תג

יום שני, יולי 13

מדוע לא סביר שהיה טיוח של חקירת מותו של גל בק ז"ל

לפרטי האירוע ראו את הכתבה המצולמת כאן: http://www.themarker.com/law/1.2682261

נראה לי שכולם קצת נמהרים במסקנה כי הפרקליטות או המשטרה טייחו את חקירת דריסתו של גל בק ז"ל. אני כמובן ניזון רק מחומר הראיות שנחשף בטלוויזיה, כך שכל מה שאני אומר הוא בערבון מוגבל, אבל על פניו, למעט בנקודה אחת (שבה אגע בסוף) קשה לי להבין מה הקפיץ את כולם דווקא בתיק הזה.
חקירת המשטרה: האם חקירת המשטרה הייתה מושלמת – ממש לא. היו צריכים לבדוק את האלכוהול בדם של הנהגת עם קרות התאונה. האם זו פשלה חריגה? ממש לא. מי שראה תיקים פליליים, ואפילו מי שקורא פסקי דין פליליים, יתקשה למצוא ולו תיק אחד שבו לא נעשתה טעות כלשהי בחקירה המשטרה: עד שלא נחקר, אזהרה שלא ניתנה, חיפוש שלא בוצע כדין, פעולת חקירה הכרחית שלא בוצעה וכיוב'. זה קורה כל הזמן, בכל תיק. זו ממש לא אינדיקציה לטיוח. ואין בסיס לייתר הטענות, כאילו היה צריך כאן השלמת חקירה, או הצגת שאלות נוספות לנהגת, שכן לא היתה שאלה שצריך היה לשאול אותה והיא לא נשאלה. מכל מקום, אם המשטרה היתה מעוניינת לטייח את החקירה – היא לא היתה ממליצה להעמיד את החשודה לדין! אז נראה שהתיזה שהמשטרה טייחה חקירה מאוד לא סבירה.
החלטת הפרקליטות: הפרקליטות בחנה את התיק תוך כשבועיים. זה ממש לא מופרך. לצערי יש תיקים שמתעכבים שנים בפרקליטות ויש תיקים שנבדקים במהירות, בייחוד תיקים עם ראיות מעטות (וכאן כנראה היו עדויות ספורות ודוח של בוחן – ולכן לא מדובר בתיק מסובך במיוחד לבחינה). למה קצב הטיפול בתיקים כל כך שרירותי – הרבה בגלל בלגן. דוחות מבקר המדינה מלמדים שאין בפרקליטות מערכת ניהול מסודרת של כניסה יציאת תיקים, והדברים מטופלים על פי מידה רבה של אקראיות. אבל זו לא אינדיקציה לטיוח. נהפוך הוא. אילו הפרקליטות רצתה לטייח את החקירה, השיטה הטובה ביותר מבחינתה היתה לעכב את ההחלטה, עד שבחלוף הזמן לא היתה עוד אפשרות מעשית לחדש את החקירה. מתן תשובה בתוך זמן קצר איפשר למשפחה להגיש ערר בשלב שיש עוד ערך בערר כזה, דהיינו בשלב שהזכרון של העדים עדיין טרי, ולכן הסיכוי שהערר יתקבל גדול יותר. זה לא מסתדר עם טיוח. (בזמנו המשפחה לא הגישה ערר כזה)
אז למה סגרו את התיק? כי כשיש שתי עדויות שאומרות שהנהגת עברה באור ירוק (של הנהגת עצמה ושל אושרת) ועדות או שתיים שאומרות שהיא עברה באדום, ועוד עדויות פחות נחרצות וחד משמעיות (כך עולה מתגובת הפרקליטות) – אז יש לפחות ספק סביר, ולכן הסיכוי להרשעה אינו גבוה. אפשר להתווכח עם ההחלטה כמובן, ויתכן שלאור הערכת המהירות של הבוחן צריך היה בכל זאת להגיש כתב אישום (אם כי איני יודע אם ההערכה של הבוחן מבוססת מספיק מבחינה מדעית כדי לשכנע את בית המשפט שהבוחן צודק בהערכתו מעבר לספק סביר) אבל ההחלטה לסגור תיק במצב כזה היא סבירה לפחות כמו ההחלטה ההפוכה. מכל מקום, קשה למצוא בעצם ההחלטה הזו אינדיקציה לשחיתות כלשהי.
ועכשיו מגיעים לשאלה אחרת – שרק נרמזת בכתבה אך לא נאמרת – אולי המשפחה קנתה את העדה אושרת ואושרת שיקרה בכוונה בחקירתה. שאלה קשה. אין לדעת. אבל גם אם האופציה הזו נכונה ברור שלא ניתן היה לדעת על כך מתיק החקירה המקורי.  החשד הזה עולה כאופציה רק מהשיחה שערך לפני כחודש חבר של המשפחה עם העדה, אבל לא מדברים שהיו בתיק לפני 10 שנים. כך שגם אופציה זו לא מלמדת על טיוח של גורמי אכיפת החוק.
מה בכל זאת אפשר להסיק מההתנהגות של העדה אושרת. 10 שנים אחרי האירוע היא אמרה לחבר של משפחת בק שהנהגת נסעה באדום ועדותה הסותרת נקודה זו זוייפה. כאמור, זיוף משטרתי של העדות לא היה כאן (אילו היה זיוף כזה, מדוע אושרת חזרה בה מהדברים תוך זמן קצר כל כך, ומדוע המשטרה שמתאמצת כל כך לסגור את התיק ממליצה על העמדה לדין). אז מה האפשרויות שנותרו:
אופציה אחת, שהיא אמרה את שאמרה בזמנו כי זה מה שהיא זכרה, וכעבור 10 שנים, כשפנה אליה חבר של גל בק ז"ל היא רצתה לרצותו כדי לא לפגוע בחברו או שהיא באמת כבר זכרה את הדברים אחרת (10 שנים זה הרבה זמן). האופציה הזו נראית מוזרה ולא מאוד סבירה כי הנחרצות שבה היא טענה שהיא זוכרת שהעידה כי הנהגת עברה באדום מקשה על קבלתה.
אופציה שניה, שמישהו גרם לה לשקר ולומר שהיא היתה במקום, למרות שהיא כלל לא היתה שם, ולמסור עדות כזו. האופציה הזו נראית לא סבירה גם כן, כי אם שילמו לה כדי שתזייף את עדותה, מדוע היא לא נשארה עם גירסתה המקורית כשהיא יודעת שכדאי לה להיצמד אליה כשותפה לדבר עבירה. יותר מכך, מדוע היא המציאה גירסה חדשה בשיחה עם החבר (לפיה היא כן היתה באירוע אבל ראתה דברים שונים) גירסה שאינה תואמת את התיזה לפיה היא כלל לא היתה שם וגם לא את גירסת השקר לפיה היא ראתה את הנהגת עוברת בירוק.
ואולי יש אופציות שלישית, ורביעית וחמישית שלא חשבתי עליה. מכל מקום, הסבירות שהדברים שנאמרו מפיה לפני 10 שנים שיקפו את מה שהיא חשבה שקרה, בצד שלה לרשומון של התאונה, אינה נמוכה (ואפילו גבוהה) מהסבירות שהיא שיקרה במכוון.
זה כמובן לא אומר שגירסתה המקורית אמיתית. ממש לא. אירוע פלילי כזה, בייחוד אירוע מפתיע ולא מתוכנן, נחרט אחרת לגמרי במוחם של אנשים שונים. כשתאונה קורית בהפתעה, אנשים לא באמת מקודדים כל פרט באירוע במוחם (לא תמיד זוכרים מה היה מצב הרמזור) וכשהם מתבקשים להיזכר, פעמים רבות מוחם ישלים את הפרטים החסרים מתוך ההגיון הפנימי שלהם, ואיך שהדברים נחוו בעיניהם. כך תמיד, אבל תמיד, נמצא סתירות בין התיאור העובדתי של אירוע כזה על ידי אנשים שונים (וגם על ידי אותם אנשים בזמנים שונים). לכן יתכן מאוד שהנהגת עברה באדום, ויתכן שהיא נסעה 80 קמ"ש (או 70 או 90) אלא שיתכן גם שלא נוכל לעולם לדעת אם זה קרה, וההליך הפלילי פשוט לא יוכל להגיע לכדי מיצוי. התוצאה היא שפעמים רבות נסגרים תיקים כנגד אנשים אשמים. החלופה כמובן היא לקבוע שלא צריך להוכיח אשמה מעבר לספק סביר, ואז נכניס לכלא פעמים רבות אנשים חפים מפשע. כחברה בחרנו שלא לעשות זאת. וטוב שכך. אם טועים, עדיף לטעות בכיוון של שחרור אדם אשם ולא בכליאתו של אדם חף. בסופו של דבר, כל אחד מאיתנו יכול להיות צד לתאונה – אז בואו נחשוב איזו טעות נראית לנו קשה יותר: שמי שפגע בנו ברשלנותו לא יורשע או שאנחנו נורשע וניכנס לכלא למרות שלא התרשלנו?
לא ברור לי מדוע התיק הזה פתאום גורם לכולם לחשוב אחרת. 

40 תגובות:

Anonymous אנונימי כתב/ה:

סוף סוף כל שפוי שמעז ללכת נגד זרם המתלהמים. אלא שאני חושש שרבים מהם יבואו להגיב כאן ולזרוק בוץ ללא כל בסיס עובדתי, כחלק מתרבות השיימינג הפופולארית בימים אלו.
בהצלחה וחזק ואמץ!

13/7/15 13:59  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

הון - שלטון - ?

13/7/15 14:27  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

נראה כמו כתבה מטעם...

13/7/15 14:28  
Anonymous גלעד כתב/ה:

בכתבה הראו כמה כשלים. בחקירת המשטרה. עדים לא זומנו לחקירה (ומה שמעניין שכל העדים הללו תומכים בטענה שהנהגת התרשלה), רק עדה אחת תמכה בגרסת הנהגת ודובר בכתבה שזו עדה שהנהגת עצמה נתנה את הטלפון שלה ודיברו על כך שלא נחקר כיצד יש לנהגת מספר טלפון שלה. קצת מעורר חשד איך לא בודקים מאיפה השיגה הנהגת את מספר הטלפון של הנהגת. גם הכיוון ממנו הגיע גל אינו תואם את טענותיה של אושרת.

חוקר תאונות העיד שאין מדובר בפרק זמן מספיק לחקירת התאונה

רות דוד היתה ממונה על הפרקליטה שאחראית לתיק ומבחינתי בכל הקשור לרות דוד היא אשמה כל עוד לא הוכח שפעלה ביושר בתיק מסוים. והיא גם אחראית על טיפולם בתיקים של הפרקליטים שתחתיה.

וצר לי כאשר מדובר בבן של שופט מכובד שנדרס (כמו חשין) מערכת המשפט יודעת להאשים עונש כבד את הנהג, ומנגד כשמשפחה חזקה היא בצד הנאשם כמו משפחת פלטי או עו"ד דורי קלגסבלד אז העונש הוא מגוחך אם בכלל קיים.

מעניין אם פעם יקרה שייגרם פשע כלפי אחד מעשירי הארץ על ידי אדם פשוט משכונה עלובה ומשפחת הקורבן תתלונן שנעשה עוול במשפט, כמו תאונת דרכים.

13/7/15 14:52  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

תתייחס בבקשה לעובדה ויש להדגיש שזו *עובדה* שהנהגת הצהירה בחקירה שנהגה על 50/40 קמ"ש בעוד שהבוחן המשטרתי קבע ללא סייגים שמהירות נסיעתה היה 80 קמ"ש ולמעלה מזאת,יש להדגיש שהמהירות המותרת באזור היא 70 קמ"ש.
האם לידידי יש הסבר להתעלמות מנתון זה וסגירת התיק?
זה הכתוב בדוח בוחן "טענת נהגת הרכב הפרטי שלפיה היא נהגה ב-50-40 קמ"ש אינה עומדת בקנה אחד עם הנזקים שנעשו לרכב, וגם לא עם המקום שאליו נהדף הקטנוע".
ובלי שום קשר האם הכותב מנסה לשכנע אותנו להשלים עם נהלים פסולים של חקירה ובדיקה ומנסה להביא אותנו להוקיע תחת המטבע לשון "שיימינג" משפחה שאיבדה את בנה ונחשפה לתרבות הפסולה הזאת במשטרה ובפרקליטות וקוראת לשנות ולתקן אותה? מצטער אבל מאבקם הוא מאבקנו.

13/7/15 14:58  
Anonymous גלעד כתב/ה:

צר לי אבל הפוסט הזה נראה בעיני כמו נסיון טיוח נוסף.
במקרה בו יש ספק כל כך כבד וחשש שבוצעו פעולות לא תקינות ע״י הגופים האמונים על שמירת החוק במדינה,
חייבים לבצע בחינה מחדש של התאונה והכי חשוב לבדוק את החשש לשחיתות בתוך המנגנון הציבורי (משטרה ופרקליטות).

13/7/15 18:06  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

אתה לא התיחסת לטענה שהעדה מיקמה את עצמה בצורה כזו שהיא לא יכלה כלל לדעת אם לנהגת היה אור ירוק. כלומר, העדות הזו היתה בעייתית כבר בזמן הבדיקה הראשונית, ואם זה נכון, אז זו טעות חמורה של הפרקליטות שלא עלתה על העובדה הזו.
כמו כן, עדים שביקשו להגיע ולהעיד נדחו ע"י המשטרה בתואנה שאין צורך.
אם ההתנהלות כאן היא לא חריגה, כפי שאתה טוען, אז המצב מדאיג שבעתיים.

