תג

יום רביעי, פברואר 28

משמרות צניעות דיגיטליות

בין פרשיות אולמרט, טרטמן, הנשיא, רמון ושאר מהומות, חברי הכנסת שלנו עובדים, ומנסים לקבוע איך ייראו החיים שלנו, הפעם החיים שלנו ברשת.

בחודש יולי האחרון, יומיים לפני שפרצה המלחמה, הגיש ח"כ אמנון כהן (ש"ס) לכנסת הצעת חוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים. אני מודה שבקיץ לא ממש ידעתי מה לעשות עם ההצעה הזו, ובכלל עפו פה קטיושות. לא ייחסתי לה חשיבות רבה (ואפילו כשלתי ונתתי לה ציון: נכשל, ללא מועד ב). חילקתי אותה לסטודנטים שלי, מאחר שהיא מספקת חומר מרתק לדיון על חופש הביטוי, פרטיות וחירות בכלל, והקשר בין כל אלה לבין טכנולוגיה ולבין ערכים חברתיים. אבל לרגע לא העליתי על דעתי שההצעה תעבור אפילו משוכה אחת. הבעיה היא כנראה שלי, כי לא פחות מעשרים וחמישה חברי כנסת הצביעו היום (28.2.07) בעד הצעת החוק בקריאה טרומית, ואיש לא התנגד.

מה יש בהצעת החוק? לב ההצעה הוא זה: "ספק שירותי אינטרנט יחסום את הגישה לאתר למבוגרים ולא יאפשר גישה אליו, אלא באמצעות זיהוי פיזי". אתר למבוגרים מוגדר שם כ"אתר אינטרנט שמהותו העיקרית עיסוק במין, באלימות, או בהימורים", ואמצעי זיהוי פיזי מוגדר כ"אמצעי פיזי, אלקטרוני או ביומטרי, אשר יאמת את זהות המשתמש במחשב, בנוסף לשימוש בסיסמה". אם הספקיות לא יחסמו את הגישה לאתרים אלה ויאפשרו את הגלישה רק למי שהזדהה בדרך המוצעת, הן מסתכנות בגזר דין מוות עסקי: שלילת רישיון לחצי שנה, הרשעה וקנס.

עשרים וחמישה ח"כים הצביעו בעד. כך שאין מנוס, אלא להתייחס להצעה ברצינות.

הנה הערה מקדימה: כן, יש באינטרנט תופעות פסולות. אתרי פדופיליה, אלימות, הימורים, ואפשר להוסיף לכאן גם הונאות, פגיעה בפרטיות, הפרת זכויות יוצרים ושאר מרעין בישין. בכל אלה צריך להיאבק, ובמיוחד בנזקים שנגרמים לקטינים, שלפעמים כושר השיפוט שלהם טוב פחות מאשר של המבוגרים. אבל, לרשת יש יתרונות אדירים. רשת האינטרנט היא זירת מידע. המידע משמש אותנו ללימוד, מחקר, בידור, לשיח החברתי והפוליטי שלנו, לכל מה שאנחנו מתייחסים כיתרונות חופש הביטוי. הרשת היא גם זירת מסחר. והיא גם זירה חברתית, שבה אנחנו מכירים אחרים, מדברים, מתחברים, יוצרים קהילות (מדומיינות ואמיתיות), ובין לבין לומדים גם על עצמנו. אבל כל הזירות האלה מתערבבות יחדיו, ואיתן גם הסכנות. איך מפרידים בין הטוב לרע?

לפי הצעת החוק, האחריות תוטל על ספקי שירות אינטרנט. הספקים הם יעד נוח למדיי. הרי את האנשים הרעים באמת שמעלים לרשת תכנים מזיקים קשה להשיג. הם לא בארץ, מתחבאים ומתחמקים. גם לגולשים, קשה לומר מה אסור ומה מותר. הם בבית. אנונימיים-למחצה. הגולשים הצעירים יודעים להגיע לתכנים המזיקים, גם ואולי במיוחד כאשר אנחנו המבוגרים רוצים למנוע מהם את הגישה. ההורים רוצים לחנך, אבל אין להם מושג מה הילדים שלהם עושים ברשת, כפי שמראה מחקר חדש של פרופסור דפנה למיש וד"ר רבקי ריב"ק. ובכלל, לחנך זו משימה קשה מאוד (וזו לא הערה צינית). נשארים הספקים, שהם חולייה נוחה באמצע "שרשרת הפורנוגרפיה".

בואו ניכנס לנעלי ספק שירות. אם החוק יתקבל, הספק יצטרך לבחור: להגביל גישה או לחפש עיסוק אחר. נניח שיש אמצעי טכני לעשות זאת. הצעת החוק דורשת לחסום אתר שמהותו העיקרית היא עיסוק במין. האם לחסום את האתר הזה? (זהירות, רואים שם גבר בערום, או ליתר דיוק, פסל של גבר עירום). ומה עם האתר הזה? (זהירות, מסבירים שם על מין בטוח), או האתר הזה (זהירות, מסבירים שם איך להיזהר מאיידס), וחסכתי מכם אתרי היכרויות, צ'אטים, רשתות חברתיות, ואת כל שאר הרשת, אז כנראה שצריך לחסום גם את זה, הרי מכאן מגיעים לכל מקום ברשת. ספק שירות זהיר, שלא ירצה לסכן את רישיונו, יפעל לפי הכלל הפשוט: יש ספֵק – אין ספֵק, ולא יהסס להקיש על מקש החסימה. מי ישלם את המחיר? אנחנו, שנקבל יותר חורים מאשר רשת, ואפילו לא נדע מי חסם ולמה, ולפי איזה אמות מידה. העובדים אצל ספקי השירות שיועסקו בחסימה יהיו אנשים חביבים, אין לי ספק (אמליץ לתלמידיי לעבוד שם: מותר לגלוש באינטרנט בזמן העבודה!), אבל מי מבטיח לנו שסולם הערכים שלהם וכושר השיפוט שלהם מתאים לנו? ואם יהיה שימוש בתוכנת סינון, שידועות לשמצה בחסימת היתר שלהן, "המחשב יחליט" בשבילנו היכן לגלוש.

הצעת החוק פוגעת בחופש הביטוי של דוברים. היא פוגעת בחופש שלנו לגלוש באתרים חופשיים, וכל זה במידה העולה על הנדרש. הצעת החוק פוגעת בזכות לפרטיות: ספקי השירות נדרשים לפי ההצעה להיות לא רק משמרות צניעות דיגיטליות, אלא גם האח הגדול, האחים שלו, הש.ג., וכל המשפחה, שיעקבו, יפקחו, יבדקו, ויתנו לנו (המבוגרים) הכשר לגלוש.

אז מה עומד מאחורי ההצעה? אינטרסים פוליטיים? פופוליזם (שמצליח)? אלה תשובות קלות מדי. נדמה לי שיש כאן משהו עמוק יותר, והוא לא בתחום המומחיות שלי. אולי זו פשוט חרדה עצומה. אולי פחד מהטכנולוגיה, אולי חשש ממה שהוא חדש ואיננו מוכּר. אולי זה פחד לאבד שליטה. אולי זו החרדה היא שהילדים שלנו לא ידעו להבחין בין רע לטוב.

אגב, ח"כ כהן הוא חבר בקואליציה, ולכן הצעות החוק הפרטיות שלו אמורות לעבור דרך המנגנון הממשלתי: בדיקה במשרד המשפטים, אישור של ועדת השרים לענייני חקיקה. לא ברור מי נרדם בשמירה. בכל מקרה, בחרדות כדאי לטפל, אבל לא על חשבון החירות שלנו.

