תג

יום רביעי, יוני 10

היועץ המשפטי לממשלה מחייב את המשטרה ליישם את החוק לסגירת תיק בהסדר.

אתמול הודיע היועץ המשפטי לממשלה לוועדת החוקה חוק המשפט שסוף סוף המשטרה תתחיל ליישם את החוק לסגירת תיק בהסדר, באיחור אופנתי של שנתיים וחצי. אמנם גם בהודעה זו הוא מסר שהמצב הבלתי חוקי הקיים ימשיך עוד כשלושה חודשים, אבל עדיין, לראשונה, מחליט היועץ כי המשטרה חייבת ליישם את החוק למרות התנגדותה לחוק.
קצת רקע: בשנת 2000 הצעתי ליועץ המשפטי דאז אליקים רובינשטיין ולפרקליטת המדינה עדנה ארבל, להחיל בישראל הוראות לסגירת תיק בהסדר. רובינשטיין הורה למשנה שלו, יהודית קרפ, להכין את ההצעה, אולם הוועדה שהוקמה לצורך כך התפזרה לאחר כמה שנים ומספר לא גדול בהרבה של פגישות בלא שדבר נעשה. בשנת 2006 פרסמתי הצעת חוק מפורטת בכתב העת עיוני משפט, והצגתי אותה ליועץ המשפטי דאז, מזוז. הרעיון הבסיסי בחוק פשוט – בעבירות קלות, במקום לערוך משפט, יציעו לחשוד שהתיק נגדו יסגר במקום אם הוא יעמוד בשורה של תנאים כגון תשלום סכום כסף למדינה, פיצוי לנפגע, תיקון הנזק ותנאים אחרים.
המשטרה כבר אז התנגדה. היא טענה שכל כתב אישום שהיא מגישה הוא בסלע – לא ניתן להמיר אף כתב אישום בהסדר מקל יותר. למרות התנגדותה, היועמ"ש מזוז עמד על קידומו. גם שר המשפטים פרידמן, וגם ועדת השרים לחקיקה אישרו את ההצעה. השר לבטחון פנים דאז אמר לי שהוא תמך בהצעה בממשלה למרות ההתנגדות ראש אגף חקירות והמפכ"ל. לא טריוויאלי.
אבל המשטרה לא ויתרה – וגם בוועדת חוקה של הכנסת התעקשה שהיא לא יכולה ליישם את החוק. נימוקי ההתנגדות השתנו בשלב מסויים ובמקום לטעון שלא ניתן להמיר הליכים בהסדרים מותנים, הטענה היתה כעת שההליך החדש מחייב משאבים תביעה רבים יותר מאשר ניהול משפט. יו"ר הווועדה, ח"כ דוד רותם ז"ל כעס על הטענות באומרו שהממשלה לא יכולה לדבר בשני קולות בוועדה. זו הצעת חוק ממשלתית והמשטרה לא יכולה להתנגד לה. למרות זאת, בסופו של יום, ואף שנציגי הממשלה לא ביקשו זאת, הוא החליט לדחות את כניסת החוק לתוקף בתשעה חודשים, כדי שהמשטרה תיערך לכניסתו. וכך, החוק נכנס לתוקפו לפני שנתיים ושלושה חודשים.
אלא שכמה ימים לפני כניסתו לתוקף הוציא היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת המשטרה, הנחיה לפיה החוק חל על תיקים בניהול פרקליטות המדינה ויחידות תביעה אחרות אבל לא על תיקי התביעה המשטרתית (האחראית לרוב המכריע של התיקים הפליליים בישראל) כיוון שהמשטרה לא ערוכה לכך. במקום אחר הסברתי באריכות מדוע הנחיה זו פשוט לא חוקית. אולם מעבר לעניין החוקי – היא גם לא הגיונית כי המשטרה לא רוצה להיערך, ולכן בלי שיכפו עליה את החוק היא לא תיערך. בכמה מקרים סניגורים טענו כנגדה וכדי לא להתמודד עם הטענה המשטרה פשוט חזרה בה מהאישומים. אולם בסופו של יום רוב התיקים שהיו יכולים להסתיים בהליך יעיל בהרבה לחשודים, לנפגעים ולמערכת המשפט נאלצו לעמוד לדין, ולנהל משפטים מיותרים.
הסניגוריה תקפה גם היא את חוקיות ההנחיה, וועדת חוקה זימנה את נציגי היועץ המשפטי לדיון ביישום החוק. הדיון התקיים אתמול, ובמהלכו הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהוא ישנה את ההנחיה ויורה למשטרה ליישם את החוק. המשטרה המשיכה לטעון כנגד יישומו גם בדיון הזה. נציגי המשטרה השתמשו בטיעון הקבוע שכל גוף ממשלתי מעלה כשהוא לא רוצה לאמץ שינוי – חוסר במשאבים. חברי הכנסת הבינו שאין לכך בסיס, שכן החוק, אם יופעל נכון, יאפשר למשטרה לחסוך במשאבים. ואכן, יו"ר הוועדה סלומיאנסקי וחבריה אמרו במפורש שהם לא מקבלים את הטיעון הזה. כשהרשות לניירות ערך, התביעה במשרד הכלכלה, רשויות התכנון והבניה ואפילו הפרקליטות מצליחים ליישם את החוק – גם המשטרה יכולה.
עכשיו נותר לחכות ולראות כיצד המשטרה תעקוף את החובה הזו בעוד שלושה חודשים. 
עם קצת פחות ציניות, אני משוכנע שבסופו של דבר נתח משמעותי של עשרות אחוזים מהתיקים הפליליים יטופל באמצעות הסדר מותנה, במקום כתב אישום. זה יקח זמן, אבל זה יקרה, כמו שזה קרה במדיניות מערביות אחרות בהן אומץ הסדר דומה. לטווח הארוך זו תהיה מהפיכה של ממש באופן בו מטופלים הליכים פליליים בעבירות קלות.