14/7/15 00:16  
Blogger el roam כתב/ה:

תודה על פוסט מענין . אלא שאפשר היה לחשוב על עוד אפשרות . הפוסט מתעלם מן התפקיד של השופט והמשפט , בחקר האמת . בעוד הצדדים מוטים , השופט הינו אובייקטיבי , ושופט ללא משוא פנים . זה נכון שהפרקליטות שוקלת את סיכויי ההרשעה , ונכון גם שלצורך הענין , היא מעמידה גרסה מול גרסה או צולבת אותן למעשה . אלא שזה נעשה בפריזמה של : סיכויי הרשעה, או איך מרשיעים בעיקרון .

ואילו שופט , חותר לאמת ולמיצויה מבין הראיות המוגשות , ולא רק שהוא צד אובייקטיבי , אלא :

שהוא הרבה יותר מנוסה ואמון על הצלבת גרסאות וחקר האמת , לא מתוך מגמתיות , אלא מתוך התכלית נטו של חקר האמת .

אז , כאשר יש זירה , פיסית , ברורה , עם שפעת ממצאים ועדויות , אפשר גם לחשוב על הרצת הליך , על מנת , שעצם הסיעור מוחות שילווה ההליך מכל הצדדים , עצם היד או המגע של השופט וההליך האובייקטיבי בענין :

יציפו תובנות ,יציפו גילויים , אשר יתרמו לחקר האמת , ויעשו משפט צדק . במקרה הזה , נראה כמו שוט קלאסי לדבר .

ולאילו המלינים על משוא פנים ואיפה ואיפה , אני תוהה :

נשיא בכלא , ראש ממשלה רגל בפנים , השר דרעי בזמנו , שר האוצר הירשנזון , שופט אחד , אינספור חקירות ( ראה אריק שרון והאי היווני , ראה אביגדור קהלני בזמנו ... ) . מה עוד אני תוהה יקח בשביל לשכנע פה אנשים , שהמצב לא כזה גורף ומושחת כפי שמתארים בהקשר דנן ...... תודה

14/7/15 23:43  
Anonymous דניאל כתב/ה:

ראשית, צר לי על המקרה וליבי עם משפחת בק.

אני מסכים עם הפוסט . יש לי הערות על דברי חלק מהמגיבים:

"חוקר תאונות העיד שאין מדובר בפרק זמן מספיק לחקירת התאונה"

לא מדויק, הוא העיר שהוא לא שמע על חקירה של תאונה קטלנית שנמשכת זמן קצר כזה, אבל מכאן לא נובע שזהו זמן קצר מדי. ייתכן שזה חריג לסיים חקירה בפרק זמן קצר כזה, אבל עדיין ייתכן שזהו זמן מספיק.

השאלה האם זה זמן מספיק תלויה בפעולות שצריך לעשות בתיק, בחומר שצריך לקרוא. חומרת העניין לא אמורה לשנות הרבה במונחי זמן (תאונה קטלנית) מפני שייתכן שהעניין חמור אבל חומר הראיות מצומצם ולא מצריך עבודה רבה. בכל אופן הטענה שזהו זמן שיכול להספיק נטענה ע"י אורן וגם ע"י רון שפירא. האחרון ציין, שהמצב הרצוי הוא שכל התיקים יסתיימו תוך שבועיים ולא שכל התיקים יסתיימו בפרק זמן ארוך יותר ואז לנזוף באחראים על תיק שנסגר תוך שבועיים.

מעבר לכך זו בסך הכל עדות. הוא לא שמע, אבל כפי שהרבה פעמים עונים לטענה "מעולם לא שמעתי", אם הוא לא שמע מכאן לא נובע שזה לא קיים.

"רות דוד היתה ממונה על הפרקליטה שאחראית לתיק ומבחינתי בכל הקשור לרות דוד היא אשמה כל עוד לא הוכח שפעלה ביושר בתיק מסוים. והיא גם אחראית על טיפולם בתיקים של הפרקליטים שתחתיה."

אבל לפי טענת הפרקליטות רות דוד לא טיפלה בפועל בתיק הזה. מכך שהיא אחראית וממונה לא נובע שהיא מעורבת. יש דבר כזה שנקרא ביזור, האצלת סמכויות, דה צנטראליזציה.

רות דוד כמובן בחזקת חפות וגם אילו הייתה לה חזקת אשמה היא לא עוברת לחזקת אשמה לנהגת הפוגעת.

"וצר לי כאשר מדובר בבן של שופט מכובד שנדרס (כמו חשין) מערכת המשפט יודעת להאשים עונש כבד את הנהג, ומנגד כשמשפחה חזקה היא בצד הנאשם כמו משפחת פלטי או עו"ד דורי קלגסבלד אז העונש הוא מגוחך אם בכלל קיים."

הדורס של שניאור חשין ז"ל הורשע בהריגה ונמצאה כמות אלכוהול בדמו מעל המותר בעוד שקלגסבלד הורשע בגרימת מוות ברשלנות ולא נמצאה כמות מופרזת של אלכוהול בדמו. דעתי כי עונשו של קלגסבלד לא היה מופרז לקולא כלל ואפילו מופרז לחומרא.

מעבר לכך הטענה שבישראל יש משוא פנים כלפי האליטה צריכה להתמודד עם דוגמאות של נשיא מדינה במאסר, ראש ממשלה שנידון למאסר, שרים שהיו במאסר, בכירי המשק והכלכלה היו במאסר ועכשיו כתב אישום נגד פרקליטה בכירה, ראש ממשלה (רבין) שנאלץ להתפטר בשל עברה על תקנות מטבע חוץ, הדבר מעיד על רשות שופטת עצמאית, על שלטון החוק ועל שוויון בפני החוק גם אם אולי לא הכל מושלם גם בעניין זה.

"תתייחס בבקשה לעובדה ויש להדגיש שזו *עובדה* שהנהגת הצהירה בחקירה שנהגה על 50/40 קמ"ש בעוד שהבוחן המשטרתי קבע ללא סייגים שמהירות נסיעתה היה 80 קמ"ש ולמעלה מזאת,יש להדגיש שהמהירות המותרת באזור היא 70 קמ"ש."

לא הבוחן המשטרתי העיד על כך, אלא דוד נמרי בוחן תאונות אזרחי שהתראיין לכתבה בערוץ הראשון.

עם כל הכבוד לדוד נמרי, זו עדות סברה שלא הייתה בידי המשטרה בחקירה המקורית. ייתכן שהממצאים בחקירה המקורית העלו ממצאים החולקים על חוות דעתו של נמרי ויתכן כי גם היום חולקים על עדותו. כידוע, חוות דעת מומחים עשויות להיות שנויות במחלוקת.

"ובלי שום קשר האם הכותב מנסה לשכנע אותנו להשלים עם נהלים פסולים של חקירה ובדיקה ומנסה להביא אותנו להוקיע תחת המטבע לשון "שיימינג" משפחה שאיבדה את בנה ונחשפה לתרבות הפסולה הזאת במשטרה ובפרקליטות וקוראת לשנות ולתקן אותה? מצטער אבל מאבקם הוא מאבקנו."

אני לא ראיתי בפוסט של אורן השלמה עם כשלים. הטענה של אורן הייתה "לא היה טיוח" ולהווי ידוע כי הטענה "לא היה טיוח" שונה מהטענה "לא היו כשלים". כשלים יכולים להיות בתום לב או ברשלנות ואילו טיוח הוא זדוני ומהווה שחיתות.

הטענה בפוסט הייתה שכשלים אלה הם מסוג הכשלים הרגילים. מכאן לא נובע שצריך להשלים איתם אולם דו"ח מבקר המדינה שאפשר לקרוא לו דו"ח הכשלים, מפרסם מדי תקופה כשלים רבים במגזר הציבורי. אפשר לומר שאין כאן כשלים שמצדיקים רעש גדול מכך שדו"ח מבקר המדינה מתפרסם מדי פעם. צריך להתאמץ להפחית כשלים בכל מקום.

15/7/15 00:19  
Anonymous דניאל כתב/ה:

"במקרה בו יש ספק כל כך כבד וחשש שבוצעו פעולות לא תקינות ע״י הגופים האמונים על שמירת החוק במדינה,
חייבים לבצע בחינה מחדש של התאונה"

צריך להפריד בין שני ענינים שונים. בחינה מחדש של ההחלטה לסגור את התיק ובחינה של הכשלים. אחד לא גורר את השני בהכרח. גם אם נמצא כשלים בפעילות מערכת אכיפת החוק מכאן לא נובע שיש ראיות מספיקות להרשעה. לא נכון לתקן עוול בעוול. מכך שהיו כשלים במשטרה בגלל זה להעמיד לדין למרות היעדר ראיות מספיקות.

בכתבה בערוץ הראשון לא צוין שהעדה לא יכלה לראות שלנהגת הפוגעת היה אור ירוק ולא צוין שעדים רצו להעיד ונדחו.

מה שכן המסקנה של עורכות הכתבה בערוץ הראשון שהנהגת שיקרה במשטרה היא מסקנה לא מבוססת ומעידה על עיתונאות רעה, לא מקצועית ועל עיתונאות פוגענית ודורסנית. בכלל הכתבה בערוץ הראשון נראית לי מוטית ולא מאוזנת מספיק. כתבה שלקחה צד אוהד לבק ז"ל ומשפחתו וצד עוין לנהגת הפוגעת. אם כבר מדברים על כשלים זהו כשל תקשורתי אחד מני רבים בתקשורת הישראלית.

15/7/15 00:20  
Anonymous דניאל כתב/ה:

תיקון טעות שלי: הבוחן שהגיע לממצא של מהירות מופרזת היה הבוחן המשטרתי. אבל אורן התייחס לכך בפוסט שלו.

בינתיים צפיתי גם בדיון שהיה באולפן הערוץ הראשון בעקבות הכתבה. מדברים שם שהעדה אושרת (שהעידה שהנהגת הפוגעת נכנסה לצומת באור ירוק) העידה גם שרוכבי הקטנוע היו במקום אחר מהמקום שהיו באמת. איילה חסון-נשר קראה לזה עדות שקר או עדות שלא תואמת את העובדות.

קודם כל, זו לא עדות שקר גם אם זו טעות וחבל שחסון לא מדייקת במינוח המשפטי. אני מבין שהיא לא משפטנית אבל זאת בעיה כללית בעיתונות כאשר עיתונאים מסקרים תחומים שאינם תחומי התמחותם המקצועית. לפחות עכשיו היא צריכה להתנצל על כך, אבל אם להיות ריאליים הסיכויים שזה יקרה נמוכים.

דבר שני, אושרת לא טעתה את הטעות שמייחסים לה אם כי עדותה בעיתית משהו. פעם אחת היא אומרת שהיא עמדה ברחוב רקנאטי ומשמאלה עמדו הקטנועים. הרחוב שמשמאלה הוא רחוב קק"ל והאמת היא שהקטנועים כן עמדו בקק"ל. מבחינה זו עדות אושרת היא מדויקת.

אבל אחר כך אושרת מעידה שלא ייתכן שהם עמדו בקק"ל ומשם פנו לרחוב לבנון. זאת כאשר העובדות הם שהתאונה ארעה בפנייתם מקק"ל ללבנון. אז האם העדה חשבה שהם נסעו בקק"ל ולא פנו ללבנון? יש כאן בעייתיות אבל היא לא הופכת את עדותה לחסרת משקל כי יכול להיות שעד לא זוכר את כל הפרטים אבל מה שהוא כן זוכר אולי זו האמת.

בכל אופן דבריה של חסון אינם נכונים. אושרת לא העידה שהרוכבים עמדו במקום אחר. נראה שחסון חושבת שאושרת מעידה שהרוכבים עמדו ברקאנטי. אמנם אושרת מזכירה את רקנאטי אבל זהו הרחוב שבו היא עמדה ולא הרוכבים.

בדיון באולפן אכן חסון אמרה שהיו עדים שרצו להעיד ולא רצו להעיד אותם. אבל אין אישור לכך מהמשטרה או הפרקליטות.

לגבי השאלה איך מספר הטלפון של הנהגת הפוגעת הגיע לאושרת חסון העלתה את הסברה שאולי פשוט אושרת ניגשה לנהגת הפוגעת ואמרה לה, אני מוכנה להעיד לטובתך הנה קחי את מספר הטלפון שלי.

ארי שביט טוען שאם אלה כשלים שגרתיים של המשטרה צריך לסגור את המשטרה. אבל בכל זאת למשטרה יש גם הצלחות. ואם אלה כשלים רגילים של העיתונות אז צריך לסגור את העיתונות?

אני מסכים שאין להפלות לטובה עשירים ולהפלות לרעה לא עשירים, אבל מצד שני אין להפלות לרעה עשירים ולהפלות לטובה לא עשירים. לעשירים מגיע שוויון זכויות. זכויות בדיוק כמו ללא עשירים . הקריטריון לסגירת תיק לעשירים צריך להיות כמו ללא עשירים ואם אין סיכוי סביר להרשעה צריך לסגור את התיק גם לחשודה עשירה. עשירה לא צריכה להנות יותר מאחרים אבל גם לא לסבול יותר מאחרים.

השוואה בין תיק של עשיר לתיק של לא עשיר צריכה לקחת בחשבון גם את ההבדלים בין התיקים, העבירות השונות שמדובר בהן. צריך לבדוק שהתיקים דומים מספיק או שהנסיבות אצל העשיר היו חמורות יותר והוא קיבל טיפול מקל יותר. גם אם מוצאים מקרה כזה אז הוא עדיין אנקדוטלי ולא מהווה מדגם מייצג. אי אפשר להסיק הכללה אמפירית ממקרה אחד או שניים על כלל התיקים בהם מטופלים חשודים עשירים או לא עשירים. רק מחקר מדעי אמפירי כמותי בשיטות סטטיסטיות מקובלות יכול להצביע על כך.

גם אם נניח שיש הפליה לטובת עשירים מכאן לא נובע שבכל מקרה יש הפליה או שבמקרה הזה הייתה הפליה.