35 תגובות:

Blogger Felagund כתב/ה:

מסכים עם כל מילה, חוץ מהפסימיות שבהן.
הקריאה הטרומית הפכה כבר די מזמן לבדיחה עצובה. שבח וייס הגדיר זאת יפה כ'הצהרת חוק' - והמצב עוד התדרדר מאז.
הדבר העיקרי שאפשר ללמוד מזה שההצעה הזו עברה קריאה טרומית היא שהקריאה הטרומית הגיעה לכזה שפל, שאף אחד כבר לא מקשיב לנושא ההצבעה.

1/3/07 12:22  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

מעניין שאותם אנשים הנמצאים ע"פ ד"ר בירנהק בחרדה עצומה, מצליחים להרדם די טוב בשמירה, למרות שהסימפטומים לחרדה הפוכים בדרך כלל...
אני סבורה כי הטיעונים המובאים כנגד הצעת החוק אינם יוצרים הבחנה בין שתי הסוגיות העיקריות והמהותיות: הראשונה, האם ישנה הצדקה כלשהי להגבלת חופש הפרט לגלוש באינטרנט (לא כל פרט, יש כמובן להדגיש, אלא רק כזה שחשיפה לתכנים מסוימים עלולה לגרום לו נזק)והשנייה, היא סוגיה מורכבת יותר העוסקת במידה ובאופן בו צריכה צנזורה כזאת להתבצע.
בכל סוג של צנזורה, הגבלה או חוק קיימת הסכנה של "אכיפת יתר", עם זאת אין זה אומר בהכרח כי הרעיון העומד בבסיסם אינו צודק או מוסרי.
אני סבורה כי צנזורה כלשהי היא לא רק מועילה, אלא אפילו הכרחית (במיוחד אם היא אינה מתבצעת משיקולים פוליטיים), קביעת "המידה הנכונה", אני מודה, קשה הרבה יותר.

1/3/07 12:31  
Anonymous דב כתב/ה:

אני מסכים עם מיכאל שיש להעניק להצעת החוק ציון נכשל, אולם אולי בכל זאת צריך לתת לה הזדמנות לבחינה נוספת במועד ב'.

לדעתי, אומנם הביקורת של מיכאל מוצדקת ואני מצטרף אליה ב – 100%, אולם יש להוסיף שמדובר בניסיון להשיג מטרה ראויה ונעלה של צמצום הפגיעה והנזקים הנגרמים כיום לקטינים (שלנו) באינטרנט.

אומנם מדובר בהצעת חוק גרועה! אולם כלל לא אצטער אם היא תתקבל!!! שכן לדעתי לא יהיה בכך "סוף דבר", אלא מדובר בראשיתו של תהליך שיביא לכמה הישגים משמעותיים:

א – טכנולוגיה: אם תתקבל הצעת החוק תיגרם התפתחות טכנולוגית. שכן כיום אין בידי המשתמשים ברשת האינטרנט טכנולוגיה זמינה במחיר סביר לזיהוי פיזי, אלקטרוני או ביומטרי. טכנולוגיה שכזאת, אם תהייה זמינה לכל משתמשי האינטרנט תוכל, בין היתר, גם לייעל את המסחר בכרטיסי אשראי ולמנוע גניבת זהויות.

ב – חברה: אם תתקבל הצעת החוק, מן הסתם האנשים המשתמשים באינטרנט יתחילו להרגיש את השפעת החוק בשינוי הרגלי הגלישה שלהם. ויתחיל להתפתח שיח ציבורי בעניין, ולחץ על חברי הכנסת בדרישה לבטל או לתקן את החוק. יעלו הצעות לתיקון החוק האמור, ואולי אפילו בבחירות הבאות יהיו מפלגות שיחרטו על דיגלן הבטחה להחזיר את הדמוקרטיה לאינטרנט.

ג – משפט: תתחיל להתפתח פראקטיקה נכונה ביחס לחקיקה הנוגעת לאינטרנט. לדוגמה, אני לא מבין איך במדינה מתוקנת שבה יש "רשות למשפט, טכנולוגיה ומידע", מוגשת הצעת חוק הנוגעת לתחום סמכותה של הרשות, מבלי שיש בהצעת החוק התייחסות או חוות דעת מטעם הרשות המקצועית. וגם לא נשכח שקיימת אפשרות שהחוק יבוטל על ידי בג"צ.

לסיכום דעתי, לא רק שיש משהו טוב המהול בתוך הרע של הצעת החוק הנ"ל, אלא שהיא גם תגרום להתנעת מחול הערכים של "משולש המידע". כלומר, הצעת החוק, אם תתקבל, תעודד ותאתגר את התפתחות הטכנולוגיה, המשפט והחברה. והאחרונים בתורם יגרמו לתיקונים הנדרשים בחוק, כך שמחד גיסא הוא ימשיך לספק את ההגנה הנדרשת לקטינים בחברה, ומאידך גיסא לא יפגע יתר על המידה בזכויותיהם של המבוגרים.

בראייתי, מדובר בהצעת חוק גרועה, אולם אם הייתי חבר כנסת יתכן והייתי מצביע בעדה. שכן מעבר למפורט לעיל, נוכח אחריותנו החברתית כלפי הקטינים הנפגעים באינטרנט, עדיף מצב שבו יש חוק גרוע שאפשר להמשיך לתקנו ולפתחו בחקיקה נוספת, מאשר מצב רשלני שבו אין חוק בכלל וילדינו מופקרים.

1/3/07 13:10  
Anonymous רואה שחורות כתב/ה:

הדיבורים כאילו "ילדינו מופקרים" ושיש הצדקה לצנזורה הם ממש בלתי נסבלים בעיני. מי שמפקיר את ילדיו צריך להיענש, ומי שמסיר מעצמו אחריות לחינוך ילדיו אני מפקפק ביכולתו להיות הורה.
לידיעתכם: יש בשוק מגוון רחב של תוכנות סינון החוסמות אתרים מפוקפקים בפני ילדים. מן הסתם, אם החוק יתקבל לבסוף חו"ח, ספקיות האינטרנט ישתמשו בתוכנה כזו. עדיף בעיני שכל הורה יתקין את התוכנה לעצמו וישתמש בה לפי ראות עיניו. בנוסף, לכל ספקית אינטרנט יש שירות סינון כזה בתשלום; אז לשם-מה הצעת חוק נוראית כזו? אני מנחש שזה לצרכים פוליטיים פנימיים בש"ס. צריך רק לקרוא את תגובות הטוקבקיסטים ב-Ynet כדי לראות שציבור רחב בישראל תופש את האינטרנט כביב שופכין שכולו פורנו, אלימות וסמים, ולכן תומך בהצעת החוק, אבל לא עולה בדעתו לאסור על הילדים להתחבר.

1/3/07 13:53  
Anonymous Amorphous כתב/ה:

כשהייתי קטן הלכתי לדוכן ממכר עיתונים ורכשתי לי גליון כרומו מבריק ומפתה של Husler. חסכתי לכם את אי הנעימות, דפיקות הלב והסומק שליוו אותי במהלך הרכישה, אבל אתם יכולים לדמיין.

הקנייה שעשיתי בערך בגיל 15 (אם אני זוכר נכון) הייתה טעימה מן הפרי האסור ונעשתה באופן דיסקרטי. הייתה זו קנייה חד פעמית, משום אי הנוחות שהתלוותה להגעה למרחב הציבורי. גם באותה קנייה אני זוכר את המבט האלכסוני של המוכר אשר העריך את גילי תחילה, לפני שמסר לידי את אשר ביקשתי.

