תג

יום שישי, אוגוסט 18

נסראללה בשידור חי?

עכשיו, בשוך הקרבות, ניתן לדעתי להתפנות למספר זוטות. המלחמה הזו כמובן התאפיינה בתפקיד המרכזי אשר מילאה בו התקשורת, ורבות דובר על התנהגותם האחראית – יותר ופחות – של אנשי המדיה. עוד דובר רבות על התפקיד של הצנזור בניסיונותיו להשתלט על המידע הזורם באינטרנט. בשולי הדברים, צדו את עיני מספר החלטות והתבטאויות של רגולטורים, אשר גוררות מחשבות באשר לתפקידה של המדינה כשחקן וגורם מסדיר – אשר בהן אני מקווה לדון בימים הקרובים. תחילה, להחלטתו של מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, שלא לשדר את נאומיו של נסראללה בשידור ישיר, אלא שהפרשנים הרלוונטיים יצפו בשידור ויביאו את עיקרי הדברים (ראו למשל את הדיווח ב NRG או הדיווח ב- YNET). עוד הוסיף שקלאר, כי נאומיו הרבים של נסראללה המועברים בשידור ישיר, משרתים לרוב את צרכיו ולא את צרכיה של מדינת ישראל. בנוסף, משעשעת במיוחד בעיניי הטענה ש"נאסראללה משתלט על לוח המשדרים", ושלא הוא ינהלם.

אודה ואתוודה שאינני נזקק לחסדיו של שקלאר לצורך צפייה בנאומי נסראללה. לא רק שהנאומים נגישים ברשת, אלא שהם משודרים בערוצים רבים בכבלים הדיגיטליים, בתרגום לאנגלית. ואולם, אני מודע לכך שבמהלך השבועות האחרונים יש רבים אחרים שלא יכלו לגשת לכל הערוצים האמורים.
האם ההחלטה האמורה ראויה? האם יש סכנה שהציבור הישראלי ישתכנע מטיעוניו של האויב הצורר, עד כי נאסוף חפצנו ונעלה על המטוס הבא לניו יורק? לדעתי, החלטות מעין אלו צריכות להתקבל על ידי עורכי החדשות, ולא ברמה קטגורית ועל-ידי המנכ"ל. מה עוד, שמדובר כאן בשידור אירוע חדשותי חשוב, אשר אני מאמין כי יש לאפשר לכל אזרחי המדינה להתרשם מהאויב, ולנסות להבין האם הוא נחלש, נחוש מתמיד או מוכן לוויתורים. מן הסתם הדבר ישפיע על גיבוש הבנתנו לעניין מה נעשה ולאן עלינו להמשיך. תפקידו של הערוץ הציבורי לדאוג שפיסות מידע אלו יהיו נגישות באופן ישיר, וכמובן שלמי שלא מעוניין – הרי שהוא או היא יכולים לקרוא ספר באותו הזמן (זה אף פעם לא מזיק).

כידוע, שקלאר אינו אמון על סתם ערוץ – אלא על הערוץ הציבורי. רבות נכתב על תפקידו של הערוץ הציבורי ולא כאן נוכל לפרט תפקידים אלו, אך באופן כללי משימתו של ערוץ מעין זה היא לספק תכנים אשר בשל כשלי שוק המדיה המסחרי, אינם מובאים לשידור. ברור לכל כי יכולים להיות לחצים מסחריים שלא לשדר את נאומי האויב שוב ולהפריע את שלוותם של הצופים ב "לרקוד ולרדת בגדול עם כוכבים". הדבר גם לא ימצא חן בעיני המפרסמים. ואולם, הערוץ הציבורי אינו כפוף לאלה, ויעביר לנו הצופים את התכנים החדשותיים ללא התחשבות בשורה התחתונה. אולם, לאור ההנחיות האמורות לעיל נוצר מצב שבו דווקא הערוצים המסחריים העבירו את החדשות אשר אינן מתחברות היטב לעוד פרסומת למיץ תפוזים, ואילו הערוץ הציבורי השתמש בכספי האגרה להציל אותנו מלשונו הארסית של הצורר.