15/7/15 20:22  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

קשה להאמין שדברי הבל כה רבים מושמעים ע"י משפטפטנים. ראשית בנסיבות כיום השאלה האמיתית והמרכזית היא האם יש ראיות לכך שניהול החקירה והתנהלות הפרקליטות היו נגועות בכוונת מכוון להוציא את הדורסת ללא רבב. התשובה יש ראיה כה חזקה שלא נותר לנו אלא ללכת לאורה. הראיה היא שתי השיחות שקיימה אושרת הפיצוציה עם מדובב ואח"כ עם תחקירני תוכניתה של איילה חסון. בשיחה הראשונה מסרה הפיצוציה גירסא הפוכה אחד לאחד לגירסתה במשטרה 10 ש' קודם. מדוע? מהרגע שעלה הנושא היא לא האמינה לרגע שהמדובב הוא מישהו שהגיע אליה באקראי ולו רק מטעמי סבירות אירוע שכזה. אבל הפיצוציה אינה שייכת לליגה המקצוענית של עבריינים ונכנסה ללחץ והתחילה לנדב מידע במקום לשתוק מתוך כך שהניחה שהמדובב הוא חוקר המחזיק כבר בראיות כנגדה. הגירסה החדשה וההפוכה לחלוטין נועדה להעביר הכדור לשחיתות משטרתית. אבל כפי שהתברר לה בהמשך ככל הנראה ע"י מי ששכר את שרותיה, כי לא מתנהלת שום חקירה היא חזרה לגירסת השקר מסיבות מובנות (שיחה עם התחקירנים). מבחינתה אם יהיו עדויות שגירסתה שיקרית היא תמיד תוכל לטעון שדבריה למדובב היו אמת רק שפחדה הגדול שהמשטרה תתנכל לה הביאו אותה לחזור על גירסת השקר שהמציא החוקר המשטרתי.
תרומתה של המשטרה לבניית עדות השקר הייתה בעת חקירתה. כמי שאמון על חקירות מסוג זה וגם כל בר דעת שאינו עוסק בתחום מבין שבעת גביית עדותה ניתן היה לפורר אותה בקלות ובמיוחד אם היא לא נוכחה כלל בזירת האירוע. הרמז הברור והמכריע שפרטיה אינם מופיעים בסיכום האירוע מהזירה, בו נגבים פרטי העדים. בפועל נמסרו פרטיה על ידי הדורסת. כל חוקר מתחיל מבין שעליו לבדוק כיצד הגיעו פרטים אלה לידיעתה.
אתגר אינטלקטואלי קצר - נסו לתרץ עניין תמוה זה באופן שאני לא אצליח לאתר בשניות את הלקונה בתירוץ. רמז אל תשתמשו בתירוץ שהדורסת שמרה על קור רוח ורשמה לעצמה את מספר המונית - אפיל אותכם ישר.
כדי שהמשטרה ואח"כ הפרקליטות ישתפו פעולה עם חקירה כה רשלנית צריך שיהיה להם עניין בכך. סביר להניח שהדורסת והוריה לא מסוגלים לתזמן ולתזמר כזה מהלך בשביל זה קיים שמעון יסדר.
ואם הזכרנו את שמעון היקר הרי לכם פרשנות 'כדורסלית' של הפרשה
תמונת המשחק ברורה הרכז המוכשר הידוע בכינויו שמעון יסדר, קיבל מסירה מדוייקת מלקוחות שמנים וכבדים ( משפת פלוץ - קיטרינג) וכידרר במהירות לעבר אושרת הפיצוציה שכונתה כך על ידי האוהדים השרופים של הקבוצה ולא בכדי. אושרת הטביעה בזינוק עתיר משמנים אך מרהיב ונבחרת הסרחון זכתה בניצחון. אין להמעיט בתרומתו המכרעת של שמעון להצלחה. הוא חסם ברחבה ביעילות באותה עת, את המשטרה ואת הפרקליטות שהוכיחו שוב כי תחת שרביטה של רות דוד, המאמן רונאל פישר יחד עם שחקני זבל כמו הדס פורר אין ליגה שהיא מספיק נמוכה עבורם.
לעניות דעתי לאחר צפייה במשחק - הסכומים ששולמו לנבחרת הסרחון פרופורציונליים ותואמים למה שמצופה מנבחרת כוכבים.

16/7/15 13:14  
Anonymous דניאל כתב/ה:

חבל שהאנונימי האחרון מתלהם ולא מבין שצריך לכבד בני אדם גם אם דעתם שונה משלו. כל הזמן מדברים על תרבות השיח הנואלת והתוקפנית באינטרנט והנה בא אנונימי זה ומוכיח שהוא שייך לביריונות הזאת.

"ראשית בנסיבות כיום השאלה האמיתית והמרכזית היא האם יש ראיות לכך שניהול החקירה והתנהלות הפרקליטות היו נגועות בכוונת מכוון להוציא את הדורסת ללא רבב."

זו לא השאלה היחידה שעלתה ואולי אפילו לא העיקרית. שאלה נוספת שעלתה היא האם צריך להגיש עכשיו כתב אישום נוכח הראיות החדשות. זו סוגיה שנדונה בדיון התקשורתי-העיתונאי ומשפטן שהתראיין חיווה דעתו על כך. ברור שהעבירה היחידה הרלבנטית כאן היא הריגה ולא גרימת מוות ברשלנות וזאת מפאת התיישנות. אפילו הפרקליטות הוציאה הודיעה שהיא לא מתכונת לפתוח את התיק מחדש. הכונה בדברים האלה היא לא לחקור את המחדלים שהיו בחקירה, אלא לבחון אם יש ראיות מספיקות עכשיו להעמדה לדין.


דבריו של הכותב לוקים מתודולוגית (ובכך אני לא טוען שהוא לא צודק אלא שהמתודה שלו בעייתית) מפני שהוא מתמקד בלנסות להראות עד כמה חזקה טענת עדות השקר של אושרת בגרסתה המקורית ועד כמה חזקה טענת עדות האמת של אושרת בגרסתה למדובב.

אולם, זו לא המתודה הנכונה כאשר מסתפקים בה. מה שצריך להראות הוא עד כמה בלתי סבירות גרסאות חפות חלופיות. את זה הכותב לא עושה. זו בעיה מתודולוגית שנקראת הטיית האישוש (confirmation bias). גם אם נניח שמאוד סביר שאושרת שיקרה בעדותה המקורית זה עדיין לא מספיק. צריך להראות שלא סביר שאושרת לא שקרה בעדותה המקורית. אין כל סתירה בין הטענה שסביר שאושרת שיקרה בעדותה המקורית ועם זאת גם סביר שהיא לא שיקרה. אפשרי שדבר והיפוכו יהיו שניהם סבירים. גם א' וגם לא-א' שניהם סבירים. לכן מכך שהצלחנו להראות ש- א' סביר (אושרת שיקרה) לא נובע שהראינו ש- לא-א' הוא בלתי סביר (לא סביר שאושרת לא שיקרה)
השערת החפות כאן היא שאושרת לא שיקרה. היא אמרה אמת בגירסתה המקורית והסיבה שהיא שינתה את גירסתה נבעה מתעתועי זיכרון. לחלוף הזמן יש משמעות מבחינת איכות הזיכרון. הזיכרון השתבש בינתיים, אושרת זכרה את התאונה אבל השלימה פרטים מתוך ההגיון שלה (לתופעה זו קוראים קומפבולציה) היא השלימה פרט שנראה לה הגיוני. נראה לה הגיוני שבתאונה כזאת הנהגת הפוגעת עברה באור אדום . לעומת זאת בעדותה המקורית היא לא השלימה מתוך ההגיון כי הזיכרון היה אז טרי במוחה. הזמן בינתיים עשה את שלו הייתה דעיכה של המידע המאוחסן וכאשר יש דעיכה אז לפעמים משלימים פרטים.

מכאן לא נובע שאין זה סביר שאושרת שיקרה אבל גם לא נכון שאין זה סביר שהיא לא שיקרה אלא סביר שהיא זכרה אחרת.

אחר כך היא שחזרה שוב את האירוע ההוא נזכרה שבמשטרה היא העידה על אור ירוק והגיעה למסקנה שזיכרונה השתבש ומיהרה לתקן את השיבוש בזיכרונה.

אני מזכיר כי מידת ההוכחה במשפט פלילי היא מעבר לספק סביר ולא מאזן הסתברויות כמו במשפט אזרחי. לא מספיק להגיד שהסיכוי שהיא שיקרה יותר גבוה מהסיכוי שהיא לא זכרה. גם אם נניח את זה, עדיין זה לא מספיק למשפט פלילי. צריך להראות שהגירסה שהיא לא זכרה היא בלתי סבירה לכשעצמה (ולא רק פחות סבירה מהגירסה שהיא שיקרה)

16/7/15 17:07  
Anonymous דניאל כתב/ה:

התופעה של שיבושי זיכרון של עדי ראיה תועדה באופן אמפירי. למשל במחקרי אליזבט לופטוס.
במחקר נבדקים צפו בסרטונים בהם נצפתה תאונת דרכים. שתי מכוניות מתנגשות חזיתית. לנבדקים הוצגו שאלות שנבדלות זו מזו בניסוח השאלה. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות. הפועל verb)) היה שונה: crashed, bumped, smashed כאשר החלפת המילה השפיעה על הערכת מהירות הרכב שהנבדק העריך, האם נופצה זגוגית או לא נופצה זגוגית. ההבדלים בפעלים הם הבדלים של קונוטציות של אלימות וכאשר היה שימוש ב "פעלים אלימים" יחסית אז עלתה השכיחות של העמדה שהזכוכית נופצה.

קבוצה אחת נשאלה כמה מהר המכוניות נסעו עד שהן "התרסקו", וקבוצה שנייה נשאלה כמה מהר הן נסעו עד ש"התנגשו". הפועל "להתרסק" הוא קונוטטיבית אלים יותר מהפועל "להתנגש". אלה שנשאלו על התרסקות זכרו שהמכוניות נסעו הרבה יותר מהר מאלה שנשאלו על התנגשות, הם ראו זכוכיות על הכביש וחלקי מכוניות מרוסקים מתגלגלים. אלה שנשאלו על התנגשות לא זכרו זכוכיות ולא תמונות של הרס.

Elizabeth Loftus & John Palmer, Reconstruction of Automobile Destruction: An Example of the Interaction Between Language and Memory, 13 J.VERBAL LEARNING &.VERBAL BEHAV. 585 (1974)

בניסוי של לופטוס נבדקים מתבקשים לצפות בסרט המתאר אירוע כגון תאונת דרכים, אינטראקציה בין אנשים ועוד. לאחר הצפייה בסרט מוצגות סדרת שאלות למשל באיזו מהירות נסעה המכונית כאשר היא פגעה במעקה? אחרי כמה שאלות מופיעה השאלה האם היה מעקה הפרדה בין מסלולי הנסיעה?

בסרט לא היה מעקה הפרדה. בכל זאת 30-50 אחוזים מהנבדקים מעידים שהיה מעקה הפרדה. הם טוענים שהם "זוכרים" מעקה כזה בסרט. השאלה הראשונה היא שאלה מנחה. היא מניחה קיומו של מעקה. היא גורמת לחלק מהנבדקים לדמיין שהם ראו מעקה כזה. אותם נבדקים מוכנים להעיד בבית המשפט שהם ראו מעקה במו עיניהם.

(נירה ליברמן, קוגניציה חברתית, בתוך פסיכולוגיה חברתית, כרך א', יחידה 2, עמ' 122-123)

משום מה על הטלת ספקות בזיכרון האנושי אנו שומעים בהקשר של משפטי אונס וגילוי עריות או זיכרון מודחק. אבל כאשר מדובר בתיק תאונת דרכים והזיכרון אינו מודחק אז פחות שומעים על חוסר אמון בזיכרון ויותר על אמון בזיכרון (לא אצל אורן כמובן אבל אצל האנונימי) אם אישה משנה את גרסתה אז לא ייתכן שהיא טועה בתום לב והזיכרון שלה נפגם אלא היא "משקרת". שמעתי טענה שזהו סימן למיזוגניות. אני לא בטוח שזה ההסבר.

"ונכנסה ללחץ והתחילה לנדב מידע במקום לשתוק מתוך כך שהניחה שהמדובב הוא חוקר המחזיק כבר בראיות כנגדה."

אז למה היא לא נכנסה ללחץ בחקירה המקורית שלה? הרי גם בחקירה המקורית היא נחקרה ע"י חוקרי משטרה. אז היא לא פחדה שיחשפו את השקר שלה?


16/7/15 17:09  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

ראיתי התגובות כאן ובלשון המעטה נדהמתי.
1. טענת הזיכרון מופרכת מיסודה משום שכל היגד והיגד בדיבוב נוגד אחד לאחד את העדות המקורית. היא לא פסחה על שום פרט רק הפכה אדום לירוק ושחור ללבן.
2. בחקירתה המשטרתית הראשונה היא יכלה להרגע מהלחץ די מהר כי כל מה שעשו הוא גביית הצהרתה כלשונה וכפי שיכלה לצפות אף אחד לא היקשה עליה ולמי שטרם הבין - בכוונת מכוון. אבל עמוק בפנים הפחד נשאר והשתחרר מייד כאשר הופיע המדובב הבלתי צפוי עשר שנים אח"כ.
3. אין זה משנה כלל מהי 'הגירסא האמיתית' של הגברת הואיל וטענתי היא שהגב' לא נכחה בכלל באירוע עצמו ועדותה היא כקליפת שום. קל היה מאוד לפורר עדות השקר שלה לפני 10 ש' לו רצו המשטרה והפרקליטות להפעיל נוהלי חקירה המתחייבים בנסיבות ההן. אבל ניתן לעשות זאת גם היום. לבנקים יש נוסף לחסרונותיהם האחרים גם זיכרון ארוך. כל מה שצריך הוא לבדוק את התנועות בחשבונות כל המעורבים וחוזי הרכישה של הפיצוציה ונכסים אחרים של הגברת.
4. והיה אם יתברר כי אכן ההסבר הסביר לגירסאות התמוהות של הגברת אינו פסיכולוגיה בגרוש אלא בידוי ראיות בנסיבות מחמירות ביותר כמוצע על ידי השאלה האם יש מקום לפתיחת התיק המקורי בנוסף לפעולות מתחייבות אחרות תקבל תשובה ראויה. לצורך העניין גם אם ייקבע כי נוכח הקונטמינציה אין אפשרות להכריע בשאלת האחריות לתאונה יש בהחלט מקום להכרעות פליליות חמורות אחרות של המעורבים.
5. בתור מומחה למתודולוגיה מחקרית ארשה לעצמי לוותר על תגובה לאמירות לא רלוונטיות שהועלו.