צריכה של פורנוגרפיה ברשת היא סיפור אחר. אין שום פיקוח. אף אחד בשרשרת לא אומר "רגע, אולי האדם בקצה הקו לא צריך להחשף לחומר הזה".

הצעת החוק מנסה להתמודד עם בעיה אמיתית. זו בעיה _אמיתית_ גבירותי ורבותי. המידע האסור ביותר נמצא מרחק הקשת URL מכל אחד ואחת. מכל ילד וילדה.

כאשר ד"ר בירנהק ומלומדים אחרים מתמודדים עם סוגייה של צנזורה או כל ניסיון אחר לשליטה בחומר פוגעני - מיד מצלצלים כל פעמוני האזהרה שלהם כאחוזי תזזית, ומפריעים להם להתייחס לחלק השני של המשוואה.

בחלק זה עומדים ילדים קטנים מאד (הכוונה היא לגילאי ה-10-12 ובעתיד אף גילאים מוקדמים יותר) אשר עלולים בטעות, או מתוך סקרנות להחשף למראות אשר ייפגעו בהם.

אני לא פסיכולוג ולא מתיימר להיות אחד, אולם בטוחני כי מראות מיניים כלשהם (לא רק סטיות) עשויים לפגוע בנפש האדם-הקטן.

לצערי, שוללים המלומדים את הנסיון לשלוט על המידע ולא נותנים פתרונות כלל. הטענה הפופולרית ביותר היא שאל לנו לאפשר למדינה לנקוט באמצעים פטרנליסטיים פן חזון הסופרים האפוקליפטיים יתגשם. המשך הטענה הינו: אפשרו להורים להשגיח.

ואני אומר: בואו נהיה ראליים. האם אנו רוצים שההורים יהפכו להיות שוטרים? האם זה בריא ליחסי הורה-ילד? האם הם בכלל _מסוגלים_ להיות שוטרים?
הציע כאן מישהו, שההורה ישתמש בתוכנת סינון... ואני שואל: מה ההבדל בין תוכנת הסינון שמחליטה בשביל ההורה מה לחסום ומה להעביר ובין ספק השירות שעתיד להחליט החלטות דומות. אין שום הבדל.

אז הגענו לחינוך. באחד הפורומים שדנו בנושא דומה כתבה בחורה ש"אין מה לעשות" ושתמיד יהיו תכנים פוגעניים. לדעתה, על ההורים לקחת את הילדים ולהסביר להם טוב ורע.

זה לא נראה לי הגיוני. אני לא רוצה לחשוף את הילד שלי לתכנים פוגעניים רק כדי להסביר לו עד כמה הם עלולים לפגוע בו. משהו כאן לא מסתדר לי.

בטח תשאלו - עד כמה צריך לצנזר? והתשובה שלי פשוטה עד מאד. הכל או כלום.

למה הכוונה? באמצעות האמצעי הביומטרי ניתן להבטיח שהאדם שיושב כעת מול המסך הינו בן גיל מסויים ומעלה. אדם כזה יוכל לצפות בכל התכנים כולם. קטין - לא יוכל לצפות בתכנים כלל, אלא אם אדם מבוגר פתח לו את תחנת העבודה. ראו זאת כמעין ווריאציה של נהג חדש שהמדינה מכריחה נהג ותיק לנהוג יחג איתו במשך תקופת מה.

1/3/07 15:19  
Anonymous Feuerstein כתב/ה:

ילדים ברשת היא בעיה קשה, אבל היא רק חלק קטן מן הבעיה הכוללת של חינוך בעת הנוכחית. אם נביט מה קורה סביבנו, מפולת הערכים, תרבות הצריכה, האלהת המותגים, הסגידה לפרסום נטול תוכן. המחשבה ש"הרע" נמצא בחוץ ואם נגביה את החומות ודאי נגן על עצמינו מפניו, היא תמימה ואכן נובעת יותר מחרדה מאשר הבנת המציאות. הפורנו נמצא בתוכינו,והסוכן הראשי שלו, עולם התקשורת עובד שעות נוספות ללא שום ביקורת.

1/3/07 19:55  
Blogger fisher כתב/ה:

אני לא מבין מה ההתנגדות הכל כך גורפת להצעה. האינטרנט הוא עוד סטג של מדיה ועוד אמצעי תקשורת כמו רדיו וטלויזיה, האם על אמצעי תקשורת אחרים לא מוטלות הגבלות צנזורה? ההפך הוא הנכון. האינטרנט במיוחד עלול להשפיע בצורה חזקה יותר עקב כך שהוא , נגיש ופרוץ יותר לכולם. מעבר לכך עפ"י הבנתי ספקי האינטרנט לא ידרשו להפעלת שיקול דעת גדול מדי בחסימת אתרים, לצורך כך יהיה מוסמך משרד התקשורת, גם בעיה זו אינה נראית לי קשה במיוחד שכן גם על תכנים בטלויזיה בכבלים או בלווין יש את מועצת הכבלים והלווין שיכולה לקבוע אילו תכנים יהיו ראויים ואילו בלתי ראויים וגם פה בהחלט ניתן להקים גוף שיבצע תפקיד דומה. חלק ממאבק באתרים בלתי חוקיים הוא למנוע מהם להיות קיימים ברשת, ואם אפשר למנוע זאת גם בצורה זו זה יכול להיות עוד אמצעי להוריד את האתרים הבלתי חוקיים האלה

2/3/07 13:08  
Anonymous ariel כתב/ה:

תקשורת , עוד אמצעי תקשורת כמו רדיו וטלויזיה, האם על אמצעי תקשורת אחרים לא מוטלות הגבלות צנזורה? ההפך הוא הנכון. האינטרנט במיוחד עלול להשפיע בצורה חזקה יותר עקב כך שהוא , נגיש ופרוץ יותר לכולם. מעבר לכך עפ"י הבנתי ספקי האינטרנט לא ידרשו להפעלת שיקול דעת גדול מדי בחסימת אתרים, לצורך כך יהיה מוסמך משרד התקשורת, גם בעיה זו אינה נראית לי קשה במיוחד שכן גם על תכנים בטלויזיה בכבלים או בלווין יש את מועצת הכבלים והלווין שיכולה לקבוע אילו תכנים יהיו ראויים ואילו בלתי ראויים וגם פה בהחלט ניתן להקים גוף שיבצע תפקיד דומה. חלק ממאבק באתרים בלתי חוקיים הוא למנוע מהם להיות קיימים ברשת, ואם אפשר למנוע בזאת אולי זה עוד אמצעי להוריד את האתרים הבלתי חוקיים האלה

2/3/07 13:11  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לרואה שחורות

ביקרתי בבלוג שלך, קבל ח"ח.

באשר לדבריך כי "מי שמפקיר את ילדיו צריך להיענש, ומי שמסיר מעצמו אחריות לחינוך ילדיו אני מפקפק ביכולתו להיות הורה".

יש לי חבר שאינו מסיר מעצמו את האחריות לחינוך ילדיו ואינני מפקפק ביכולתיו החינוכיות. לשמחתי, הוא גם לא סובל מפער דיגיטאלי וילדיו אינם יכולים להסתיר ממנו את השימושים שהם עושים במחשב הביתי שלהם.

