכיוצא בזה. מי ישא אם כן בעלות הישירה של המלחמה? לפי הצעת משרד האוצר, לא כלל משלמי המיסים, אלא השכבות החלשות בחברה, אלה שנזקקות יותר לשירותי משרדי הממשלה.

האם יש סיבה לקוות, כי הממשלה תתעשת ותסרב לאשר תכנית זו? או שהכנסת תסרב לאשר את תכנית הממשלה, שמחייבת כמובן חקיקה? לצערי לא. המציאות הפוליטית היא מציאות שבה הכנסת תלויה בממשלה ולא מבקרת אותה, שרי הממשלה תלויים בראש הממשלה וחוששים להתעמת איתו, וזה האחרון מעדיף להסתמך על דעת ה"מומחים" ולאמץ אותה. כאילו שלא ניתן למצוא כלכלנים בעלי שיעור קומה שסבורים אחרת מפקידי האוצר. וכאילו שמדובר בסוגיה "מקצועית" טהורה – אם יש בכלל דבר כזה – ולא בשאלה של מדיניות חברתית. כך פועלת הדמוקרטיה שלנו לעיתים קרובות מדי – כשלטון של "מומחים".

רק אתמול יכולנו לראות דוגמא כואבת עוד יותר לכך, בהקשר של המחיר הכבד מכל של המלחמה: חיי החיילים. הממשלה
אימצה באופן עיוור את המלצות הצבא – שרוצה עוד ועוד כניסה קרקעית ללבנון – תוך שראש הממשלה מסרב להעלות להצבעה הצעות אחרות. מהדיווחים בתקשורת מתקבל הרושם, שהשרים ברובם מתנגדים לכניסה המחודשת המסיבית ללבנון, שתביא בוודאות לעוד הרבה חיילים הרוגים. הם נגררים על-ידי הצבא, שנגרר בתורו על-ידי החיזבאללה. אם קיווינו שהחלפת הגנרלים באזרחים בראש המערכת הפוליטית תביא להחלשת כוחם של המומחים הצבאיים בתהליך קבלת ההחלטות, הרי קיבלנו תוצאה הפוכה. כנראה שצריך להיות "מומחה" בתחום מסוים בעצמך כדי להכיר את מגבלות אותם מומחים ולפקפק בהמלצותיהם. וכמובן צריך אומץ כדי להחליט בניגוד לדעת המומחים. הרי ראש הממשלה ושר הבטחון לא רוצים ש"מחיר" המלחמה יכלול פגיעה בקריירה הפוליטית שלהם.

2 תגובות:

Anonymous אנונימי כתב/ה:

גם אם נתעלם משיקולי יעילות כלכלית ונדון רק בשיקולי צדק ומוסר (כפי שהמלצת בעצמך בפסקה השניה) עדיין לא שוכנעתי שהעלאת מיסים אכן היא הפתרון הצודק.

1.העלאת מס הכנסה לא תביא לפגיעה חמורה בשכבה העליונה אשר לה רווחים גדולים מהון בארץ ובחו"ל אלא דווקא בשכבת הביניים אשר גם כך מועמס עליה נטל גבוה מדי בארץ.

2.העלאת המע"מ תפגע במיוחד בשכבות הנמוכות אשר מפנות את כל הכנסתן לצריכה.

3.אסור להתעלם לדעתי מפיצוי מובנה הנובע מעצם קיומן של הקלות מס למתגוררים באיזורי העימות. הקלות אלו קיימות כבר לא מעט שנים ואחת הסיבות העיקריות לקיומן הוא האיום הביטחוני. בבואנו לדון בפיצוי אין להתעלם מעובדה זו. (ראוי להמנע מכפל פיצוי).

4.האם לא יתכן שדרכו של נתניהו היתה נכונה? האם אין זה אפשרי שהעלאת מיסים פוגעת בכלכלה? האם זה יהיה מוסרי להחזיר את השוק חמש שנים אחורה ולהשיב אלפי אנשים למעגל האבטלה?

5.לעניין גרירתו של אולמרט ע"י הצבא - אני חושב שברור כיום שזה לא נכון. אולמרט מעכב את ישום החלטת הקבינט הבטחוני על אף רצונם ההפוך של הקצינים הבכירים וזאת בצפייה להחלטת מועצת הביטחון.

11/8/06 16:55  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לעניין גרירתו של אולמרט ע"י הקבינט הביטחוני

אור ירוק לצה"ל: יוצאים עד לליטאני

ראה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3289778,00.html

"
ראש הממשלה ושר הביטחון מממשים את החלטת הקבינט ומאשרים לצבא להסתער על דרום לבנון. זאת דווקא בשעה שבניו-יורק מדברים על הפסקת אש קרובה. מוקדם יותר מתחו בכירים במערכת הביטחון ביקורת קשה על אולמרט ולבני: "אפשר היה לגמור את זה כבר. קונדוליזה שמונדוליזה, צריך לתת לצבא להתקדם במקביל לנושא המדיני"
כתבי ynet

11/8/06 18:42  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>