16/7/15 17:39  
Anonymous דניאל כתב/ה:

אינני יודע אם זה נכון שאושרת העידה בדבוב עדות שסותרת את עדותה המקורית בכל פרט. אולי זה נכון אבל אני לא יודע. אני ראיתי רק את הכתבה ב- "יומן" ושם הראו רק חלק קטן מאוד מהדיבוב. לפי הכתבה הדיבוב ארך שעה וחצי ומתוכו הראו לנו אולי פחות מדקה. במה שהראו לנו אושרת טוענת שהנהגת עברה באור אדום ופרט נוסף שהיא טוענת הוא שהנהגת העיפה את האופנוע באוויר. העיפה את האופנוע בויר זהו פרט שסותר את עדותה המקורית? אולי כן, אבל בכתבה לא טענו את זה ולא הראו את זה.

אולי לכותב יש פרטים שלי אין. אולי הוא יודע יותר פרטים על עדותה בדיבוב יותר מאשר אלה שהראו בכתבה. אולי יש לו מקורות אחרים מאשר הכתבה. אני ראיתי רק את הכתבה ושם לא הראו את רוב הדברים שהיא העידה בדיבוב.

הפרט היחיד מתוך צילום הדיבוב שאותו הראו ושסתר את עדותה המקורית היה הפיכת הירוק לאדום.

הכותב טוען שהיא לא הייתה שם. אולי זה נכון אבל זה לא ברור לי מעבר לספק סביר. לפחות לפי הנתונים שבידי עד עכשיו. אולי נתונים נוספים ישנו את דעתי.

אני לא יודע אם זה נכון שאושרת לא נלחצה במשטרה כי ידעה שלא יקשו עליה בשאלות. למה שתדע דבר כזה? בכל אופן זאת ספקולציה. אולי היא כן נלחצה ואולי היא לא נלחצה במשטרה ולא נלחצה מהמדובב. ספקולציות אינן מספיקות לרמת ההוכחה הדרושה בפלילים.

16/7/15 18:35  
Anonymous דניאל כתב/ה:

עכשיו שמתי לב לפרט נוסף שבאמת גורמת לעדות אושרת להיראות תמוהה.

אושרת מעידה:

"אני עמדתי עם המונית שלי ברחוב רקנאטי ברמזור, בנתיב השמאלי שלי, שמיועד לנסיעה ישר ופנייה שמאלה, עמדו 2 רוכבי קטנוע ודיברו ביניהם. הסתכלתי על הרמזור שממנו מגיע רכב הגולף הפרטי. ראיתי שהרמזור הוא בצבע ירוק ושלנו באדום"

"הרוכבים שעמדו בצד שמאל שלי התחילו לשחק עם הגז"

בהתחלה כשקראתי את זה פירשתי את המשפט "בנתיב השמאלי שלי" כ- "הנתיב בכביש שמשמאל לי" כלומר אם היא עומדת ברקנאטי אז הכביש שמשאל לה הוא קק"ל והרוכבים עמדו בנתיב ברחוב שמשמאל לה. וכך "הרוכבים שעמדו בצד שמאל שלי" כלומר ברחוב שמשמאל לי.

אבל, בדרך כלל המשפט "הנתיב השמאלי שלי" מורה על הנתיב משמאל לי באותו רחוב ולא ברחוב שמשמאל לי. אם זה באותו רחוב אז בעצם אושרת טוענת שהרוכבים עמדו ברחוב רקנאטי וזה לא נכון.

אפשר אולי לומר שהיא התכוונה ל- "רחוב שמשמאל לי" ולא דייקה בניסוח. אבל אם כך למה היא אמרה "הרמזור שלנו באדום"? למה "שלנו" בגוף ראשון רבים? בדרך כלל נהגת אומרת "הרמזור שלי באדום, אלא אם היא התכוונה שלנו-שלי ושל הרוכבים. משמע הדבר מחזק את הסברה שהיא מעידה שהרוכבים עמדו ברקנאטי. ייתכן אולי שהיא עמדה בקק"ל והתבלבלה בשמות הרחובות? אבל אם היא עמדה בקק"ל היא לא יכלה לראות את צבע האור ברמזור של הנהגת הפוגעת כי זהו רמזור הפונה לכביש שממולה עם החלק האחורי של הרמזור כלפי אושרת.

אחר כך אושרת טוענת שלא ייתכן שהרוכבים היו בקק"ל ופנו ללבנון. מה שמחזק את הסברה שהנהגת העידה שהרוכבים היו ברקנאטי.

לאור פרטים אלה מתחזקת המסקנה שהעדות שלה לא אמינה. אני בספק אם אפשר לעשות עם זה משהו היום מבחינת הגשת כתב אישום מפני שהיה צריך לשאול אותה בחקירה המקורית שתסביר את התמיהות האלה. אולי היה לה הסבר? אם היא לא נשאלה בחקירה המקורית על בעיות המיקום העולות מעדותה אז בעייתי להסיק מכך היום מסקנות חד משמעיות לגבי הרשעה מה עוד שהרשעה כזאת צריכה להיות היום בהריגה ולא בגרימת מוות ברשלנות.

במשטרה היא הייתה צריכה לצייר לומר ברחל בתך הקטנה איפה היא עמדה ואיפה האופנועים עמדו. בכתבה אין לנו את מלוא התשאול במשטרה יש לנו קטעים נבחרים וערוכים מתוך עדותה. לא נכון להגיע למסקנה שהיא משקרת בלי לתת לה את זכות הטיעון ואת זכות ההסבר איך היא מסבירה את התמיהות האלה.

גם המשפט שלה "זייפו את העדות שלי" הוא תלוש מהקשר. הדיבוב כאן הוא ערוך. באיזה הקשר היא אמרה את זה? בתשובה לאיזו שאלה או איזו אמירה? צריך להיזהר מלהסיק מסקנות על סמך קטעים ערוכים אין לנו את מלוא התמליל של הדיבוב אין לנו את הקונטקסט בו נאמרו הדברים.

16/7/15 19:53  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לא יעזור כלום ל'ספקנים השקולים'. 1. ידוע בודאות שבסיכום האירוע המופק ע"י השוטרים בזירה אין כל אזכור של הגברת הזו ופרטיה. 2. מי שמסר למשטרה את פרטיה הייתה הדורסת. מהיכן הגיעו אליה פרטים אלה? 3. ממקום עומדה של העדה וע"פ הצהרתה ברור בעליל שלא יכלה לראות את צבע הרמזור ממנו הגיחה הדורסת ולמרות זאת הצהרתה בחקירה הראשונית הייתה חד משמעית ופסקנית. 4.גם מי שלא מתפעל ממשטרת ישראל אינו יכול להניח שהשוטר גובה העדות הוא כל כך מטומטם ואינו רואה את מסמני החשד הללו. 5. היא יכלה לתת עדות כזו בלי חשש כי כבר בתהליך ביצוע עיסקת עדות השקר היא ידעה שכל החקירה תתמצה בגביית עדותה וללא קושיות.
5. הלחץ 10 ש' אח"כ הוא ברור. מופיע מדובב בלתי צפוי ושהיא אינה מוכנה לקראתו. גם מהפרטים המעטים בדיבוב דבריה שוטפים ורהוטים וסותרים עדותה המקורית אחד לאחד כל שכן בתמלול המלא. מדובר בעדות אלטרנטיבית היושבת לה בראש מזה שנים בדיוק למקרה של חשיפה לא רצויה. שתי העדויות הן פסקניות וחותכות כי הן דקלום של התרחשויות שלא חזתה בהן בפועל. למעשה העדות השניה היא פשוט היפוך של הדקלום הראשון שנמסר לה ע"י המתווך מתוך הנחה שאם היא אמורה לתת עדות שקר ההפך הגמור הוא כנראה האמת.
6. אפשר להסכים שאם עדותה תימחק לא ניתן יהיה להגיע להכרעה באשר לאחראי לתאונה בגלל רשלנות החקירה. אבל יש פה ים פוטנציאלי של סעיפי אישום חמורים כנגד הדורסת ומשפחתה, עו"ד שלהם והעדה עצמה. אין להוציא מכלל אפשרות שחלקם יתחילו לזמר כשהחרב תהיה על צווארם ונדע בדיוק מהי מעורבות המשטרה והפרקליטות בפרשה.

16/7/15 20:20  
Anonymous דניאל כתב/ה:

"ממקום עומדה של העדה וע"פ הצהרתה ברור בעליל שלא יכלה לראות את צבע הרמזור ממנו הגיחה הדורסת ולמרות זאת הצהרתה בחקירה הראשונית הייתה חד משמעית ופסקנית."

אני בכלל לא יודע מהו מקום עמדה של אושרת על פי עדותה. לכאורה מקום עמדה הוא רחוב רקנאטי כך היא העידה. אבל אם זהו רחוב רקנאטי למה אי אפשר לראות מהו המופע שהיה ברמזור של הנהגת הפוגעת? אם היא עמדה ברקנאטי היא עמדה מכיוון צפון לדרום והנהגת הפוגעת הגיעה ממערב למזרח כלומר מהכביש מימין לה. אפשר לראות את המופע ברמזור מעמדה כזאת.

אבל האם היא עמדה ברחוב רקנאטי? אם היא טוענת שהרוכבים עמדו בנתיב השמאלי של אותו רחוב שהיא עמדה בו אז היא לא עמדה ברחוב רקנאטי אלא ברחוב קק"ל. מרחוב קק"ל באמת אי אפשר לראות את המופע ברמזור של הפוגעת.

אבל מהו מקום עמדה?

בכתבה של עידו באום בדה מרקר הוא מציין שלפי הכתבה ביומן אושרת לא יכלה לראות מהו המופע ברמזור של הפוגעת אבל אני לא ראיתי בכתבה ביומן שאומרים דבר כזה. בכתבה ביומן אושרת מצוטטת כמי שעמדה ברקנאטי ומרקנאטי יש שדה ראיה למופע הרמזור של הפוגעת שהוא רחוב קק"ל ממערב למזרח.

הבעיה בעדותה של אושרת לפי הכתבה ביומן אינה שהיא לא יכלה לראות ממקום עמדה את המופע ברמזור אלא הבעיה היא שמקום עמדה לפי תיאורה לא מסתדר עם העובדות. אם היא באמת עמדה ברקנאטי, אז לא ייתכן שהאופנועים עמדו לשמאלה באותו רחוב ואם האופנועים עמדו לשמאלה באותו רחוב לא ייתכן שעמדה ברקנאטי אלא בקק"ל.

16/7/15 21:02  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

האמת שעניין זה שולי הואיל ואין חולק כי על פי עדותה ומיקומה יכולה הייתה לראות את האור ברמזור שלפניו עמדו גל וחברו ובמקרה זה אפשר אפילו להקל ולהניח שעקב כך הסיקה כי הרמזור בצד הנהגת היה ירוק. במקרה של עדות אמת די בכך שהמעיד מדווח כי הקטנוע פרץ לצומת באור אדום כדי להקל באופן משמעותי מאחריות הדורס. גם הדיווח של אושרת כי הדורסת נסעה במהירות נמוכה באופן משמעותי מהמהירות המותרת (40/50 לעומת היתר ל 70)לו היה דיווח אמת בצירוף האמור לעיל יש בו כדי לזכות הדורסת הואיל והתקיימו כל התנאים המבטלים טענות לאחריות תורמת של הדורסת על פי תקנות הזהירות הכללית בדרכים. הבעיה היחידה היא שמדובר בסבירות גבוהה ביותר בעדות שקר. למי שאינו מצוי בחקר תאונות כדאי לדעת שכאשר המעיד אינו מופיע ברישומי הזירה בעת הארוע ומופיע יום אח"כ בתחנה עדותו אמורה להיבדק בשבע עיניים ואחת כמה על כמה אם על קיומו נודע למשטרה רק מפי הפוגעת. במקרה כזה הייתה אמורה העדה להשאל מאין הגיעה (מסלול הנסיעה) ולאן התכוונה להמשיך כשאלה ראשונה. כשאלה שניה 'לפי הספר' מה עשתה לאחר התאונה וכשאלה שלישית מיתממת איך הגיעו פרטיה למשטרה בהתחשב בכך שאינה מופיעה בדיווח הארוע. שאלות אלה הן לכאורה טריוויליות אך כל אחת מהן עשויה להוות בהסתברות גבוהה קצהו של חבל עליו ייתלה עצמו עד שקר כאשר תבדק גירסתו.

16/7/15 22:17  
Anonymous דניאל כתב/ה:

יש הבדל בין להעיד "אני ראיתי את המופע הירוק" לבין להעיד "אני ראיתי מופע אדום ומזה הסקתי שהמופע ברמזור השני היה ירוק" אם היא הסיקה ולא ראתה למה היא אמרה שהיא ראתה? יכול להיות שהיא לא מקפידה בניסוח אבל לפחות צריך לעמת אותה עם הנתון. צריך לשאול אותה איך יכול להיות שאת ראית מזווית הראיה שלך? צריך לתת לה את ההזדמנות להגיד "הסקתי את זה מהרמזור השני" אולי היא תגיד משהו אחר?