הבעיה התעוררה אצל שכנים הסובלים מפער דיגיטאלי וכלל אין להם מושג מה ילדיהם עושים במחשב הביתי שלהם, ובהיעדר כל ביקורת ילדיהם הפכו למרכז החברתי של ילדי השכונה והם מגיעים לשם על מנת לראות באינטרנט דברים מסוימים.

חברי קיווה כל הזמן, שביום שבו יראה שבנו גלש בפעם הראשונה לאתר פורנו, הוא ידע שהגיע הזמן לנהל איתו שיחה בדבר כך שהסיפור על החסידה הוא לא סיפור אמיתי. אבל לצערו הוא פספס את הפעם הראשונה, היא הייתה במחשב של השכנים הסובלים מפער דיגיטאלי. לבסוף, כששיחה כזאת באמת התנהלה, ללא כל קשר לאינטרנט, חברי נדהם לגלות שני דברים: א. הבן התמים שלו ידע שאביו עוקב אחרי כתובות האינטרנט שבו הוא גולש. ב. הבן שולט באתרי פורנו באינטרנט טוב יותר מאביו.

ובכן רואה שחורות, אתה מבין, אני לא מסיר מעצמי אחריות ואני לא מפקפק בכישורי, אני חושש מההורים של הילדים שילמדו בגן ובבית הספר עם הילדים שלי.

2/3/07 13:30  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

שתי שאלות:
מה עם איגוד האינטרנט הישראלי? אולי הוא הגוף שצריך לסנן את האתרים הבלתי ראויים?

ואולי ההגבלה צריכה להיות זמנית ולהיבחן אחת לתקופה מסויימת?

2/3/07 13:39  
Anonymous ניצן כתב/ה:

"ואני שואל: מה ההבדל בין תוכנת הסינון שמחליטה בשביל ההורה מה לחסום ומה להעביר ובין ספק השירות שעתיד להחליט החלטות דומות. אין שום הבדל"

אין הבדל? יכול להיות שפיספסת את החלק של: כ"אמצעי פיזי, אלקטרוני או ביומטרי, אשר יאמת את זהות המשתמש במחשב, בנוסף לשימוש בסיסמה"

האם זה אומר שמעתה בכל פעם שנרצה להתחבר לספק אינטרנט נאלץ לספק לו דגימה ביומטרית? האם מצב שבו ספקיות האינטרנט אחראיות על דגימות שכאלה נראה הגיוני?
זה שקול למצב שבו המחוקק מבקש מעתה מכל קניון להחזיק מאגר טביעות אצבע של כל לקוחותיו ואם אתה רוצה להיכנס לקניון אתה חייב להציג את טביעת האצבע שלך בפני השומר.

אחחח... כמה טוב שיש אנשים שמשוכנעים שזה - הפיתרון האידיאלי.

אתה אומר: "בואו נהיה ראליים. האם אנו רוצים שההורים יהפכו להיות שוטרים"

יש לך רכב? אתה נותן לבן שלך לנהוג עליו? יש לבן שלך רשיון? אם אין לו רשיון - האם עדיין היית נותן לו לנהוג עליו?
מה ההבדל בין אינטרנט לרכב? מדוע כאן ההורה יכול לפקח ושם אינו יכול?

2/3/07 19:04  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

כמה שמרנים וכמה שטויות רצופים פה בזה אחר זה. אם זה לא היה מדכא, זה בטח היה מצחיק. עוד פנאט מש"ס, שאם זה היה תלוי בו, לנשים לא היתה זכות בחירה וכולנו היינו יושבים באיזה כוילל או מחנה ריכוז של השבת עטרה ליושנה, כלומר חינוך מחדש. אבל עדיין, צריך להיזהר מזלזול בפנאטים, הרי בסה"כ באופן מסורתי הם קובעים חלק ניכר מסדר היום פה, וראינו כבר את הבהמות של "מצעד הבהמות" זוקפים את ראשם המסוכן.
זה מזכיר את הצעת "חוק הברים" של רוחמה אברהם. מתסכל, שלא חסרים לנו עזי מצח כמו ח"כ כהן או אברהם, שחושבים שהכסף של המיסים שלנו הוא הפקר והצעות החוק ההזויות שלהם, שנועדו לעשות בעיקר רוח, אבל אין מאחוריהן ולו שמץ של מעשיות, צצות חדשות לבקרים. מידתיות, תכלית, דמוקרטיה, זה ממש לא מעניין את רודפי הפרסום.
אני מאוד אוהב לצרוך פורנו (להימורים וסמים נניח כרגע, לא שגם בעניינים הללו אין לי מה להגיד), במיוחד אם זה בשילוב עם אלימות. אם ח"כ כהן לא רוצה לצפות בפורנו, הימורים, או אלימות, או לא מעוניין שהילדים שלו לא יצפו בכאלו, שלא יחזיק מחשב בבית (לא שיש סיכוי, הוא חרדי). אבל שלא יצפה ממני לקבל את הצנזורה היעני-מוסרית שלו אצלי בבית, עם ילדים או בלי. את האלימות שלו ושל החבר'ה המופרעים שלו שירסן, טרם שיפנה לטפל ביצרים האפלים של הדרעק החילוני, קטין או לא.

...ודב, אתה התחרפנת לגמרי. אומרים "אם זה לא שבור, אל תתקן את זה". אז אל.

3/3/07 14:57  
Anonymous Amorphous כתב/ה:

אני מגדיר את עצמי חילוני.

השאלה: האם לאפשר לכלי תקשורת מן המעלה הראשונה - האינטרנט - לחדור לחיינו ללא פיקוח?

שימו לב: תקשורת הייתה מאז ומעולם מפוקחת. גם במשטרים הנאורים ביותר. גם בדמוקרטיות הגדולות והחזקות ביותר. תמיד הייתה חקיקה שהגדירה את הכללים והמגבלות בתוכם פעלה התקשורת (מברקים; טלפון; טלוויזיה; רדיו). הגבולות היו מצומצמים. מרחב הפעולה רחב מאד. הסדרה של המדינה - הייתה גם הייתה.

האינטרנט אינו מוסדר. ההסדרה הקיימת היא הסדרה פרטית. הסדרה עצמית.

השאלה הנשאלת היא: האם זה מספיק?

התשובה: לא. זה לא מספיק.

עכשיו תענו לי בבקשה איך פותרים את הבעיה של אחותי בת ה-12, שלוחצת על לינק המופיע בפורום מסויים, ומול עיניה הפעורות לרווחה מופיע סוס אשר איבר מינו נעוץ באיבר מינה של כוכבת פורנו.

איך פותרים את הבעיות המתעוררות בדוגמא דלעיל.

בתודה מראש...

3/3/07 22:52  
Anonymous סקרנית מטבעה כתב/ה:

האם מישהו מהמתנגדים לחוק הנ"ל יוכל לתת בבקשה טיעון הגיוני ורלוונטי כנגד צנזור אתרים מסוימים לקטינים?
כלומר טיעון משכנע, שאינו בא לתקוף את החרדים "שכל מזימתם להשתלט לנו על חופש הפרט המקודש" או כנגד הורים שאינם מצליחים להשתלט על הילדים שלהם (ודינם, כמובן, שיצאו להם ילדים אלימים, מכורים לסקס והימורים, כי זה הרי הדבר הפשוט והקל ביותר לחנך ילדים). אני אמנם בהחלט חובבת פורנו אבל לא ממש מבינה במשפטים או במושגים מופשטים כמו מוסר וחירות (מצטערת, לא כ"כ אוהבת לקרוא ספרים). מישהו יכול בבקשה להסביר לי למה הצעת החוק גרועה כל-כך? רק טיעונים מנומקים ורלוונטיים יתקבלו בברכה.

