תג

יום שישי, אוגוסט 4

לשלוח אותם להאג

מועצת הביטחון עתידה בקרוב להחליט על שיגור כוח מיוחד, על פי פרק 7 לאמנה, שיוקנו לו סמכויות של כפיית הפסקת האש ושמירה על השלום.

העולם כמרקחה, בניסיון למצוא את הנוסחה הגואלת כדי להסכים על התנאים להפסקת הלחימה ועל הסדר עתידי שיחזיר לממשלת לבנון את ריבונותה וימנע מארגון החיזבאללה את חזרתו לדרום הלבנון.

מה שלא שמענו עד כה, זו את תביעת ישראל ומדינות המערב כי לאחר שתושג הפסקת אש והכוחות המיוחדים של האו"ם יעזרו לממשלת לבנון לממש את ריבונותה גם על דרום המדינה, ידרשו ראשי ארגון המחבלים, חיזבאללה לתת את הדין על פשעי המלחמה שביצעו כלפי מדינת ישראל.

צריך להודות כי העובדה שארגון החיזבאללה ירה במכוון כלפי אוכלוסיה אזרחית בישראל, בלא כל הבחנה, אין בה תקדים והמשפט הבינלאומי הגדיר זאת כפשע מלחמה או פשע נגד האנושות, לפני שנים רבות. ראינו במאה ה-20 מדינות דוגמת גרמניה, יפן , יוגוסלביה ורואנדה אשר טבחו באזרחים על בסיס אתני ודתי. ההבדל ההיסטורי הוא בכך שלראשונה אנו עדים למצב שבו ארגון מחבלים פועל מתוך תחומה של מדינה ריבונית ומנהל מלחמה כלפי אזרחיה של מדינה אחרת . זו הפעם הראשונה שהעולם נידרש לתת דעתו למאבק מיוחד, שלא בין מדינות אלא בין ארגון מחבלים הפועל מתוך תחומה של מדינה ריבונית ומנסה להשמיד אזרחים של מדינה אחרת על בסיס אתני ודתי.

מה שעשה חיזבאללה, פגיעה מכוונת באזרחים בלא הבחנה, כדי לזרוע בהלה, היא פעולת טרור על פי המשפט הבינלאומי, ואין להבין את רוסיה או מדינות האיחוד האירופי שמסיבות פוליטיות ולא צודקות נמנעו עד כה להכריז על חיזבאללה כארגון מחבלים. ירי מכוון על אזרחים עונה על ההגדרה של פשע מלחמה או פשע נגד האנושות לפי אמנות ז'נבה מ-1949 וכן לפי אמנת בית הדין הבינלאומי הפלילי הקבוע בהאג שהוקם בשנת 2000.

הייתי מצפה כי ישראל ובנות בריתה, ארה"ב ואנגליה, יתבעו ממועצת הביטחון להפעיל את סמכותה כדי להורות לתובע של בית הדין הבינלאומי הפלילי לחקור באשר לאחריותם של מנהיגי החיזבאללה, מתוך מגמה להעמידם לדין, כפי שהדבר נעשה לאחראים לפגיעה באזרחים ביוגוסלביה או רואנדה.

יתכן כי תקום דרישה לבחון גם את אחריותם של אנשים בישראל לפגיעה באזרחים בלבנון, ואין להיבהל מכך. בטוחני כי אף אחד ממנהיגי ישראל או מפקדיו, הורו לפגוע במכוון באזרחים לבנוניים, ואם חס ושלום יתברר כי טעיתי בנושא זה, ראוי כי אדם זה יעמוד אף הוא לדין.

ישראל במאבקה הנוכחי נגד החיזבאללה נושאת את דגל המאבק בטרור בשם יתר אומות העולם. לא יתכן כי מלחמה זו תבוא על סיומה על ידי מציאת פתרון להפסקת אש מבלי לבוא חשבון מבחינה משפטית עם מחולליו, מנהיגי ארגון החיזבאללה ואולי גם אילו ששלחו אותם למשימה זו. יתכן כי ימצאו מי שיזהירו מפני תביעה כזו אשר עלולה לסכל את הליך הפסקת האש. לדעתי אסור לוותר בנושא זה, של העמדת ראשי המחבלים לדין שכן ויתור שכזה כמוהו ככניעה ותבוסה לטרור, באזורנו ובכל מקום בעולם. אם ערך האדם חשוב בעיננו אסור לנו לוותר בנושא זה וחייבים אנו לתבוע העמדה לדין בפני בית דין בינלאומי של ראשי הטרור.