לפי הכתבה ביומן אושרת לא העידה שמהירות הנסיעה הייתה 40-50 קמ"ש. מי שהעידה על כך זו הנהגת הפוגעת ולא אושרת. לפי הכתבה ביומן לא רואים התייחסות ששל אושרת לשאלת מהירות הנסיעה, בעדותה המקורית, אלא רק לרמזור.

הפעם היחידה שאושרת בכתבה מתייחסת למהירות הנסיעה היא בשיחה עם המדובב ואז היא אומרת שהנהגת נסעה מהר. כלומר הפעם היחידה בכתבה שאושרת מתייחסת למהירות הנסיעה זו נסיעה מהירה ולא איטית או רגילה.

לכך שהיו כשלים בחקירת המשטרה אין חולק. הפוסט של אורן פתח בכך. אין מחלוקת שהיו כשלים. המחלוקת היא האם היה טיוח. הטענה בפוסט היא שלא סביר שהיה טיוח מצד המשטרה כי אז מדוע המשטרה המליצה על העמדה לדין? אם המשטרה מעוניינת לסגור את התיק בלי קשר לראיות אז היא אמורה להמליץ על אי העמדה לדין.

יש גם ויכוח האם הכשלים האלה הם מסוג הכשלים השגרתיים או כשלים חריגים שצריכים להדליק נורה אדומה. אורן טוען לכשלים שגרתיים. אתה טוען לכשלים חריגים. לי אין דעה בנושא אני לא מצוי בדפוס השגרתי של חקירות משטרה ואף אחד לא הראה באופן מדעי-מחקרי על הכשלים השכיחים בעבודת המשטרה. אורן טען שמי שקורא תיקי חקירה ואפילו פסקי דין פליליים יראה שמדובר בכשלים לא חריגים. אתה אולי תטען שמי שיקרא כנ"ל יראה שמדובר בכשלים חריגים. היות ואני לא קראתי אז איני יודע מה יראה מי שיקרא. כלומר, קראתי פסקי דין פליליים בעבר אבל לא ברמה שאני יכול לזכור משם כשלים בחקירת המשטרה ובאיזה רמה היו הכשלים האלה.

17/7/15 11:53  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

בהמשך לדיון ברצוני להעלות ארבעה עניינים:
1. אני מעלה השערה שבמונחים מתודולגיים היא חזקה מאוד בהיותה ניתנת להפרכה באמצעים ברורים. השערה זו גורסת שהעדה לא נכחה כלל במקום בעת האירוע וקיבלה אתנן בכסף או שווה כסף בתמורה לעדותה. השערה זו ניתנת לבדיקה באמצעות בדיקות של התנהלות חשבונות ונכסים של המעורבים ובמיוחד לאחר ההחלטה על סגירת התיק.
2. כמי שבעברו הרחוק התנסה באירוע דומה כעד ראיה לתאונת דרכים אני יכול להעיד כי אין מדובר ברשלנות חקירתית פשוטה במקרה הנדון. ובמה דברים אמורים . לאחר התאונה חמקתי מהמקום כי לא רציתי את הטרחה של מתן עדות ואופציה לבזבז שעות בבית המשפט במידה והתיק יבשיל לכלל כתב אישום. למחרת נקפני מצפוני והלכתי למגרש הרוסים בירושלים לדווח. התקבלתי בהחלט בסבר פנים יפות אך נשאלתי לכאורה שאלות תמוהות על פעולותי קודם לתאונה ויעדי. למעשה חלק זה של החקירה היה ארוך יותר מגביית העדות באשר למה שראיתי. אף שאלו שאלות עקיפות כדי לבחון אפשרות של זיקה אישית לאי מי מהמעורבים בתאונה. שאלות אלה לא נשאלו באקראי אלא היו שאלות עוגן לצורך בדיקת כשרותי וכל זאת בתאונה שלא נהרג בה איש.
3. המלצת המשטרה להעמדה לדין בנסיבות החומר שהוגש לפרקליטות נראית יותר ככסת"ח מתוחכם הואיל וע"פ חומרי החקירה לא היה מקום להגשת התיק כלל.
4. העדות בנוגע למהירות הנסיעה המתונה מופיעה למיטב זכרוני בתיקון העדות שנמסרה לתחקירנים

17/7/15 12:19  
Anonymous דניאל כתב/ה:

ממקרים אנדקדוטליים לא ניתן להסיק הכללות אמפיריות היות והמקרים אינם מדגם מייצג של חקירות בכלל ואירוע אחד הוא N=1

כפי שלא ניתן להסיק ממחדלי חקירה במקרה אחד שמכאן נובע שבאופן כללי יש מחדלים כאלה בחקירות, כך לא ניתן להסיק מחקירה אחת שהתנהלה כדבעי שבאופן כללי חקירות המשטרה מתנהלות למישרין.

אם יש מחדלי חקירה כמעט בכל תיק מכאן לא נובע שתמיד מדובר באותם מחדלים ולא תמיד מדובר באותם דברים שנעשים באופן תקין. ייתכן שפעם אחת יש מחדל מסוים ופעולה אחרת תקינה ובחקירה שנייה הפעולה שהייתה תקינה בחקירה הקודמת עכשיו היא לא תקינה והפעולה שהייתה מחדל בחקירה הקודמת עכשיו היא תקינה. אולי פעם אחת חוקרים היטב עד שלא הופיע ברישומי דו"ח האירוע בזירה ופעם אחרת לא.

על מנת ליישב את המלצת המשטרה להעמיד לדין עם טיוח צריך לטעון טענת קונספירציה בין המשטרה לפרקליטות. מאיפה המשטרה ידעה שהפרקליטות לא תבקש השלמת חקירה? אני לא בטוח שעל פי חומר החקירה לא היה מקום להמליץ על כתב אישום היות ובוחן התאונות המשטרתי קבע שהייתה מהירות מופרזת. גם אם נניח שהרמזור היה ירוק, האם מהירות מופרזת היא לא לפחות גרימת מוות ברשלנות? במקרה כזה לא ברור שעדות אושרת מעלה או מורידה משהו.

זה לא שהמשטרה הגישה המלצה כאשר ברור שאף אחד לא יכול לקבל המלצה כזאת. המשטרה הגישה המלצה כאשר בוחן התאונות קבע מהירות מופרזת. למה במצב כזה המשטרה יכלה לסמוך שהפרקליטות לא תקבל את ההמלצה?

אנחנו מדברים על מערכת אכיפת חוק שהעמידה לדין נשיא מכהן, ראש ממשלה לשעבר, שרים, חברי כנסת, בכירים במשק ובמגזר הציבורי. דווקא לגבי משפחה זו (אגב, אני עד היום לא שמעתי את שמה) הוחלט על איפה ואיפה? מאיפה ידעו שמשפחת בק לא תגיש ערר מייד? אם הייתה קנוניה אז צריכים להיות מספר גורמים מעורבים הן במשטרה והן בפרקליטות שנתפשו לשחיתות ציבורית ולפשע וגם יהיו מוכנים להסתכן שמישהו במשטרה או בפרקליטות ידליף לעיתונאי ויהפוך את עצמו למקור, גרון עמוק, תחת חיסיון מקורות עיתונאיים וכך יתגלה מה שהתגלה היום. אני לא אומר שזה לא יכול להיות. גם פרשת ווטרגייט התרחשה. אני מציין שיש בלמים שמורידים את הסבירות של תרחיש כזה.

"תיקון העדות שנמסרה לתחקירנים"- איפה זה מופיע? האם יש הפניה? בכל מקרה מה משקל עדות ראיה על מהירות הרכב כאשר בוחן תאונות קבע לאור מדידות שהמהירות הייתה מופרזת?

17/7/15 13:29  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

אני לא ראיתי קביעה כזו באשר למהירות המופרזת שניתנה אז אלא לאחרונה. אם אתה צודק יש מקום לתמוה על הפרקליטות הואיל ותקנת הזהירות הכללית בדרכים היא ברורה במקרה כזה. תיקון העדות השני לתחקירני ערוץ 1 ניתן לאחר ההקלטה שבוצעה ע"י המדובב בה ניתנה הגירסא ההפוכה לעדות הרשומה במשטרה.
כך או כך מקרה זה מחייב בדיקה שאינה נוגעת לתאונה עצמה אלא לקשרים כספיים ואחרים בין המעורבים לבין העדה לפני ואחרי האירוע ויש פה די סעיפים בעלי משקל כבידוי ראיות, שיבוש הליכי משפט ועברות חמורות אחרות לכאורה. הואיל ואין חולק כי באירוע ובתקופה של החקירה לאחריו נפלו פגמים חמורים, תביעה כזו היא מוצדקת. אין מדובר במקרה רגיל שבו לא עולה חשד כזה אלא הצדדים חלוקים רק באשר לנסיבות התאונה. די בקלות אני יכול להעמיד עצמי במקומם של הורי גל כאשר בעצם עומדת מולם עדות פסקנית הגורסת שכל התאונה היא תוצאה של פראות הנהיגה שלו והעדות הנחרצת ההפוכה היחידה היא עדות של חבר קרוב שממילא ומסיבות מובנות חשודה כנגועה בחוסר אמינות. במקרה כזה גם אני הייתי נרתע מערעור ובמיוחד שאין לי שום סיבה לחשוד במניעי העדה. התעוררות המשפחה לאחר שהובן מיהי ומהי רות דוד ולאחר שהתפרסמה ב 2008 פרשת בינום היא יותר מסבירה. רק שהתביעה לחקירה צריכה להתמקד בקשרי המעורבים - ולא בשאלת האחריות לתאונה עצמה עניין בעייתי בגלל רשלנות המשטרה אז.
דבר הניתן לבדיקה גם כיום בצו בית משפט.

17/7/15 18:08  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

בהמשך לתחקיר של שישי בערב התמונה ברורה וצלולה
1. התנהלות משטרת ישראל היא רשלנית ורמת הקפדתה על נוהלי חקירה אפסית אבל במקרה הנוכחי ולאור אי העלמת דוח חוקר התאונה ככל הנראה לא הייתה נגועה בשחיתות גורפת.
2. התנהלות הפרקליטות מצביעה על שחיתות ולא רשלנות.
3. הסיבה שהפיצוציה קישקשה על רחוב רקאנטי נובעת מלתץ הזמן. היא קיבלה מידע על התאונה במהלך שלש השעות שבין האירוע לחקירת הדורסת ב 6 בבוקר. במצב עניינים זה שבו המקור לתיאור התאונה הוא הדורסת שלא ראתה בעצם כלום ושכידררה למשפחה שכידררה למזרחי נפלה טעות בהחלט סבירה בעדותה של מי שכלל לא הייתה שם.
4. קביעת החוקר אז והעדויות התומכות מעכשיו מורים שהדורסת צריכה לבלות הרבה מאוד זמן בכלא.
5. אשמת הדורסת היא שולית לחקירה הנדרשת באשר להתנהלות הפרקליטות וקשריה עם המעורבים בעדות השקר.
כל ניסיון להציג הממצאים אחרת הוא גניבת דעת.

18/7/15 10:35  
Anonymous דניאל כתב/ה:

הטענה שהפרקליטות נהגה בשחיתות צריכה להראות שלא סביר שהיא טעתה בתום לב.

טעות בתום לב לגבי עדות אושרת לגבי מיקומה בצומת ומיקום הקטנועים בצומת- האמת היא שגם לי לקח זמן להבין שמשהו לא בסדר בעדות של אושרת לגבי תיאורה את מיקום הקטנועים ברקנאטי ולא בקק"ל. לא הבנתי את זה בקריאה ראשונה והייתי צריך לקרוא מספר פעמים. אולי טעות דומה הייתה גם בפרקליטות. גם איילה חסון אמרה בראיון ברדיו שהיא הבינה את זה רק אחרי קריאות חוזרות ונשנות בתמליל העדות.

אני לא יודע אם אורן היה מודע לבעיה זאת היות ובניתוח שלו הוא לא מקדיש דיון לעובדה הזאת.

למעשה נראה שגם אתה לא הבנת את זה בהתחלה היות וההתמקדות שלך הייתה בטענה שהיא לא יכלה לראות את הרמזור ולא בבעייתיות לגבי שם הרחוב בו עמדו הקטנועים. למעשה היכולת לראות את הרמזור אינה מעוררת קושי, אלא העדות לגבי המיקום. שמות הרחובות.

צריך לענות לטענה של אורן כדלהלן:

"אילו הפרקליטות רצתה לטייח את החקירה, השיטה הטובה ביותר מבחינתה היתה לעכב את ההחלטה, עד שבחלוף הזמן לא היתה עוד אפשרות מעשית לחדש את החקירה. מתן תשובה בתוך זמן קצר איפשר למשפחה להגיש ערר בשלב שיש עוד ערך בערר כזה, דהיינו בשלב שהזיכרון של העדים עדיין טרי, ולכן הסיכוי שהערר יתקבל גדול יותר. זה לא מסתדר עם טיוח."