4/3/07 11:48  
Anonymous Amorphous כתב/ה:

רעיון:

חברות שנותנות שירותי תוכן המכילים פורנוגרפייה ישימו ב-Header של דף האינטרנט שלהן סימון מיוחד שתוכנות הסינון יוכלו לזהות (ואפילו הדפדפן הרגיל) וכך יהיה ניתן בקלות להסתיר תוכן פורנוגרפי בתחנות עבודה מסויימות.

לשם כך צריך שראשי האינטרנט (מי הם בכלל) יסכימו על הסטנדרטים החדשים שהצעתי ובא לציון (ולרחלי, ולשושי) גואל.

4/3/07 13:53  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לניצן,

אנחנו צריכים לפתוח בלוג משלנו.

תראה,

כתבתי שאני מסכים עם מיכאל ב – 100%, רק שאני מנסה לקחת את הדברים צעד אחד קדימה:

הרי במדינה שלנו מציאות החיים עולה על כל דמיון, וזה לא תיאורטי לחשוב שהצעת החוק האמורה תתקבל בקריאה שנייה ושלישית! ואז תעלה לדיון בבג"ץ.

מה יקרה בבג"ץ? יבדקו אם יש פה פגיעה יתר על המידה בחופש הביטוי:

מצד אחד, הדוגמה שאמורפיוס הביא לעיל נחשבת לדוגמה קלה שבה ילדים נפגעים מתכנים פורנוגראפיים, וככל שנעמיק נמצא עוד פגיעות חמורות הרבה יותר, לרבות מתכנים פדופילים. ונוכח הפגיעה באותם ילדים, ונוכח הצורך להגן על הילדים מפני הסכנה הברורה והמיידית הנ"ל, מדובר בחוק שנועד לתכלית ראויה והולמת את ערכי מדינת ישראל.

מצד שני, אכן יש פגיעה בעיקרון היסוד של חופש הביטוי. אולם באיזה סוג של פגיעה מדובר?

ראוי לשים לב שמיכאל הביא בדבריו דוגמה של טכנולוגיית "סינון", והשתמש במילה "חסימה". וזאת בעוד הצעת החוק מדברת על טכנולוגיית "זיהוי" אשר אינה חוסמת כליל את הגישה לאתרים האמורים, אלא רק דורשת זיהוי כמבוגר על מנת לעשות כן. ראוי לשים לב, שמיכאל השתמש במילה "חסימה" ולא במילה "צנזורה", כנראה משום שאין מדובר במקרה זה בצנזורה המסורתית שאנו מכירים ואשר חוסמת כליל את הגישה לתכנים ומעלימה את המידע. אלא מדובר ב"חסימה" שהיא יותר בבחינת "הפרעה" לגישה אל התכנים האמורים.

יוצא איפה, הפגיעה בחופש הביטוי במקרה זה היא פגיעה שנועדה לתכלית ראויה והולמת, כמו כן היא מדתית ובמידה שאינה עולה על הנדרש.

לי באופן אישי לא איכפת לטרוח בזיהוי כלשהו על מנת לגשת לאתרי פורנוגרפיה, ואף אשמח לעשות זאת אם זה מה שימנע אפילו רק מהאחות הקטנה של אמורפיוס את הפגיעות האמורות.

ולקראת סיום,

נכון להיום אני לא מכיר ספק אינטרנט שמפעיל טכנולוגיית זיהוי. אני כן מכיר ספקים המפעילים טכנולוגיית סינון. אלא שבניגוד לחוסר היעילות של טכנולוגיית הסינון אשר מונעת כל גישה לאתרים שאותם היא מסננת, טכנולוגיית הזיהוי כן מאפשרת את הגישה לאתרים האמורים למי שמזוהה כמבוגר.

עכשיו מה? אם הצעת החוק תתקבל, נדרש שנהייה עדים להתפתחותם ועלייתם של ספקי אינטרנט שישתמשו בטכנולוגיית הזיהוי, והתחרות העיקרית בשוק של הספקים תהייה במדיניות שבה הם מפעילים את הטכנולוגיה האמורה. יהיו ספקים עם מדיניות לחרדים, והיו ספקים עם מדיניות ליבראלית יותר ויהיו ספקים בעלי מדיניות אחרת. ואז מה? אז החוק הנ"ל כבר לא יעמוד במבחן בג"ץ ויבוטל. למה? כי אז נוכח השוק הקיים והאפשרות לבחור את מידניות ספק האינטרנט, כבר לא תהיה כל הצדקה לפגיעה המדתית בחופש הביטוי של המבוגרים שירצו לחזור ולהשתמש בשרותיו של ספק אינטרנט מסורתי שאינו מפעיל טכנולוגיית סינון או זיהוי.

4/3/07 14:38  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

amorphous- - לשים תוכנת סינון. שום דבר לא יעיל במאה אחוז, אבל לפחות באופן חלקי, רק אתה וההורים תוכלו להתפעל מסוסים ערביים רבי און המבצעים את זממם בכוכבניות שאינן יודעות שובע, מבואות לאגרונומיה דומסטית, ויקטור צ'נדלרים למיניהם או שני ברנשים שמפליאים זה בזה את מכותיהם. זה ממש זול- משהו כמו 10 או 15 ש"חים טבין ותקילין לחודש ואתם יכולים להתענג במקומה.

סקרנית- הדוגמא קודם מראה, שניתן להתגבר (כפי שכבר צויין קודם) על ה"כשל" בצורה מידתית, כלומר, בלי להפוך עולמות. אמנם זה מטיל אחריות או עלות מסויימת על ההורים, אבל זה פחות דרקוני מההסדר שמציע ח"כ כהן. לחילופין, ניתן להטיל את האחריות על ספקיות האינטרנט (נטויז'ן, בזק בינ"ל, ברק וכו') כחלק מחבילת הגלישה הבסיסית. הן יכולות לגלגל חלק מהעלות (המגוחכת) על הצרכן ואין בזה שום פגם ממשי.

קצת קשה להיכנס בהורים שכשלו במידה זו או אחרת בגידול הילדים. יש להם אחריות גדולה, אבל אני חושש, שהמציאות, בה ההורים צריכים לעבוד במשך רוב היום כדי לממן את המחיה (וזה קורה במשפחות מבוססות כמו במשפחות עניות, רק שלראשונות יש חלופות מסוימות לחינוך, למשל חוגי העשרה), לא בדיוק מעודדת פיתוח הפן החינוכי בתוך המשפחה. אגב, הטיעון לפיו דינם של ילדים כאלו לצאת מכורים לסקס/ סמים/ הימורים וכו' הוא לא פחות מאמירה שאין לה כל אחיזה במציאות. אני הייתי ילד מלא מרץ, שההורים שלו היו עסוקים בעבודה רוב היום, ועדיין מצאתי לי זמן, בין השטויות שהייתי עושה, להרחיב את יריעת הידע שלי בקריאת ספרים, אנציקלופדיות למיניהן, כתבי עת, מו"פ מיני-קסאמים, טיולים עם חברים ועוד כל מיני עניינים שתרמו לי. על איזו התמכרות להימורים, סקס או אלימות את כותבת. הדבר היחיד ש"הצלחתי" לשחזר פה ושם באופן חלקי- וגם זה לא מתוך כוונה- היה לחטוף מידי פעם איזה פליק מערסים משועממים. סקס? הימורים? סמים? מי בכלל ידע מה זה. וגם אם הייתי יודע, הייתי נבוך או פחדן מכדי להתעסק איתם. כל אחד מוצא את העניין שלו, גם אם זה לא הכי "חינוכי". אפילו הערסים של השכבה יצאו בסדר יחסית, ברובם. להורים אין פטור מחובת חינוך ילדיהם, נהפוך הוא, אבל גם פראים כמוני יצאו בסדר, אפילו הערסים, ככה שלא צריך לדאוג יותר מדי.