2 תגובות:

Anonymous אנונימי כתב/ה:

אותו האג בו השופט אל-חוואסנה והשופט אל-ערבי נוזפים בישראל על הפרת זכויות אדם בבנית הגדר ?

http://www.icj-cij.org/icjwww/idocket/imwp/imwpframe.htm

4/8/06 19:44  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לחוד התער: לא, לא אותו האג. האג היא עיר ובתי משפט בה לרוב. אתה מתייחס לבית הדין הבינלאומי שהוקם על-פי מגילת האו"ם, בורר בסכסוכים בין מדינות המקבלות את סמכות שיפוטו ונותן מעת לעת חוות-דעת לבקשת גופי האו"ם.
פרופ' גרוס התייחס לבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הפועל על-פי חוקת רומא, ובסמכותו לחקור ולהעמיד לדין יחידים בגין פשעי ג'נוסייד, פשעי מלחמה, פשעים נגד האנושות ופשעי תוקפנות. יש הבדל גדול בין לקבוע כי מדינה הפרה את חובותיה על-פי המשפט הבינלאומי לבין לקבוע, בהליך פלילי על כל המשתמע מכך, כי יחידים ביצעו פשעים פליליים.

לגבי מה שכתב פרופ' גרוס: הן ישראל והן לבנון אינן צד לאמנת רומא. עם זאת מדינה יכולה להסכים אד-הוק לסמכותו של בית הדין לגבי פשעים לכאורה שבוצעו בשטחה. הערוצים הפתוחים במקרה של מדינות שאינן צד לאמנה לפתיחת חקירה הם או הפניית המקרה על-ידי מועצת הביטחון (כפי שקרה לגבי כמה מקרים בדארפור), או יוזמת חקירה עצמאית של התובע/ת. למרות שפרופ' גרוס איננו חושש מחקירה שתתבצע גם לגבי ישראלים, אינני בטוחה שרשויות המדינה יהיו שותפות לחוסר חששו, ולדעתי לא יהיה זה מופרז לשער כי ייווצר בנושא מעין "מאזן אימה" בין ישראל ללבנון, כשכל אחת תחשוש מכך שהשנייה תסכים אם היא תסכים אד-הוק לחקירה. כמובן שהסכמה כזאת, גם אם תינתן על-ידי לבנון, עדיין מחייבת שיתוף פעולה של המדינה שנגד אזרחיה מתבצעת החקירה (כמו מסירת מסמכים והסגרה בשלבים יותר מתקדמים), אבל זה אומר שאותם אזרחים שמתנהלת נגדם חקירה לא יוכלו בפועל לצאת מגבולות המדינה מחשש להסגרה בידי מדינה שלישית שהיא צד לאמנה.

לא פחות חשובה לגבי אי-חששו של פרופ' גרוס, הכותב "בטוחני כי אף אחד ממנהיגי ישראל או מפקדיו, הורו לפגוע במכוון באזרחים לבנוניים", היא העובדה ש"כוונה" מוגדרת באמנת רומא לא רק כשימושה בשפת היומיום של רצון מכוון לגרום לתוצאה, אלא גם מודעות לכך שתוצאה זו תיגרם במהלך הרגיל של העניינים. אגב, גם לגבי חובתה של מדינה על-פי המשפט ההומניטרי הבינ"ל אין זה מספיק לא "להתכוון" אלא יש חובת זהירות ואחריות בגין תוצאות שברור שיתרחשו כתוצאה ממהלך העניינים שאני נוקטת בו, בנוסף לחובת שימוש בנשק מבחין.

מה שיכול להרגיע יותר את פרופ' גרוס, לדעתי, היא סמכותו הקומפלימנטרית של בית-הדין: הוא נכנס לפעולה רק אם מדינה "איננה רוצה או איננה יכולה" לחקור באופן רציני ולהעמיד לדין במידת הצורך כתוצאה מהחקירה. בעצם אמנת רומא נותנת תמריץ למדינות לחקור ולהעמיד לדין בעצמן, ובכך תורמת את תרומתה למאבק ב-impunity. אבל זה אומר שישראל תצטרך לחקור ברצינות מקרים שבהם עולה חשש לפגיעה שלא כדין באזרחים. אני שותפה לקביעה כי במקרים כאלו ראוי כי אנשים האחראים לכך ייחקרו ויעמדו לדין במידת הצורך. אם ישראל תעשה זאת, ממילא יתייתר הצורך בפנייה לערכאות בינ"ל. מכיוון שלא נראה שממשלת לבנון תנקוט בפעולות כגון אלה, נראה כי לגבי החיזבאללה צורך זה יעמוד בעינו.

אמנת רומא (PDF):
http://www.icc-cpi.int/library/about/officialjournal/Rome_Statute_120704-EN.pdf

5/8/06 11:16  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>