ומה באשר לחוות הדעת של הבוחן על מהירות הנסיעה מעל למותר? עכל כך אורן טען:

"איני יודע אם ההערכה של הבוחן מבוססת מספיק מבחינה מדעית כדי לשכנע את בית המשפט שהבוחן צודק בהערכתו מעבר לספק סביר"

למעשה אפשר לפרש את הטענה בשני אופנים. טענה אחת שבאופן עקרוני היסק של מהירות מתוך עוצמת הפגיעות אינו מבוסס מספיק מבחינה מדעית מבחינת המדע הפורנזי או שזהו "מדע זבל" (junk science) ולא עומד בקריטריונים הדרושים לקבילות ראיה מדעית.. אני מניח שיש מצבים בהם אפשר לדעת שלא ייתכן שמהירות מסוימת תגרום לנזק ספציפי כלשהו. נראה שאפילו הדיוטות יכולים לדעת שבהינתן נזק מסוים, אז לא ייתכן שהמהירות הייתה 10 קמ"ש. ייתכן שיש קשיים לקבוע ברזולוציות יותר גבוהות אולי ברזולציה שנדרשים אליה במקרה הזה. שאלה היא האם יש תקדימים לגבי חוות דעת מומחה לגבי הערכת מהירות הנסיעה על פי עוצמת הנזק.

אפשרות שנייה שאין בעיה עקרונית עם הערכה כזאת ועם המדע שמדובר בו , אבל בעדות הבוחן הספציפית נפלו פגמים כלשהם שאנו לא יודעים עליהם. או לפחות סביר היה מצד הפרקליטות לחשוב שנפלו פגמים כאלה באופן שלא מאפשר עמידה ברף ההוכחה הפלילי.

צריך לבדוק את התנהלות הפרקליטות. אבל הטענה לגבי שחיתות צריכה לחכות אחרי הבדיקה ולא לפני הבדיקה כי לפרקליטות יש כאן חזקת חפות ואם יורשה לי להיות אישי יותר לפרקליטה אריאלה סגל-אנטלר ז"ל שהייתה הפרקליטה שהחליטה על סגירת התיק ואינה יכולה היום להגן על החלטתה, יש חזקת חפות. מה ההבדל בין לומר כבר עכשיו שבפרקליטות נפלה שחיתות לבין לקבוע כבר עכשיו שהחשוד אשם לפני שהתנהל משפט? למעשה לבדוק את התנהלות הפרקליטות מתוך הנחת אשמה או חזקת אשמה, תהפוך את הבודקים לנגועים בדעה קדומה ולבלתי כשירים לבצע את הבדיקה. למעשה סעיף 2 שלך מייתר את סעיף 5 מפני שאם "יודעים" עכשיו שזו שחיתות מה הטעם לבצע חקירה או בדיקה שתראה לנו ממילא את מה שכבר יודעים? על מנת שסעיף 5 יהיה אפקטיבי סעיף 2 צריך לא להתקיים או לפחות לשנות ניסוח.


18/7/15 22:24  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

1. לגבי הרמזור אילו עמדה ברקאנטי אכן לא ניתן לראות את אורו של הרמזור בנקודת היציאה של הדורסת. אך טעותי הייתה מתן חשיבות כלשהי לעניין זה וכפי שהסברתי קודם.
2. השערת השחיתות הגורסת עדות שקר כחלק מהמאמץ לנקות את הדורסת חיונית לחקירה ולא משנה כלל במה מאמין החוקר בהתחשב בכך שבדיקות פיננסיות ע"ס מסמכים מאותה שנה אינן ניתנות להטיה.
3. בניגוד לדעתך סגירת התיק במהירות הייתה הצעד 'הנכון' הואיל והמערערים הפוטנציאלים עדיין בהלם ומועד הערעור האפשרי קצר וקצוב.
4. הבהירות כי פעולות הפרקליטות אינן בבחינת שגגה אינה מייתרת את החקירה שתשרטט את המהלך והאחראים לו. ייתכן מאוד שסוגרת התיק נושאת באחריות שולית כי הוצג לה ע"י הכפופים תיק מבושל.
5. אפשר לרמות בני אדם בקלות. קשה לרמות את הפיזיקה. הואיל ואין חולק כי גל נפגע מאחור קל מאוד לשערך ע"פ חוזק חומרים ומידת ההתעופפות של כלי הרכב את עצמת הפגיעה. בין אם הנפגע נסע באור אדום אם לאו התאונה התרחשה מרחק קצר מאוד לאחר הפניה. קטנוע מהסוג הזה אינו יכול להגיע בטווח זמן קצר כזה למהירות גבוהה (תאוצת הכלי ידועה). כמו כן שני כלי הרכב נסעו באותו כיוון מה שמקטין מאוד את העצמה של הפגיעה. לאור האמור וגם אם הצליח הקטנוע באורח פלא להגיע מעמידה למהירות 50 קמ"ש בטווח הקצר הזה כדי להגיע לרמת ההרס של הקטנוע מהירות הפוגעת הייתה צריכה לדעת הממעיטים להיות מעל 80 קמ"ש ולדעתי גבוהה אף יותר.

19/7/15 08:52  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

שכחתי להוסיף כי מידת הפגיעה בקטנוע ואמדן עצמת ההתנגשות מושווית לשערוך מקביל בו נבחן הנזק לרכב הפוגע.

19/7/15 08:55  
Anonymous דניאל כתב/ה:

היום עברתי בצומת ובדקתי. מנקודת התצפית ברחוב רקנטי רואים בבירור את האורות ברמזור וצבעם לגבי הרמזור שחל על הנוסעים ברחוב קק"ל ממערב למזרח כלומר הרחוב והכיוון ממנו באה הנהגת הפוגעת.

כל זאת בלילה בלבד. ביום באמת לא ראיתי, אבל בלילה ראיתי בבירור. היות והתאונה הייתה בשעות החשיכה אז תנאי הראיה בעת החשיכה הם הרלבנטיים.

אני לא יודע על סמך מה אתה כתבת שלא ניתן לראות את הרמזור משם. אולי מי שבדק ביצע את הבדיקה בשעות היום ולא ראה ומזה הוא הסיק טענה כללית גם לגבי שעות החשיכה. אבל, שאלת תנאי התצפית היא לא רק שאלת שדה הראיה והזווית, אלא היא גם שאלת תנאי התאורה. תנאי התאורה בלילה והבדלי הבולטות של הצבעים בתנאי תאורה שונים הופכים במקרה מצב של בלתי נראה למצב נראה.

עדיין התנהגותה של אושרת תמוהה. למה שאדם יסתכל על שני רמזורים שהם לא רמזורים רלבנטים אליו? ועוד יסתכל על אחד מיד אחרי שיסתכל על השני כאילו חשוב לו מאוד לדעת מהו צבע האור ברמזורים שלא חלים עליו. יכול להיות שהיא הסיקה מרמזור אחד על הרמזור השני אבל צריך לחקור אותה על זה ולא להניח את זה ללא תשאול.

הפרט הזה הוא באמת שולי לאור העובדה שהבעיה היא העדות לגבי מיקומה ומיקום הקטנוע לטענתה.

נראה שאושרת מעידה על מיקומה ומיקום שני רוכבי הקטנוע בחוב רקנאטי וזאת לא האמת לגבי רוכבי הקטנוע שהיו ברחוב קק"ל. אולם יש להיזהר, מפני שזו מסקנה על סמך פרשנות דבריה ולא ציטוט דבריה המפורשים.

אפשר לתאר מיקום ע"י שם פרטי (שם הרחוב) או ע"י תיאור מיידע (תכונות המקום בלי לנקוב בשם הרחוב). לגבי מיקומה שלה אושרת נוקבת בשם הרחוב. אבל לגבי מיקום הקטנועים היא לא נוקבת בשם פרטי. היא לא אומרת שהרוכבים היו ברחוב רקנאטי. היא נוקבת בתיאור מיידע "בנתיב השמאלי שלי".

"הנתיב השמאלי שלי" אפשר לפרש בשתי דרכים: עמדו לשמאלי באותו רחוב שבו עמדתי כלומר בנתיב שמשמאל לי באותו רחוב. אפשרות שנייה, עמדו בכביש הניצב משמאל לכביש שלי. כלומר ברחוב הניצב לרחוב שלי שזה רחוב אחר לרחוב שלי שהוא רחוב קק"ל.

לדעתי זו פרשנות פחות סבירה לאור נוסח דבריה אבל אחרי הכל זהו עיסוק בפרגמטיקה לשונית ולא רק בסמנטיקה. לא מדובר בשאלה של גרירה לוגית על פי לוגיקה פורמאלית אלא בגזירת אימפליקטורות ובמה שמשתמע מדבריה להבדיל ממה שנגזר לוגית מדבריה. לפעמים בני אדם לא מתנסחים בצורה מדויקת ולא תמיד בצורה שנראית לנו מקובלת לשונית.

אבל את הבעיה הזאת היה צריך לפתור בתשאול. המתשאל לא צריך להסתפק בדברים שלה, שיש בהם מרחב עמימות, אלא עליו לוודא לאיזה רחוב בדיוק היא מתכוונת.

בכתבה השנייה ביומן איילה חסון מדווחת שהחוקר הגיב כך:

חוקר: לא יכול להיות מצב שהרוכב הגיע מקק"ל, ממזרח למערב ופנה שמאלה לרחוב לבנון"
אושרת: "אני בטוחה בכך"

אבל גם כאן הדברים נתונים לפרשנות:

פרשנות א': לא יכול להיות שהרוכב הגיע מקק"ל שהרי הוא הגיע מרקנאטי

פרשנות ב': הרוכב הגיע מקק"ל אבל לא יכול להיות שהוא פנה ללבנון אלא המשיך ישר"

למה החוקר מערב את קק"ל יחד עם פנייה ללבנון? הוא צריך לשאול באיזה רחוב הם עמדו בלי קשר לשאלה לאיזה רחוב הם פנו.

זו חלק מבעיה יותר כללית בתחקיר "יומן". התחקיר העיתונאי לא נותן לנו את כל המידע. יש כאן ציטוטים מתוך מסמכים ואין לנו את כל הטקסט. הציטוט הזה הוא מתוך טופס ומתוך תשאול אבל אין לנו את המסמך במלואו אין לנו את מלוא התמליל של התשאול . כאשר יש לנו ציטוטים ללא הקשר, אז בקלות ייתכן שדברים הוצאו מהקשרם. גם לגבי המדובב של אושרת מתוך שעה וחצי של שיחה יש לנו חצי דקה.

אני מבין שלטלביזיה יש אילוצי זמן ויש זמן מוגבל לכל אייטם אבל תירוצים טובים ככל שיהיו לא מרפאים את החיסרון שאין לנו את כל האינפורמציה. משמעות טקסט יכולה להיות שונה אם רואים פלח מטקסט או קוראים את הטקסט במלואו.

לכן, עד שלא רואים את כל החקירה, כל התשאול וכל מה שכתוב בטופס המשטרתי אין לנו תמונה מספיק ברורה.

היום דווח שאושרת אומרת שאולי היא התבלבלה בשמות הרחובות. אבל אם היא עמדה ברחוב קק"ל אז באמת לא הייתה אפשרות לראות את צבע הרמזור של הנהגת הפוגעת כי מזווית ראיה זו רואים את החלק האחורי של הרמזור ולא את החלק הקדמי שרק בו מופיעים האורות. (אלא אם היא תטען שהיא הסיקה את מופע הרמזור על סמך המופע שהיא ראתה ואז חוזרות הבעיות שבגרסה זו)

19/7/15 22:45  
Anonymous דניאל כתב/ה:

לגבי מהירות סגירת התיק על הבסיס הנחת ההלם של העוררים הפוטנציאליים וכך יחלוף המועד לערר, טענה זו מתבססת על פורמאליזם משפטי פרוצדוראלי אבל חוץ מאשר כללים משפטיים יש מה שנקרא יחסי ציבור של הפרקליטות. היות והפרקליטות מעוניינת בתדמית ארגונית ואישית נקיית כפיים ומקצועית היא לא תרצה רעש ציבורי-תקשורתי אפילו אחרי חלוף המועד הרשמי לערר.

ברגע שהפרקליטות סוגרת את התיק מהר היא מאבדת שליטה על המועד בו תהיה התאוששות מההלם ואם הפרטים האלה יתבררו אפילו אחרי חלוף הזמן לערר, אז לפרקליטות יש בעיה של יחצנ"ות.
כל עוד הפרקליטות מעכבת את ההחלטה היא שומרת לעצמה שליטה על המועד בו ניתן לעורר סערה ציבורית וכך דוחה את הזמן ובינתיים הולך ונעשה קשה לפתוח את התיק מחדש בשל השפעת הזמן על זיכרון העדים וכך על משקל עדותם.

אי אפשר לרמות את הפיסיקה אבל עדיין יש כאן שאלה מה הפיסיקה אומרת. האם באמת ברור מעבר לספק סביר שנוכח מימדי ההרס האלה לא ייתכן שהמהירות הייתה 50 קמ"ש? אין לי מושג כי אני לא יודע איזה הרס ניתן לגרום לקטנוע במהירות 50 קמ"ש. יכול להיות שאפשר להגיע להערכה מדויקת אם מבצעים מדידות אבל אולי הבוחן לא ביצע מדידות מסוימות? אי אפשר לרמות את הפיסיקה אבל הממצא הפיסיקאלי תלוי בפעולה של אדם שיבצע פעולות מסוימות ויחשב את החישובים הנכונים. צריך לשמוע מה הנימוקים של הפרקליטות לא להתחשב בחוות דעת הבוחן ולא להתבסס על המהירות מעל המותר. אני לא מבין מספיק בפיסיקה ומכניקה, אבל מכאן לא נובע שאם בוחן כתב חוות דעת ופרקליטה החליטה לא להסתמך עליה אז הבוחן צודק והפרקליטה טועה. אולי יש משהו בחוות דעת הבוחן שבכל זאת לא מאפשר הסתמכות כזאת? יכול להיות שיש תקדימים מה צריך לעשות לצורך חוות דעת ואולי משהו לא נעשה?