ילדים תמיד היו ויהיו סקרנים. את מה שלא יקבלו בגלל צנזורה של מבוגרים ימצאו בדרך עוקפת. זה חלק טבעי ואפילו נדרש של גיל ההתבגרות, המרד וכל השטויות האלו. אני לא לגמרי מזלזל בעניין נזק שיכול לצמוח מהיתקלות במסרים בעייתיים, הלא אין ברשת מחסור של ממש בפדופילים, נוכלים למיניהם, אלימות מזוויעה במיוחד ושאר נבלות.
השאלה היא, מבחינתי, מהי המטרה שח"כ כהן רוצה להגשים באמצעות השימוש בכלי כל כך עוצמתי כמו חקיקה והאם זהו אמצעי נכון להביא לשקט ושלווה של ההורים והחברה מסביב. ההסבר הלקוני המצוי בגוף ההצעה בלינק שמיכאל צירף במאמר לא ממש מספק מענה לשאלה. אגב, סמים לא מופיעים בהצעה, ככה שמין בוטה, הימורים או אלימות נניח וייחסכו מקטינים, אבל איך להפיק סמים בבית או למקסם את ההשפעה של סמים מסויימים הם עדיין יוכלו ללמוד, אם רק יערכו חיפוש קליל ופשוט (מצטער שלא לינקקתי פה. אני אמנם לא מתנגד לחוויות מסויימות, אבל גם לא מעודד). זה טוב ויפה למנוע מילדים לחזות באיבר מין ענק שמציע להם הגדלה (ולא בשקל תשעים), או קזינו מסויים שמציע את שירותיו, רק שזה לא תחליף לחינוך. הורים צריכים להסביר לילדים שלהם, שהדברים האלו הם שטויות מעוותות. הרי ההצעה הזו לא יכולה לבוא במקום חינוך ביתי ובית ספרי. אני חושב, שאם במקום לבזבז את כספי המיסים שלנו ח"כ כהן היה מעלה שאילתא לגבי היקף ההשקעה- בשעות או כסף- של משרד החינוך בעניין, או היה עולה שיח ציבורי אמיתי באמצעות כלי התקשורת, ניתן היה להגיע לפתרון חכם יותר.
כשימנים שטופי זעם קדוש כמו ח"כ כהן או קודמיו- מתקין לשעבר של אנטנות פיראטיות בהתנחלויות ששודרג למעמד ציר בית המחוקקים, הלא הוא יחיאל חזן וח"כ וקנין- מעלים הצעות כאלו, יש לי הרגשה רעה מיידית. שיעשו לביתם- והרי זה מה שהם יודעים לעשות הכי טוב- טרם שיפנו לטפל בי וביוצאי חלציי (העתידיים אמנם, אני עדיין לא בעסקי הקופיפים). ואם הם כל כך רוצים להגן על נפשם הרכה של מתבגרים ושאר גורי אנוש יהודים, שיפנו לשרת החינוך, שתדאג לשריין שעות נוספות לטובת חינוך הדור הצעיר. לי נדמה, שהמטרה והאמצעי התבלבלו פה, ולא בשוגג.
כשחברי כנסת כמו ביילין או תמיר יעלו הצעות בתחום (ואני בטוח שההגדרות ומנגנוני האיזון יהיו נכונים ונבונים יותר), אני מבטיח להתייחס לעניינים הללו ביתר רצינות. ועד אז- אני לא רוצה את המדרון הצדקני החלקלק של ש"ס בבית ספרי. הלא התסביכים האישיותיים והמיניים שלהם לא נעצרים בפיטמה.

4/3/07 15:33  
Anonymous ניצן כתב/ה:

צר לי לאכזב אתכם אבל אתם מדברים שטויות.

אחותו, שלחצה על לינק שהוביל לאתר פורנוגרפי? הלינק הזה נוצר לפני יום והוא יעלם בעוד שלושה ימים. הכתובת של האתר קרוב לוודאי אפילו לא תכיל מילים הקשורות לסקס וכאמור - אין מספיק זמן כדי שהכתובת תיכנס לרשימה שחורה כל שהיא ואין אלגוריתם שמספיק חכם כדי לזהות את הקישור הזה כפורנו.

כל המטרה של הבחור הזה שהשתיל את הלינק המדובר בפורום - הייתה לגרום לכך שילחצו עליו בטעות. גם אם רק אחוז אחד מהלוחצים בטעות יקלע לסבך הזה של אתרי הפורנו (מקשרים אחד לשני, פופאפ, פופאנדר, ספייוור, טרויאנים וכ') הרי שהרווח עבורו הוא גדול.

קח בחשבון, שאותו "מגדל סוסים" הוא בדרך כלל גורם פלילי ברמה זו או אחרת - הוא לא יציית לגחמות של מדינה קטנה בת 6 מליון נפשות כדי לשים איזשהו תג HTML שיכריז פורנו. אין לו כל אינטרס לעשות את זה.

בעצם, בוא אני אנסח את החוק הזה בצורה קצת שונה מנקודת המבט של משתמש האינטרנט:
א. כל אדם בישראל שמלאו לו 18 לספק לספק האינטרנט דגימה ביומטרית.
ב. כל מחשב בישראל האמור להתחבר לאינטרנט להכיל רכיב זיהוי ביומטרי.

והקטע הכי מגוחך בכל נושא החוק הזה - זו העובדה שמה שלא תעשה, לא תוכל לחסום גישה לפורנו.

ספק אינטרנט יכול לחסום גישה לאתר על בסיס כתובת DNS, אבל אם אני אגדיר כתובת של שרת DNS בחו"ל - אני אוכל לקבל את כל הפורנו שאני רוצה והספק לא יוכל לחסום אותי.

הספק גם לא יוכל למנוע ממני לקבל מצגות / סרטי / תמונות פורנו באימייל ואם אני ממש ממש רוצה הרי שבלחיצת כפתור אני מתחבר לרשת שיתוף קבצים זו או אחרת (עוד דבר שהספק לא באמת יכול לחסום) ובתוך דקה שתיים יכול להגיע לכל מה שאני רוצה.

הדרך היחידה לעשות את מה שהצעת החוק הזו מבקשת לעשות זה לאמץ את המודל הסיני. היום חוסמים לך פורנו, מחר יחסמו לך דמוקרטיה.

4/3/07 20:10  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

מהתגובה האחרונה של ניתן ניתן ללמוד שהויכוח הוא העל אופי פוליטי יותר מאשר משפטי

4/3/07 20:28  
Anonymous Amorphous כתב/ה:

בתחילת דברי אומר ששיניתי במעט את דעתי הראשונית. כעת, אני מאמין שאסור לתת ל-ISPs את היכולת לחסום תכנים.

יחד עם זאת, אני עדיין מאמין שצריך להיות בידינו כלי כלשהו לחסימת תכנים פוגעניים.

אתחיל בנסיון מאד לא ממצה להגדיר מהו "תוכן פוגעני". ובכן - נראה שתכנים פוגעניים בעיני ידידינו האורתודוקסיים הם כל מה שלא מצוי בעולמם- עולם הדת.
כשיוצאים מהעולם הדתי המכונס בתוך עצמו "החוצה", ניתן למצוא כמות עצומה של הגדרות שונות ומשונות.