4 תגובות:

Anonymous אל רום כתב/ה:

תודה על הפוסט. טוב , הרבה תהיות עולות בעקבות קריאת הפוסט , אלא שכותב הפוסט , לא הבהיר לקוראים :

במה באמת ובתמים , יסודה של התנגדותה הנחרצת של המשטרה להסדרים המוצעים . מתוך הפוסט אפשר היה למיטב הבנתי , להבין רק כך :

המשטרה מתרצת אי יישום החוק , בחסר במשאבים , והרי אליבא כולא דעלמה על פי הפוסט , מאמינים שזה יחסוך למשטרה , ו/ או :

שהאגו של המשטרה נפגע קשות מהמחשבה , שכתבי האישום שלה , הינן פחות מיציקת בטון , כחוט השערה ולא תחדור !! והרי מה קשור הדבר ? האדם הרי מודה במסגרת הסדר דנן !! הוא אמנם מודה לכאורה רק בעובדות המקימות העבירה , אבל האם על כך צעקתה ??

אני חושב , שזה אולי קצת רחוק מלתאר הסיבות הממשיות והמוכמנות אולי . תודה

10/6/15 20:09  
Anonymous אל רום כתב/ה:

רק הערה או תוספת , בדיוק קראתי בחדשות ובעדכונים של אתר משרד המשפטים , על ההסדר דנן , ועל פי המתואר שם , היועמ"ש , מכיר בכך שהמשטרה נזקקת לתוספת משאבים לצורך הפעלת החוק , בלינק הבא :


http://index.justice.gov.il/Pubilcations/News/Pages/AttorneyGeneral1006.aspx

תודה

10/6/15 20:24  
Anonymous אורן גזל אייל כתב/ה:

אין ספק שצריך משאבים מעטים לצרכים המנהליים של מחשוב ומערב מנהלי האחרי ביצוע התנאים. אבל אלו מעטים, והאוצר כבר מזמן הסכים לתת אותם. אבל מה שהמשטרה מבקשת זה עוד תקנים רבים לתובעים בטענה שצריך תובעים נוספים לביצוע החוק. מדוע: ראשית מכיוון שאם כופים עליה שינוי למה לא לבקש תקנים. (אני עשיתי אותו דבר כשייצגתי את הפרקליטות בכנסת לפני שנים - אני מכיר את השיטה היטב). שנית, כיוון שהמשטרה מוכנה ליישם את החוק רק כדי לטפל בתיקים נוספים ולא כדי להמיר תיקים שכיום מטופלים בכתב אישום. ברור שאם רוצים להרחיב את רשת האכיפה צריך עוד תקנים. אבל המטרה העיקרית של החוק הייתה הפוכה - לצמצם את החדירה של הענישה הפלילית למקרים שאינם מצדיקים זאת. במילים אחרות, צריך להשתמש בחלופה הזו במקום כתבי אישום. ולזה לא באמת צריך עוד תקנים (למרות כל מה שאומרת המשטרה). ולראיה: הפרקליטות, רשות ניירות ערך, רשויות התכנון והבניה ומשרד הכלכלה מפעילים את החוק באמצעות התובעים הקיימים כיום, בלא תקנים נוספים. וכולם מתלוננים רק על המגבלות בחוק שמקשות עליהם להפעילו בתיקים נוספים.

11/6/15 10:31  
Anonymous אל רום כתב/ה:

תודה על התשובה והתיאור היסודי משהו אורן , נתת לי חומר למחשבה .....

11/6/15 12:07  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>