היום פורסם שאושרת חזרה על גרסתה הראשונית שהנהגת נכנסה לצומת באור ירוק מלא. איך זה מתיישב עם הטענה שהיא נלחצה מהמדובב כי הניחה שהמדובב הוא חוקר משטרה שיש בידו ראיות נגדה? אם זה היה המצב למה היא לא הניחה כך היום ולא נלחצה היום? אם היא העידה עדות שקר בזמנו היא הייתה אמורה להמשיך לדבוק בעדות השקר כי אם היא מודה שאז היא לא אמרה אמת היא מסבכת את עצמה בעדות שקר ושיבוש הליכי משפט.

19/7/15 22:47  
Anonymous פרקליט לשעבר כתב/ה:

אני מניח שבתיק הזה היתה "פסילת רשיון עד תום ההליכים" ולכן הפרקליטות הזדרזה, כמו בתיקי מעצר, לקבל החלטה בתיק. שבועיים מקבלת התיק זה בהחלט סביר לתיק שאין בו הרבה עדויות וראיות. זו תאונה ברמזור, זהות הנהגת ידועה וברורה, והשאלה היחידה שצריך לבדוק זה האם יש סיכוי סביר להרשיע את הנהגת בכך שעברה באדום (אין שאלה שמדובר בגרם מוות ברשלנות ולא הריגה). כל פרקליט סביר, כשיש את העדות של אושרת, על אף שאיננה מושלמת - כמו ברבים מהתיקים בהם יש ראיה מזכה.
שכחתם בתגובות להתיחס לראיה מזכה נוספת שהופיעה בתחקיר:
עד אחר: "הרמזור התחיל להתחלף לירוק ושמעתי בום. באדום הוא לא נסע" (מהעדות עולה שיתכן שגל עבר באדום צהוב או שכבר היה באמצע הצומת בהמתנה להתחלפות הרמזור)
יתכן שהיו עדויות נוספות שלא הובאו בתחקיר. עד שלא רואים את כל התיק כולו, מכריכה עד כריכה, עם המלצות המשטרה, אין שום דרך לשפוט את התנהלות הפרקליטות. וזה שמקדישים לפרשה הזו יותר זמן מסך מאשר ההסכם עם איראן זה שערורייה תקשורתית שצריך לבחון אותה בשבע עיניים... ;-)
וסגן הדיקן אכן צדק שאם היו רוצים לטייח, לעשות קומבינה עם שמעון מזרחי וכו' - לא היו פועלים כפי שפעלו.

20/7/15 10:16  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

הלוגיקה היא הפוכה. ראשית אצל המדובב טענה אושרת שהנהגת עברה באדום ובמהירות גבוהה ולא כפי שנכתב. מה היו מניעיה? לפי השערת עדות השקר אין ספק שעד שלא נסגר התיק אושרת אכן לא ישנה בלילה היטב הואיל ולא היה מובטח לה שמישהו לא יעלה על כך שהיא לא הייתה שם כלל. אבל בחלוף 10 ש' סביר להניח כי הייתה רגועה בעניין זה. מהרגע שהגיע המדובב אין ספק שבניגוד למשתמע מהכתבה אושרת לא נפלה בפח והאמינה בטפשות מפליגה כי מדובר בצירןף מקרים מפתיע ביותר. טענתי היא שהיא שיחררה מידע הפוך לזה שמסרה בעדותה המקורית מתוך הנחה שהמדובב הוא חוקר בעל מעמד רשמי ושיש בידיו ראיות לאשמתה והדיבוב נועד לכרות את קברה סופית. טעותה הייתה המהירות בה פעלה תחת הנחה זו והציגה עדות שלדבריה סולפה במתכוון ע"י השוטר גובה העדות בעבר. אין לי ספק שלו ייבדקו שיחותיה הטלפוניות לאחר יציאת המדובב יראה הרישום שיחות לגורמים הקשורים לנהגת הפוגעת. אושרת בסבירות גבוהה רצתה לברר האם נפתחה חקירה כלשהי. כמובן שהבודק של השערתה גם אם עשה עבודת בילוש רצינית במשטרה ובפרקליטות היה יכול לחזור אליה ולהרגיעה כי לא נפתחה שום חקירה. מאידך עדותה החדשה הייתה בעייתית מאוד עבור מי שרוצה לקבור הפרשה והיא 'שוכנעה' למסור גירסא 'חוזרת' ובמיוחד שכבר התברר לה שמדובר בתחקיר עיתונאי ולא משטרתי. כמו כן תמיד תוכל אושרת במידת הצורך ובהתאם לנסיבות העתידיות לחזור ולטעון כי עדותה למדובב היא האמת אך משום פחדה מהמשטרה הבינה שעליה להצמד לסילוף המשטרתי של עדותה בעבר.
השערת היסוד שאושרת לא נכחה כלל באירוע נתמכת באופן רציני ע"י התיאור של מיקום הקטנועים. ברור בעליל שאושרת דיווחה כי הקטנועים היו באתו כביש בו עמדה היא (רקאנטי). טעות גסה מעין זו אינה מצופה מעד שקר שהוכן ובושל היטב ועניין זה באמת הטרידני עד שראיתי את סדר הזמנים. הנהגת הפוגעת נחקרה כשעתיים עד שלוש לאחר התאונה בהיותה בבית חולים ואז כבר מסרה את פרטיה של אושרת. קיימת לכאורה אפשרות כי אושרת ביזמתה החנתה את רכבה במקום כלשהו ומסרה פתק עם פרטיה לנהגת. הצרה שאין שום אזכור של מהלך כזה או ניסיון משטרתי לבדוק זאת. האפשרות הסבירה יותר שאושרת גוייסה למשימה לאחר שנודע לבני המשפחה / מקורבים אחרים על דבר התאונה. לאור האמור המידע באשר לתאונה עצמה הגיע לאושרת על ידי המקורבים ששאבו את המידע מהפוגעת שכמובן לא ידעה מאיפה צץ לה הקטנוע וכך בתהליך השרשרת של העברת המידע נוצר הסילוף 'הקטן' הזה. השערה זו בעצם רומזת כי גביית העדות מאושרת התרחשה זמן קצר לאחר עדות הפוגעת וללא שניתנה לאושרת אפשרות להתעדכן בפרטים הנכונים של התאונה. כדאי מאוד לבדוק את היום והשעה בה נגבתה העדות מאושרת.
באשר לבדיקות הרס ייתכן ואין תיעוד טוב של קטנועים אבל אין ספק שיש תיעוד מעבדתי מושלם לפולקסווגן גולף בהתנגשות חזיתית עם עצם נייח (ראו שלל בדיקות כאלה באינטרנט). גם אם למישהו יש ספק באשר לכשירותו של בוחן התאונות המשטרתי ורמתו המקצועית חובת ההוכחה עליו. מצילום רכבה לאחר התאונה ובהתחשב בכך שהפגיעה היתה חזיתית חלקית (רוחב הקטנוע)נראה שהערכת הבוחן באשר למהירות בעת הפגיעה אם כבר לוקה בחסר הואיל והקטנוע לא היה נייח אלא נע בכיוון זהה לזה של הפוגעת עניין המקטין הנזק לרכבה.
חשיבות הדיון במסכת הראיות אינו בשאלת אשמתה של הדורסת אלא בחקירת הטענה של יצירת מצג שווא על ידי הפוגעת ומקורביה. אל לחקירה להצטמצם בשאלת האשמה בתאונה. החקירה צריכה דווקא להתמקד בקשרי הפוגעת ומקורביה וכמובן עורך דינה עם העדה אושרת לפני, במהלך ואחרי התאונה.

20/7/15 13:54  
Anonymous דניאל כתב/ה:

שלום לפרקליט לשעבר:

עדות אושרת אינה מושלמת זה אנדרסטייטמנט. לכאורה, לפי לשון בני אדם, אושרת מיקמה את עצמה ואת הקטנועים ברחוב רקנאטי. זו סתירה חזיתית לעובדות שהרי אין חולק שהקטנועים מוקמו ברחוב קק"ל.

במצב זה האם סביר מצד תובעת לקבל את עדות אושרת על נסיעת הפוגעת בירוק בתור עדות שמשקלה מספיק רב כך שהוא מונע סיכוי סביר להרשעה?

האם הדבר היחיד הסביר מצד תובעת הוא להחזיר את התיק להשלמות חקירה?

גם הבוחן המשטרתי קבע שהיא נסעה באדום וזאת עדות עצמאית לעדות אושרת ואם משקל עדות אושרת הוא אפס (ולא רק לא "בלתי מושלמת" וזאת בשל אי התאמה גיאוגרפית) האם משקל עדות הבוחן אינו גבוה? לגבי העדות שהקטנוע נסע באדום-צהוב ייתכן שהבוחן הגיע למסקנה על סמך הסינכרוניזציה של הרמזורים שאם הקטנוע נכנס לצומת באדום-צהוב והנהגת נכנסה בירוק או אפילו בצהוב, לא אמור להיות מגע בין המכונית לקטנוע לפחות לא כאשר המהירות של המכונית היא 50 קמ"ש. אם אינני טועה אדום-צהוב הוא מופע "בין ירוקים" כלומר בזמן האדום-צהוב לתנועה הנוגדת אין מופע ירוק ואפילו אם רכב נוסע בצהוב (וזה עשוי להיות חוקי בנסיבות מסוימות) הוא לא אמור ליצור מגע עם רכב בתנועה נגדית שהתחיל לנסוע ממצב עמידה באדום-צהוב (אפילו אם עמד אחרי קו העצירה אבל עדיין לא חדר למסלול הנסיעה של התנועה הנוגדת) לפחות לא אם מהירותו של הרכב שנסע בצהוב היא חוקית.

זו השערה בלבד, אני לא בטוח שזה המצב אבל ייתכן שהבוחן הגיע לממצאים על סמך חישובים מעין אלה.

שאלה נוספת היא למה לא הוגש כתב אישום על יסוד מהירות מופרזת בלבד לאור חוות דעת הבוחן? מתי סביר מצד תובעת שמן הסתם אינה מומחית בתחום המקצועי של הבוחן לדחות חוות דעת מקצועית של בוחן ולהסיק שלמרות דבריו אין סיכוי סביר להרשעה ואפילו לא לבקש השלמות?

על פניו נראה שהטעם לדחות את חוות דעת הבוחן הייתה ייחוס משקל לעדות אושרת שסתרה את עדות הבוחן. אבל אילו התובעת מודעת לבעייתיות בעדות אושרת של אי התאמה מרחבית ייתכן שמשקל אפסי או כמעט אפסי לעדות אושרת הופכת את עדות הבוחן לעדות מקצועית שלא נסתרה. יכול להיות שהתובעת לא הייתה מודעת לבעייתיות בעדות אושרת ולא הבינה שאושרת ממקמת את עצמה ואת הקטנועים במקום שגוי?

לאנונימי: לדעתי הקטנוע לא נע בכיוון זהה לכיוון של המכונית הפוגעת. המכונית באה ממערב והאופנוע החל בפנייה ממזרח לדרום וזו תאונת חזית-צד. חזית המכונית פגעה בצד הקטנוע.

20/7/15 16:27  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לסיכום העניין נראה לי שיותר ויותר אנשים מתחילים להבין את חוסר הסבירות הקיצוני של החלטת הפרקליטות ולחשוד צדק כי החלטה זו אינה בבחינת שגגה. כדאי לקרוא בהקשר זה את כתבתו האחרונה של ערן הילדסיים (הכלכלה האמיתית) ומשם אני מצטט התגובה הבאה "התמונה בהירה וצלולה. פרקליטות מחוז ת"א היא ארגון פשע משגשג של מתן חסות לכבדים שבעבריינים בין אם ע"י סגירת תיק תוך הסתמכות מודעת על עדות שקר ודחיית עדות מקצועית של חוקר תאונות ואם ע"י פתיחת תיק לשוקי משעול לטובת עבריינים ברשות המסים והממשל.
הדבר היחיד המטריד אותי הוא העצה שניתנה לעתונאי ווטרגייט בזמנו 'לכו בעקבות הכסף'. ברור שעצה זו ישימה מאוד לארגון הפשע הפרקליטותי האם יש מי שיודע איך הולכים בעקבות הכסף כאן? לי נראה שקצה של חוט יכול להיות פרשת בק ובדיקת הפיננסים, הקידום והנכסים של הפרקליטים הפעילים בהחלטה על סגירת התיק לאחר שתחשף התכתובת הפנימית של הפרקליטות בתיק זה. כדאי שרפי רותם שוקי משעול וחבריהם יציעו טכניקות חקירה מתאימות ושאנחנו נילחם כי הם ודומים להם יקבלו מעמד בחקירות כאלה.

20/7/15 17:33  
Anonymous פרקליט לשעבר כתב/ה:

אכן בדיעבד, כשמנתחים 10 שנים אחרי את כל העדויות (ממה שאפשר להבין בתחקיר) אולי נכון יותר להחזיר תיק כזה להשלמת חקירה ביחס לעדות אושרת, אך לא הכרחי. האם השלמת חקירה כזו היתה יכולה לבסס סיכוי סביר להרשעה? לטעמי לא, ואסביר.

סנגור הכי פשוט היה עושה מהעדות של עד הראייה שאמר "התחלף לירוק ושמעתי בום" מטעמים מפה ועד מטולה. להתחיל נסיעה באדום-צהוב, זה שווה ערך לחציית הצומת באדום (אפילו אם כבר יש אדום לגמרי לנהגים שבאים ממול). תוציא את עדות אושרת לגמרי מהתיק - עדיין תיק כזה פשוט בלתי ניתן להרשעה מעל ספק סביר.
הבוחן עשה עבודה בינונית (וגם זה אנדרסטייטמנט). הוא לא יכול לקבוע כלל מה היה מצב הרמזור בעת התאונה - כי הוא פשוט לא היה שם, זו עדות סברה. מצב הרמזורים בעת התאונה איננה עניין לעדות סברה או השערות - זו עובדה, שעל הפרקליטות הנטל להוכיח אותה מעל ספק סביר. זה ברור שחברו של גל בק ז"ל יעיד שהם נסעו ברמזור ירוק - זו עדות שלא ניתן לבסס עליה הרשעה. מעבר לכך יש עדויות לכאן ולכאן, כשהעדות של אושרת - שיכולה היתה לתקן אותה הן בהשלמת חקירה והן על דוכן העדים - היא ראיה מזכה, חזקה מאוד.

