בלוג המרצים למשפטים באוניברסיטת חיפה
הכרזת מלחמה
בעיתונות האלקטרונית פורסמו לפני שעה קלה כמה ידיעות על עתירה שהוגשה היום לבית המשפט העליון על ידי חבר הכנסת יוסי ביילין כנגד ראש הממשלה בגין אי הכרזה על פתיחה במלחמה. העתירה עדיין אינה מצויה בידי ולכן תגובה זו מתבססת על המידע שנמסר בתקשורת.
הבסיס המשפטי להכרזת מלחמה בישראל מצוי בסעיף 40 לחוק יסוד: הממשלה בנוסחו האחרון. הסעיף מורה בזו הלשון:
(א) המדינה לא תפתח במלחמה אלא מכוח החלטת הממשלה.
(ב) אין בסעיף זה כדי למנוע פעולות צבאיות הנדרשות למטרת הגנה על המדינה וביטחון הציבור.
(ג) הודעה על החלטת הממשלה לפתוח במלחמה לפי סעיף קטן (א) תימסר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי; ראש הממשלה ימסור את ההודעה בהקדם האפשרי גם במליאת הכנסת; הודעה על פעולות צבאיות כאמור בסעיף קטן (ב) תימסר לועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהקדם האפשרי.
השאלה הראשונה הנשאלת היא, אם כן, אם הפעולות המתבצעות כרגע בלבנון הן בגדר מלחמה. זוהי השאלה שעימה יצטרך להתמודד בית המשפט, ואין היא פשוטה כלל. אין בנמצא הגדרה ברורה ומוסכמת למושג "מלחמה".
ברי, כי לא כל פעולה שבה נעשה שימוש בכוח מזויין היא מלחמה. יתר על כן, גם סכסוכים מזויינים אינטנסיביים וממושכים בין מדינות לא תמיד נחשבים, לפחות בעיני המדינות המעורבות, למלחמות. מדינות רבות מתייחסות לסכסוכים מזויינים שבהם הן מעורבות בכינויים שונים על מנת להימנע מתחולתן של נורמות משפטיות הנוגעות למלחמה. כך אירע במלחמת קוריאה, שמנקודת המבט של ארצות הברית נחשבה ל"פעולת שיטור" בחסות האו"ם. כך לא היה צריך הנשיא לקבל את אישור הקונגרס למהלכים הצבאיים, אישור הנדרש על פי החוקה לשם הכרזת מלחמה. באופן דומה התייחסו הבריטים למלחמת פוקלנד כ"סכסוך מזויין", לא מלחמה.
השאלה המשפטית השנייה היא אם סעיף 40(א) חל רק על מקרים שבהם מדינת ישראל יוזמת את הסכסוך המזויין או גם על מקרים שבהם המדינה מתגוננת מפני פעילות מזויינת המופנית נגדה (דהיינו - בתגובה ליוזמה של צד אחר). ניתן בהחלט לטעון שסעיף 40(א) נועד לחול על מקרים שבהם היוזמה באה מצד ישראל, כמו במבצע קדש, אך לא על מקרים של תגובה. גם בשאלה זו יצטרך בית המשפט להכריע.
נכתב על-ידי Ronen Perry ב-25.7.06.
2 תגובות:
יש לשאול מה הנפקות של הכרזת מלחמה, ובעיניי יש לראות את הדברים על רקע הסוגיה של הפרדת רשויות, ובמקרה הזה, כל שלוש הרשויות.
במישור המיידי, להכרזה עשויות להיות משמעויות כלכליות של פיצויים לנפגעים עקיפים (בהנחה שהנפגעים הישירים מפוצים בכל מקרה). אבל יש להניח שתבונת הממשלה, ואם לא התבונה, אזי הלחץ החברתי והפוליטי, יובילו לפיצוי כלשהו גם אם לא תהיה הכרזה רשמית של מלחמה. המשמעות הנותרת, אם כן, היא בעיקר הסימלית-פוליטית.
לפי חוק היסוד, הכרזת המלחמה אינה דורשת אישור של ועדת החוץ והביטחון או הכנסת, אלא די בהודעה. לפיכך, הבקרה של הכנסת על הממשלה כאן היא בעיקר בחשיפת עצם קיום הפעולה הצבאית שהיקפה מלחמה (אבל מלחמות ממילא אינן סודיות), ובהצהרה העצמית של הממשלה – כיצד היא רואה את הדברים. נוכח העובדה שראש הממשלה ממעט להתבטא במישרין בקשר ליעדי המלחמה, לבד מהצהרות כלליות למדיי, יש להודעה ממשלתית בדבר הכרזת מלחמה חשיבות רבה.
מישור אחר של הפרדת רשויות, הוא כמובן הביקורת השיפוטית. מאחר שההכרזה היא אקט משפטי, ושאלת ההכרזה מוסדרת בחוק היסוד, הנושא שפיט נורמטיבית. אכן, רונן פרי צודק כשהוא מצביע על כך שהנושא מעורר שאלה של שפיטות (או אי-שפיטות) מוסדית. האם יש לבית המשפט כלים לקבוע מה הגבול שבין "פעולה צבאית" לבין מלחמה? מאחר שלהכרזה יש משמעויות פוליטיות במישור הבינלאומי, האם נבון יהיה שבית המשפט יכריז על המלחמה? כנראה שלא.
אם כך, מה מטרתה של העתירה? הנה כמה אפשרויות: לחץ (קל) על הממשלה לתת דעתה לשאלה, אבל היועץ המשפטי לממשלה, כך דווח בתקשורת, כבר נתן דעתו לנושא. אולי החשיפה התקשורתית? דיווח תקשורתי לעולם אינו מזיק לפוליטיקאים. את זה יודע גם ח"כ ביילין. אבל בעיניי יש כאן רובד עמוק מעט יותר. גם אם העתירה תיכשל, יש בעתירה קריאה ודרישה שהמדינה תזכור שהיא פועלת וצריכה לפעול בתוך מסגרת שלטון החוק, גם בעיתות מלחמה. יש לקוות שוועדת החקירה שתוקם לאחר המלחמה לא תצטרך לעסוק בשאלות של הפרת חוק, אלא רק בשאלות של תיפקוד בפועל. ואולי כך יבוא שלום עלינו ועל כולנו.
לדעתי המשפט הבינלאומי מגדיר מלחמה כמאבק אלים בין צבאות של מדינות. ואילו במקרה הנוכחי המדובר במאבק אלים בין צבא הגנה לישראל וארגון גרילה הפועל מלבנון אך אינו מייצג את הצבא הרשמי של המדינה.
יוצא איפה שהסכסוך הנוכחי אינו סכסוך בין צבאות של מדינות ולכן נכון עשתה הממשלה שלא הכריזה עליו כעל מלחמה.
הוסף רשומת תגובה
שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.
חזרה לעמוד הבית >>