יהיו אנשים שיגדירו דמות מצויירת המטיחה פטיש בראשה של דמות מצויירת אחרת כאלימות נוראה הפוגעת בנפשו של הילד. יהיו אנשים שיחשבו שארוטיקה רכה זה דבר לחלוטין לא בעייתי, גם כאשר מדובר בילד בן 12. יהיו אנשים (חשוכים) שיחשבו שנשיקה בין גברים או נשים זה תוכן פוגעני, אף יותר מיחסי מין בין גבר לאשה.
יש כאלה אנשים... ויש כאלה אנשים...

ההגדרות ל"תוכן פוגעני" יבוא מתוך המשפחה ומתוך העולם הפנימי של ההורים.

אז מה אני אומר כאן בעצם...

אני חושב שאין ברירה ובשילוש הקדוש טכנולוגיה-חוק-ערכים נאלץ לזנוח בשלב זה את החוק ולעצב את הטכנולוגיה, באופן שיהלום את ערכי התא המשפחתי.

האופן שבו נעשה זאת הוא אלגוריתמים. תוכנות הסינון יצטרכו להיות חכמות מאד ולעשות בשבילנו את העבודה.

אני כבר שומע את הלשונות המצקצקות ואת נדנודי הראש... ואני מבקש - תנו לי צ'אנס (אני שר מהלב).

במה דברים אמורים? ובכן, הטכנולוגיה תמיד מצליחה להפתיעה אותנו. עולם ה-AI (אינטיליגנציה מלאכותית) מתפתח משנה לשנה.
אין שום סיבה שהקדמה תפסח גם על נושא של תוכנות סינון.

הרי מה שמפריע לנו ברשת האינטרנט זה לא הביטים אלא מה שהן טומנות בחובן -מילים, תמונות.

אם נשים כרגע את המילים בצד, ניתן לבודד את הבעיה למשפט הבא:
"תמונות (סטילס/סרטים) אשר מציגות מראות הקשים לתפיסה ועיבוד אצל קטינים".

הנה כי כן, כל אשר עלינו למצוא זו תוכנה אשר:
(1) מזהה שהאתר מנסה להציג תמונה או סרט (יש תוכנות כאלה).
(2) מזהה שהתוכן הינו בעייתי (יש תוכנות אך הן כיום מוגבלות).

ברגע שנצליח באמצעות אלגוריתמים חכמים לתפוס אתרים אסורים ולאפשר אתרים מותרים - הגענו אל הארץ המובטחת.

הבעיה - אנו עלולים לסנן יותר מדי. ד"ר בירנהק הזכיר את הפסל של דוד ואתרי ייעוץ מיני. אכן - זו בעייה, כי התוכנה תצטרך להיות חכמה מאד, ורגישה מספיק, כדי לאפשר את הפסל ולאפשר את תמונות הייעוץ.

חברים - זה אפשרי. העתיד לא רחוק כל כך. הוא כבר כאן, מעבר לפינה. בעוד 3 או 4 שנים תוכנות חכמות כאלה כבר יוכלו לעשות את העבודה.

ואז הדרך תהיה קצרה ל-ISPs שיציעו את התוכנות כשירות ערך מוסף למנויים שלהן.

הללויה.

4/3/07 21:13  
Anonymous ניצן כתב/ה:

הייתה פעם סידרת מד"ב חביבה שנקראה פארסקייפ. באחד הפרקים הגיבורים מגיעים לוועדת חקירה שמאמינה שיש רק "אמת אבסולוטית אחת" ולכן בטוחה שהחבורה משקרת לה כשכל דמות מספרת סיפור טיפה שונה.

במילים אחרות - אם אלף אנשים יהיו עדים לאירוע ספציפי ותבקש מהם לתאר לאחר מכן את אותו האירוע - תקבל אלף תיאורים שונים.
מדוע? כי התפיסה שלנו היא אינדיוידואלית ומושפעת מהמוגבלויות שלנו (חוש הראיה, שמיעה, ריח, מגע וכ'). אם מישהו הסתיר לך הסיפור שלך ישמע שונה.

תוכנות ה AI עדיין רחוקות מלהיות קימות בכלל במישור של בינה מלאכותית. יש לנו אמולציות של בינה מלאכותית, יש לנו ניסיונות לבינה מלאכותית אבל בתכלס - אנחנו עדיין מאוד מאוד רחוקים מבינה מלאכותית.
למה? כי כל מחשב, ולא משנה עד כמה הוא מהיר, משוכלל ומתוכנת היטב עדיין מסתמך על אלגוריתמים. אם א' תעשה ב' ואז ג'. אם בב' מתקיים גם ד' אז תעשה ה'. עד כמה זה מסובך? קח לדוגמא משחקי שחמט מול המחשב - המחשב מנסה לנבא את הצעדים הבאים של המשתמש והתגובות האפשריות ולנסות לראות מה הצעד הכי הגיוני. כשמנסים לצפות צעד קדימה זה פשוט - כשמנסים 20 זה קשה.

כל ההקדמה הזו בשביל להגיד שעד היום שבו תהייה לנו פה בינה מלאכותית אמיתית שתוכל לעשות את העבודה בצורה מושלמת הרשת כבר לא תראה כמות שהיא היום.

באשר לנושא זיהוי התמונות - אם אתה רוצה לדעת עד כמה אנחנו רחוקים קח בחשבון שאחד האמצעים הכי טובים כיום להגנה מפני ספאם - הינה הקאפצ'ה - אותה קבוצה של תווים מודפסים על גבי תמונה - והופ, בוטי הספאם נכשלים.
היום, כבר יש כמה בוטים מתוחכמים שלמדו כיצד לזהות את התווים - שזה די פשוט כשמדובר בצבע אחיד. אבל איך תגרום למחשב להבין מתי מדובר בכתף חשופה ומתי מדובר בשד חשוף? וכמובן איך תגרום לו להבדיל בין שד של פורנוגרפיה לשד של המדריך לאם המניקה?

אם אתה רוצה לרכוש שירות סינון (כערך מוסף) אתה מוזמן. אני אגלה לך בסוד שלא רק שהשירות הזה לא מסנן ב 100% אלא ש 100% מבני הנוער יצליחו לעקוף אותו.

4/3/07 23:12  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

רגולציה חברים.

אין מה לעשות, היצף המידע עלול לפגוע בנו במוקדם או במאוחר.

לכן, צריך להתחיל ברגולציה כבר עכשיו, לפני שזה יהיה מאוחר מדי.

5/3/07 15:34  
Anonymous ניצן הוכנר כתב/ה:

סתם משהו שחשבתי עליו קודם: להחליף את הכותרת ל"משמרות צביעות דיגיטליות".

6/3/07 17:01  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

אני הולך להתמקד בעיקר בעניין ה"יש ספֵק – אין ספֵק".
יש לזכור שאחד הדברים החשובים בכך שיש הרבה ספקים הוא המחיר של השירות - אנו כיום משלמים מעט עבור האינטרנט.
אך ברגע שיהיה חשש לספקים בנוגע לרישיון הם בכלל לא יגנסו לעסק ואנו נשאר עם מחירים גבוהים, שעוד יעלו בעקבות הצורך בטכנולוגיה חדישה של זיהוי ביו-כימי בכל מחשב.
וכמובן שאז גם המערכת החדישה הזו תעלה לנו את מחירו של המחשב וזאת כי נכנסנו לאתר צ'ט רגיל.