אני מניח שהפרקליט/ה שהמליצו לאריאלה סגל ז"ל לסגור את התיק ב"חוסר ראיות" חשב, ולא באופן מפורך, שהשלמת חקירה ממילא לא תסייע לבסס סיכוי סביר להרשעה, אפילו היינו מוציאים את עדות אושרת מהתיק לגמרי. הרי השלמת חקירה לא היתה מביאה לתוצאה שאומרת "אמרתי ירוק? התכוונתי אדום". חשוב להבין שוב - הנטל להוכיח רמזור אדום לגולף מוטל על הפרקליטות - ואין עדות אובייקטיבית מובהקת לכך, ודאי כשיש עדות אחת של אושרת שאומרת ההיפך, ועד אחד נוסף שאומר "התחיל להתחלף לירוק" (שזה אדום צהוב) "ואז שמעתי בום". הוא לא אומר "הרמזור התחלף לירוק, התחלתי בנסיעה ושמעתי בום".
זה תיק זיכוי.
אם היו מגישים כאן כתב אישום - זה היה לבזבז זמן לכולם, בתיק שיסתיים בזיכוי + פיצוי לנאשמת.

חשוב להבין שסגירת תיק "גרם מוות" בחוסר ראיות זה לא עניין פשוט - הנהגת לא יכולה לקבל תעודת יושר, לא יכולה לעבוד במערכת הביטחון, תתקשה לקבל רשיונות מקצועיים כאלו ואחרים ועוד.

לגבי העמדה לדין על נסיעה במהירות מופרזת - כאן לא רק שאין סיכוי סביר להרשעה בעבירה מסוג זה, אין סיכוי כלל. עדות של בוחן תאונה על אימפקט של 80 קמ"ש היא מדע זבל באופן מובהק, וזו עדות סברה. ממילא מהירות הנסיעה בקטע זה איננה 50 אלא 70, ואם הקטנוע מתקדם במהירות זוויתית של 10 קמ"ש לכיוון הגולף - הרי לך זיכוי מהדהד + תביעת פיצויים.
אפילו אם יש ממל"ז לא מעמידים לדין על מהירות עודפת של 12 קמ"ש (וממילא העונש בברירת קנס הוא 250 ש"ח).

ועוד נקודה - גם אם היתה הוכחה מובהקת שהנהגת נסעה מעל המהירות המופרזת - עדיין ברור שמישהו נכנס אל הצומת באדום (או אדום צהוב, זה שווה ערך). להקת הטובקיסטים לא צריכים לחפש מדוע לא הוכח שהנהגת נכנסה בירוק לצומת - אלא לשאול האם הוכח שגל בק ז"ל נכנס בירוק מלא לתוך הצומת?
יש לזה עדות אחת בתיק, של עד לא אובייקטיבי, שלא צולם במצלמה נסתרת, ולא הלכו ובדקו את העבר המלא שלו.

אני כיום כבר לא עו"ד אבל לקרוא לפרקליטות (שבה עבדתי יותר מעשר שנים עד 2013) "ארגון פשיעה" זה כמו להגיד שמרצדס זה כלי תחבורה פחות טוב מעגלה עם סוס (גם מרצדס לפעמים מתקלקלת ולפעמים יש לה פנצ'ר).
אבל הפרקליטות שלנו היא מרצדס, ואפשר להתגאות בה, על אף הכשלים. גם בצה"ל יש כשלים ואנחנו גאים בו. גם בשב"כ. יש מה לשפר, אבל מדובר בארגון איכותי שמנקה את הרחובות מהפשע וזו לא קלישאה.

21/7/15 10:21  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

לשיטתו של פרקליט לשעבר נלך אל מצב התיק לפני 10 ש' ונניח שאיש אינו יכול להכריע בשאלה מי נכנס לצומת באדום, כמובן למעט עדת התפארת. העדות המרכזית בשאלה חשובה זו כאמור היא של נהגת מונית שלכאורה אין לה כל נגיעה אישית בעניין. למרות זאת המשטרה מתעלמת מעדות זו וממליצה על הגשת כתב אישום ע"ס חו"ד בוחן שגורסת במשתמע כי עדות הנהגת 'האמינה' היא כקליפת השום. ידוע ואין חולק על כך שעדות זו לוקה באופן רציני באשר למיקום הקטנועים קודם לתאונה וכך גם לגבי מסלול נסיעתם. אם הללו עמדו ברקאנטי משמאל לעדה עם הפנים לכיוון רחוב לבנון כדבריה, פירושו שהתכוונו לנסוע או שמאלה לקק"ל מערב או ישר ללבנון. במקרה זה ביכולה לקבוע כי הקטנוע התפרץ באדום של רקנטי - עדות קבילה ואמינה. אליה וקוץ בה הקטנועים עמדו בשד' קק"ל מערב עם פנים למזרח ופנייתו של בק הייתה שמאלה ללבנון.כלומר דמיינו שאתם נוכחים בתאונה בה רואים קטנוע נוסע לכוון מערב ומתחיל לפנות דרומה (קשת) וזוכרים משום מה קטנוע שעושה קשת מרקאנטי מערבה או ממשיך ישר מרקנטי דרומה. ספק אם נהגת כמו העדה שזו תפיסתה החזותית הייתה שורדת יום אחד על הכביש. פרט לסילוף הקטלני הזה המעיד כי כלל לא נכחה בתאונה עלינו להאמין לפי הפרקליט לשעבר שהעדה הנכבדה הצליחה בו זמנית לראות שני רמזורים בקק"ל האחד מימינה והאחד משמאלה ושאורם אינו מכוון אליה זאת בהנחה שרק 'התבלבלה' בדיווח על מיקום הקטנועים.
איני יודע מהי השכלתו הפיזיקלית של הפרקליט לשעבר אך אומדן מהירות נסיעה ע"ס נזק לרכבים המעורבים רחוק להיות מדע זבל מה שהיה לנו זו עדות זבל של העדה.
במצב עניינים זה אין ספק שהפרקליטות יותר מהמשטרה צריכה הייתה לחשוד בעדה (המשטרה ממילא לא נתנה משקל לעדותה) ולבדוק הכיצד הגיעו לידי הדורסת פרטי העדה. וראה זה פלא מעדות שנפסלה ע"י חוקר התאונות הפכה עדות זו לעדות על פיה יישק דבר.
אפילוג - לאחר התנהלות העדה מול המדובב ותחקירני ערוץ 1 אין ספק שמדובר בעדת שקר שלא נכחה כלל במקום בעת התאונה.
לאחר כל הפרשיות בהן מעורבת הפרקליטות ב 15 ש' האחרונות מרצדס עשויה עוד לתבוע אותך פרקליט יקר על הוצאת דיבה.

21/7/15 12:21  
Anonymous דניאל כתב/ה:

ראשית, הדברים לפיהם הפרקליטות היא ארגון פשיעה הם לא דברי אלא דברי האנונימי וחלילה לי מלקבל אותם.

לתורף הדברים, שאלה אחת היא נניח שהרוכבים חצו את הצומת באדום-צהוב ואכן זה שקול לחציית הצומת באדום. מכך שהם ביצעו עבירה כיצד הדבר משליך על שאלת אשמתה של הנהגת? הרי אם הם חצו באדום וגם הנהגת חצתה באדום עדיין היא גרמה למות הרוכב ולא הרוכב גרם למותה. למה אי אפשר לומר שהנהגת גרמה ברשלנות למות הרוכב אפילו נניח שהרוכב ביצע עבירה? הרי אין במשפט הפלילי הגנה של אשם תורם של הקורבן. למה אי אפשר לומר שהנהגת חבה חובת זהירות גם כלפי נהגים שמבצעים עבירות? היא חבה חובת זהירות לא להיכנס לצומת באדום לא רק כלפי נהגים שבעצמם חוצים בירוק אלא גם כלפי נהגים שבעצמם חוצים באדום-צהוב. אפשר לומר שאם לא הייתה נכנסת לצומת באדום הייתה מבטיחה בכך גם את בטיחותם של הנהגים שבעצמם חוצים באדום.

שאלה שנייה היא האם לא ניתן לדעת שהנהגת חצתה באדום ו/או במהירות מופרזת מעצם העובדה שהיא בכלל הגיעה לנקודת מגע עם האופנוע שחצה באדום-צהוב? נניח שהאופנוע חצה באדום-צהוב. אפשר לחשב את המרחק שהוא צריך לעבור מנקודת התחלת נסיעתו ועד מקום התאונה. על מנת שהנהגת תגיע לאותה נקודה אפשר לחשב איזה מרחק דרוש לה להגיע לנקודה זו. בהנחה שהיא נכנסת לצומת בירוק ובמקביל האופנוע מתחיל לנסוע באדום-צהוב ידוע אם אמורה להיות במצב כזה נקודת מגע ביניהם (לאור הפרשי הזמן בין האורות ברמזורים השונים) באיזו מהירות היא צריכה לנסוע על מנת להגיע למגע עם האופנוע והאם הגיוני לאור פערי הזמן והמרחק מרגע הכניסה לצומת עד מקום התאונה ופערי הזמן של מופעי הרמזורים שבכלל יהיה מגע ביניהם. למה הדברים האלה לא ניתנים לחישוב גם ע"י מי שלא היה עד לתאונה ולא נכח במקום התאונה?
אם חישוב המהירות על פי עוצמת הפגיעה היא מדע זבל למה הפרקליטות לא אומרת את זה? הרי הפרקליטות משחררת תגובות להצדיק את סגירת התיק (מספר העדים שהעידו ומה העידו) למה היא לא אומרת, "לא קיבלנו את חות דעת הבוחן מפני שאין בסיס מדעי מספיק לקבוע את מהירות הנסיעה על פי הנזקים שנגרמו לכלי הרכב". טענה זו עשויה להועיל לה יחצנ"ית.

אני לא יודע אם זה מדע זבל או לא מפני שאף אחד מהטוענים לכאן או לכאן לא הביא ראיות או הפניות לאישוש דבריו אם כי לא בטוח שאם תהיה הפניה אז היא תהיה מובנת להדיוטות לאור שימוש במונחים טכניים מתחום הפיסיקה ולאור הצורך ברקע של ידע קודם בפיסיקה. אבל כן יועיל הפניה לתקדימים ופסקי דין שהתייחסו בעבר לראיה מדעית מסוג זה.

21/7/15 13:58  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

תודה דניאל שהעלית שוב את התקנה של זהירות כללית בדרכים הגורסת בעצם כי כל המעורבים בתאונה תרמו לה את חלקם כל עוד לא הוכח אחרת. כדי להוציא אי מי מהמעורבים כמי שאינו נושא באחריות כלשהי צריכים להתקיים תנאים מסויימים וראה זה פלא עדותה של נהגת המונית בנויה בדיוק בהתאם למתכון. הנפגע - אור אדום הפוגעת אור ירוק במהירות איטית. בהקשר זה פלפוליו של פרקליט לשעבר אינם רלוונטיים. כדי לשחררה מאחריות כלשהי לתאונה יש להראות כי נכנסה לצומת במהירות איטית בהרבה מהמותרת. בנסיבות אלה נסיעה במהירות המותרת אינה לזכות הנהג כי עליו לפי התקנה להאט על פי תנאי הדרך ובמיוחד בכניסה לצמתים. רק לשם המחשה יש בחיפה הרבה רחובות צרים בהם חוניים כלי רכב בשורות ארוכות. מהירות מותרת 50 קמ"ש. אם תפגע בהולך רגל שצץ בין שתי מכוניות ותטען שנסעת במהירות המותרת חיסלת את עצמך במו ידיך הואיל ובהתחשב בתנאי הדרך ולמרות העדר תמרור מפורש להגבלת מהירות נוספת היה עליך לנהוג כאילו היה כזה.
אך האמת שפלפולים באשר למהירות תנועת הרכבים גם הם די מיותרים הואיל וקיימים די מבחני ריסוק לפולסווגן גולף שמורים כי לא ייתכן שהנהגת נכנסה לצומת במהירות נמוכה כפי הצהתה.
אבל נניח לרגע שהנהגת אינה אשמה כלל אך מתוך בהלה וחשש שכרו היא ומקורביה עדת שקר. אשמח לדעת האם יש אי מי החושב כי בידוי ראיות, שיבוש הליכי חקירה / משפט ועדות שקר במקרה של תאונה הכוללת הרוג היא עניין של מה בכך? ובמיוחד שעדות השקר קיבלה בפרקליטות מעמד מועדף וללא עוררין. חקירת עומק לפרקליטות היא כורח. עד אז חשודים אנשי הפרקליטות כעבריינים כבדים ולאחר התפרצותה הגסה של פורר - גפני חובבת מכבי החשד רק מתעצם.

21/7/15 17:47  
Anonymous סוף דבר כתב/ה:

ולכל אלה שיש להם טענות על התלהמות ובמיוחד המשפטפטנים הרוכבים בין המשפתיים
נא להקשיב לשופט טימן גם הוא יודע דבר או שניים על חקירה ומשפט
http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1852558

23/7/15 16:01  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

בתחום של ליקויי בניה יש עשרות פסקי דין של דיירים שתבעו קבלנים על ליקויים בבניה .מהנדס בדק בית מוזמן על ידי דייר לעשות ביקורת מבנים בדירה .בד"כ ימצאו ליקויים כי זאת נורמת הבניה בישראל וניתן לראות זאת בעשרות
פסקי דין מול קבלנים

6/9/15 20:14  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>