משבר ההשכלה הגבוהה ושאלת שכר הלימוד

עלי זלצברגר


שביתת הסטודנטים נכנסה לשבוע שלישי ויש חשש כי הסמסטר הנוכחי יבוטל. זהו רק קצה הקרחון של משבר ההשכלה הגבוהה בישראל. המשבר החל לפני למעלה מחמש שנים בעקבות מדיניות יזומה של ממשלת נתניהו-ליבני ששמה לה כמטרה אידאולוגית לקצץ בכנפי ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל (אם בשם קודשי ההפרטה, אם בשם המאבק באליטות הישנות). הפגיעה הזו בטווח הקצר מורגשת רק במעט - כתות גדולות יותר, ירידת רמת השירות לסטודנטים, אך יש בה פגיעה משמעותית מאוד בטווח הבינוני והארוך. הפסקת גיוס אנשי סגל חדשים העוסקים מטבע הדברים בתחומי החזית של המחקר המודרני, למשל, תביא לירידת איכות המחקר והפיתוח של ישראל בטווח הארוך. האוניברסיטאות בישראל הם מרכיב חיוני בחוסנה הביטחוני, המדיני והכלכלי של מדינת ישאל. מצבנו האיתן בתחומים אלו היום הם תודות לאיכות המחקר, התרבות והרוח שהאוניברסיטאות היו גורם משמעותי ביותר בהשיגיו בעבר. למעמדה של ישראל בעולם תורמים לא מעט אלפי חברות וחברי סגל האוניברסיטאות בישראל

כדי לשמור את איכות האקדמיה הישראלית ומערכת ההשכלה הגבוהה ובנגזר את חוסנה של מדינת ישראל בעתיד, יש להשקיע באקדמיה והמשמעות היא הגדלה ניכרת של תקציב ההשכלה הגבוהה. כדי להגיע למטרה זו אין גם מנוס מהעלאה ניכרת של שכר הלימוד. אך ההשכלה הגבוהה היא גם מנגנון חשוב של מוביליות חברתית ושער כניסה רחב לחברה האזרחית הישראלית בישראל. לא יתכן כי מי שמוכשר ללמוד באוניברסיטה לא יכול לעשות כן בגלל מחסום כלכלי. כיצד ניתן לאזן בין שני ההצדדים של משוואה זו?

הצעתי הצנועה היא ליישם מודל חדש של תשלום שכר הלימוד. למרות ששכר הלימוד יועלה באופן משמעותי המדינה תממן את עלות שכר הלימוד באופן מלא ואף תעניק מלגות מחיה לסטודנטים כדי לאפשר להם להפיק את המיטיב משנות הלימודים - דבר שלא קורה כיום כשרובם המכריע של הסטודנטים נאלץ לעבוד לצד הלימודים. הסטודנטים יחזירו את ההלוואה הממשלתית דרך מנגנון מס ההכנסה או הביטוח הלאומי בעשר עד חמש עשרה השנים שלאחר סיום הלימודים. המשמעות היא תוספת של אחוז עד אחוז וחצי למס החודשי, תוספת שכמעט ולא תורגש על ידי משלמיה. מנגנון כזה ייצור גם שכר לימוד דיפרנציאלי - אך לא מראש אלא בדיעבד. בהנחה שלכושר ההשתכרות של בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה קשר ישיר עם תחום ורמת השכלתם, מערכת כזו היא גם צודקת יותר. מי שלמד משפטים והפך לעורך דין מצליח המשתכר ברמת העשירון העליון ישלם בדיעבד שכר לימוד גבוהה. מי שלמד פילוסופיה או חינוך ורמת השתכרותו היא בינונית - ישלם שכר לימוד נמוך יותר מהממוצע. השכלה גבוהה עבור הפרט היא השקעה שצודק לשלם לשלם עליה בקשר ישיר לתנובתה.

מדינת ישראל נמצאת כיום במצב פיננסי טוב מאי פעם עם עודף תקציבי שיכול בדיוק היום לממן את הפיתרון המוצע ולהביא להגדלת קופת המדינה בעתיד. מתווה השיטה המוצעת יכול להיות מיושם בעתיד גם בתחומים אחרים בהם יש אי שיוויון בחלוקת המשאבים הציבוריים כמו גם בנטל הלאומי. כמו תוספת מס על מי שקיבל מהמדינה יותר מאחרים יהיה ניתן להפעיל הקלות מס למי שתרם למדינה (למשל בשירות צבאי) יותר מאחרים.

(פורסם ב"הארץ" ב 3 במאי)