כך יצא שאנו נפגענו במקום שהמדינה תקח אחריות לעצמה ותדאג בעצמה לטפל באתרים פורנוגרפיים מקומיים. המדינה מעבירה את האחריות ממנה לאחרים בדרך הקלה ביותר, במקום לקבוע רשות שתדאג לאזרחי המדינה הגולשים ברשת.

אם החוק יעבור הנפגעים היחידים יהיו אנחנו שנשאר בלי יכולת גישה בסיסית לעולם הרחב.

10/3/07 14:34  
Anonymous hadaso כתב/ה:

יש כאן בעיה רצינית:
ספק אינטרנט הוא מי שמספק תקשורת בפרוטוקול האינטרנט (Internet) זה ספק תקשורת.
אתר אינטרנט (website) הוא תוכן שמוגש בפרוטוקול http.
הקשר בין "אתר אינטרנט" לבין "ספק אינטרנט" הוא שאמצעי התקשורת הזה משמש בסיס להעברת התוכן, והקשר הנוסף הוא התרגום הקלוקל לעברית, שמשתמש בשם "אתר אינטרנט" במקום "אתר ווב".
ספק אינטרנט הוא מי שנותן שרות תקשורת שמעביר יחידות מידע בין מחשבים שונים, שחלק מהם הן פיסות של דפי אינטרנט משרת המארח אתר ווב ללקוח שמפעיל דפדפן ווב. המידע הזה מועבר ב"מעטפות" סגורות שמועברות בין השרת והלקוח, ונפתחות רק על ידי הלקוח שמתמש בהן להרכיב מחדש את המידע ולהציגו למשתמש. תהליך ההעברה של המידע אינו קשור כלל למהות התוכן, ואין הבדל בדרך העברת המידע בין אם הוא פיסת אתר ווב, פיסת קובץ שמועבר בפרוטוקול אחר, פיסת דואר אלקטרוני, פיסת שיחה ב-VoIP וכל סוג אחר של מידע. הזכיון של ספק האינטרנט הוא לשרות של העברת יחידות מידע ארוזות כאלה. כל שרות אחר שניתן על ידי הספק הוא שרות נוסף, ואסור שיפגע במהות השרות הבסיסי שהוא מתן תקשורת בפרוטוקול IP.

מה שהצעת החוק הזאת מבקשת היא להפוך את ספק שרותי הגישה לאינטרנט לצנזור מתעסק בתוכן המעטפות שהוא מעביר. למה הדבר דומה? לחוק שמחייב את הדואר לפתוח את כל המעטפות ולקבוע מה יגיע לנמען ומה לא יגיע לפי התוכן שבתוך המעטפה.

חברי הכנסת מפגינים כאן בורות - אותה בורות שנפוצה בציבור ונוחה מאוד לספקי האינטרנט - שחלק ניכר מהלקוחות שלהם אינם מבינים שהם בסך הכל ספקי הצנרת ולא ספקי התוכן. יש ניגוד אינטרסים בין תפקיד ספק האינטרנט כספק צינור תקשורת שאמור לאפשר ללקוח לקבל כל תוכן שהוא מעוניין לקבל לבין שירותי התוכן שספקי האינטרנט משווקים בעצמם , וחיוב ספקי האינטרנט לרגל אחרי לקוחותיהם על ידי קרואת כל התוכן שהלקוח מעביר בצינור שעובר דרכם תספק להם כלי מצויין למניעת תחרות ולחיוב הלקוח לרכוש תוכן בתשלום דרכם במקום תוכן מתחרה שקל יהיה להערים קשיים על קבלתו בתירוץ של חיוב בצנזורה על ידי החוק.

30/4/07 10:19  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

Anti 892 Banner, Save the Internet

9/6/07 08:47  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

i am really skinny and desire to acquire a feww kilos hope this operates and many thanks for the
tips.

my page - mike chang monster mass youtube

17/5/13 13:00  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

Love Enjoy Love the little church. All the white paint and stain.
Small spaces condense our lives into quite manageable
refreshing tiny nooks. I would enjoy to make a counseling workplace out of one
of these!
Linda Stoll lately posted..Gifts for
Your Mama

Feel free to surf to my blog: arrow sheds

17/5/13 21:33  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

Good catch! I'd fully missed that environment.

my homepage :: online dating tips for men

18/5/13 01:41  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

I am NOT SUGGESTING Ladies WOULD Need to GO TOPLESS,
JUST When they Pick TO AND At least Possess the Appropriate TO.

DO YOU Think THAT Males Nevertheless Manage WOMENS
BODIES WITH Guidelines THAT Have been Produced Lengthy
Ahead of Women COULD VOTE?
ALICE: THEN WHY IN Places LIKE RIO ARE THERE NOT Far more Instances OF RAPE.
TOPLESS IS Legal THERE AND Has been For a lot of A long time.



my homepage :: female mind mastery by kirsten price

21/5/13 22:53  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

Didn'r see any neal Adams? Especially the classic cover from Superman 233, Kryptonite Nomore.

Here is my weblog :: superman stamina keni styles free download

27/5/13 01:30  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

hi!i would like to know on how to apply the hydrogen peroxide?


Have a look at my website :: Davinci Teeth Whitening At Home Reviews

27/5/13 18:47  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

be glad that you're not compelled collectivist dogma however (never worry, it'll occur).
Community education? doesn't educate you the way to consider, it teaches you the way to be described as a follower on the authoritarian big, bad State.

Also visit my page :: 60 minute stamina dvd

31/5/13 08:54  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

it's all very good dude!

Here is my webpage ... six pack abs shortcuts pdf ()

8/6/13 13:03  
Anonymous דקלה כתב/ה:

עצירת המידע הזורם באינטרנט היא כמו ניסיון לסגור סכר בידיים. כמות המידע והאתרים היא אדירה, וכמה שננסה לסנן ולצנזר- זה לא יעזור. מה גם שהאנשים שעומדים מאחורי האתרים מתוחכמים וימצאו דרך לעקוף את החוק ולהעביר את המידע בכל מקרה. גם הילדים ימצאו דרך לראות את מה שאסור. חברים יכולים לשלוח להם במייל/ בפייסבוק/ בוואטסאפ סרטונים או תמונות פורנוגרפית, או להוריד ביוטיוב, גם שם יש פורנו... אז מה? תחסמו גם את יוטיוב? אני מאמינה בחינוך. הורים צריכים לדעת, שחלק מתפקידם הוא לאסור, להגביל, לעצור. גם כשזה מעורר התנגדות, וגם כשזה מביא לעימותים. זה חלק מלהיות הורים. אם צריך לתת לילד תרופה מרה והוא לא רוצה לקחת, תוותרו לו? אני לא מכירה הרבה הורים שיוותרו בענייני בריאות: תרופה, טיפול, ניתוח. ומה עם הבריאות הנפשית של הילד? אתרים פורנוגרפיים או אתרים אלימים פוגעים ביחס של הילדים לזוגיות, לאהבה, לחיי אדם. זאת בהחלט בריאות נפשית בעיניי. אז קודם כל, להגיד לא. וכדי שאפשר יהיה לאכוף את ההחלטה, המחשב צריך להיות בסלון ובפיקוח של אחד ההורים. אחר כך להסביר למה לא, זה חשוב. אם לא נשב ונדבר עם הילדים על הפגיעה שגורמים אתרים אלה, הם ינסו בכל כוחם לעקוף את ההחלטה. והם יצליחו.

3/5/14 21:12  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>