דרישות התפקיד

החלטת היועץ המשפטי לממשלה לפסול את מועמדותו של ראש עיריית רמלה, יואל לביא, לתפקיד מנהל מינהל מקרקעי ישראל, צריכה להוות ציון דרך בעבור מקבלי ההחלטות. יש לקוות שהיא תשפיע מעתה והלאה על האופן שבו הם יבדקו את מידת התאמתו לתפקיד של מי שצריך לעמוד בראש הגוף האחראי על עיצוב ויישום מדיניות הקרקעות בישראל.

אין במדינה הרבה גופים חזקים ומשפיעים כמו מינהל מקרקעי ישראל. מנהל המינהל מחזיק בסמכויות רבות מאוד בכל הקשור לקביעת השימושים בקרקעות המדינה השונות, או להחלטה בשאלה מי ייהנה מהן יותר ומי פחות. יש לו גם אפשרות לעצב מדיניות על פי תפישתו, באמצעות פרשנויות למקרים בשטח.

העומד בראש גוף כל כך חזק חייב להיות איש מקצוע, אדם נטול פניות ואינטרסים - עד כמה שניתן - שהחלטותיו יתקבלו על סמך בחינה נכוחה של המציאות ולא על סמך שיקולים פוליטיים, כלכליים, דתיים, עדתיים ואחרים. מנהל המינהל צריך להיות מי שגם יוכל לעמוד מול לחצים מגורמים פוליטיים, עסקיים ואחרים.

החלטתו של מני מזוז לפסול את מועמדותו של לביא התקבלה בעקבות פנייתם של ארגונים חברתיים, בהם האגודה לצדק חלוקתי, אשר ביקשו ממנו לא לתת הכשר למינויו של אדם דוגמת לביא, שהקריירה הציבורית שלו רצופה בהתבטאויות גזעניות נגד ערביי ישראל.

בחוות דעתו כתב מזוז, כי מינויו של לביא "יגרום לפגיעה קשה באמון הציבור במערכות השלטון", ואכן, אם המינוי היה מתקבל, הדבר היה עלול להעצים את השבר עם המגזר הערבי בישראל.

אין ספק שהיועץ מזוז קיבל את ההחלטה הנכונה. אדם הנגוע בגזענות, אסור שישמש בשום תפקיד ציבורי בכיר במדינת ישראל, על אחת כמה וכמה בתפקיד דוגמת מנהל מינהל מקרקעי ישראל.

עכשיו צריכים שר השיכון זאב בוים, הממונה על המינהל, וראש הממשלה אהוד אולמרט למצוא מועמד חדש לתפקיד, וראוי כי בבואם לעשות זאת יעמדו לפניהם כמה כללים, שאם יפעלו לפיהם, אין ספק כי מנהל המינהל הבא יהיה אדם ראוי: אדם ישר שאין בעברו הרשעות ואין בהווה שלו חשדות; אדם הרואה את כל אזרחי המדינה כשווי זכויות הראויים ליחס שוויוני; אינו שייך למפלגה פוליטית; אין לו ולמקורביו אינטרסים ישירים הנוגעים לפעילות המינהל; איש מקצוע בתחום פעילות המינהל.

כעת הכדור נמצא בידי השר הממונה וראש הממשלה. הם אלו שיקבעו אם ברצונם שהמינהל יהיה גוף הפועל ממניעים ענייניים, ובראשם בחינת הדרכים ליישום מדיניות חלוקת קרקעות צודקת, או שיהיה גוף סמי-פוליטי, המונהג בידי מי שמשרתים את השלטון ולא את העם.

המאמר פורסם הבוקר בעיתון הארץ.