בשולי הדברים אציין כי סיפור דומה התעורר בארה"ב, בתקופה שלאחר ה – 9/11, כאשר אוסאמה בין-לאדן היה בוחר לשגר מהמערה החשמלית בה התחבא מסרים לאומה האמריקנית דרך קלטות ווידאו אשר הוכנו מראש. באותה תקופה, החלו דיבורים על כך שראוי להגביל את שידורי קלטות אלו. הטעמים היו מעורבים, אך בלט באותו הזמן הטעם הביטחוני: בין-לאדן משדר באמצעות קלטות אלו, בין השיטין, מסרים סמויים לתאים "ישנים" המצויים במערב. ספק אם רציונאל זה היה מוצדק בזמנו ונראה כי הרלוונטיות לאירוע הנוכחי נמוכה ביותר (אינני מומחה צבאי, אך פשוט לא שמעתי אף אחד מציין זאת. (גם אז, אני מניח, הסיבה הייתה בעיקר מוראלית או פטרנליסטית, ובכל אופן מגוחכת).

לסיכום, מי שאמון על השידורים בערוצים הציבוריים, ראוי שיאפשר לעורכים ולציבור להחליט מה מעניין, אם לאו, ולא להיגרר להחלטות פופוליסטיות. אך מן הסתם רבים לא יסכימו – ואשמח לשמוע על כך תגובות.

13 תגובות:

Anonymous סטודנט כתב/ה:

יכול להיות ששידור בלתי פוסק של נאומי נסראללה בטלוויזיה היה גורם לדהמורליזציה בקרב הציבור הישראלי. לא בהכרח כולם היו עולים על מטוס לניו יורק, אבל רבים היו נקלעים למצב נפשי קשה. בשביל מה צריך גם לשמוע על הרוגים ופצועים, גם על מלחמה שלא משיגה את תוצאותיה, וגם את ההשתחצנות של נסראללה על הפגיעה בחיילים ובעורף ועל מה שהוא עוד מתכנן?

18/8/06 18:02  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

זה ברור למה הצבא רוצה שלא ישודרו הנאומים האלה. כדי לשמור על פער ידע בינו לבין הציבור. מסתבר שהצבא לא ידע הרבה יותר ממה שהכי-זבאללה משדר באל מנאר.
אם היו מונעים שידור הנאומים, הציבור היה יודע עוד פחות ממה שהוא ידע בכל המלחמה הזו, ואז הצבא אולי היה יכול לספר לכולם שאנחנו ניצחנו. מי ששולט על התקשורת שולט על התודעה.
דווקא העובדה ששידרו הכל מאפשרת לנו עכשיו להכיר בליקויים שהיו ולנסות לתקן אותם.

18/8/06 18:15  
Blogger Arete כתב/ה:

לטענת בודריאר, מלחמת המפרץ (1991) לא היתה. מאחר ובמסכי הטלוויזיה לא הראו הרוג עיראקי אחד, לפי בודריאר ערך האדם תלוי בהערכת האחרים אליו.

בעידן הפוסט פוסט מודרניסטי עמדה מתגבשת לפי זווית הראייה ממנה אנחנו מסתכלים שהיא תלוית זהות ומידע, אולי זה הרציונל להימנעות משידור.
תוך התעלמות מהמציאות של השידורים הלוויניים, והאינטרנט שלא היו קיימים ונפוצים ב - 1991 כמו היום

גם לפי פרויד דמיון הוא מנגנון להגנת ה " אני "
אני לא חושבת שהרציונל היה פטרנליסטי בכל זאת שמענו את הפרשוניות של הפרשנים לענייני ערבים, אבל הנאומים באמת היו ארוכים , הפריים טיים בשעה 1 בלילה

18/8/06 19:41  
Anonymous מנדלברוט כתב/ה:

אני לא מחזיק יותר מדי ממוטי שקלאר, בטח שלא כאדם הנכון במקום הנכון (אם כי הערוץ הראשון יותר מתאים לאופיו השמרני הסתדרותי מאשר הרשות השנייה), אבל בעניין זה הוא לא שונה יותר מדי משני הערוצים המסחריים האחרים.

חיזבאללה, כמו כל ארגון טרור עם כבוד, יודע יותר טוב מאיתנו שהמלחמה היום היא פוסט מודרנית. הפונדמנטליזם מאיים על העולם הפוסט מודרני הוא הרי ברביזם ישן שמשתמש בכלים מודרניים. וככה, נסראללה התאים עצמו יפה ללוח השידורים. כל נאום מתוזמן בול לתוכנית של לונדון וקירשנבאום, ובכותרות המהדורה כבר יש תקציר מוכן.

אז בהתחלה עוד היה עניין והיה טעם לשדר אותו. אבל עם הזמן הנאומים שלו היו הופכים משעממים יותר ויותר. ככל שהמלחמה הלכה והתארכה, הוא הלך ונגמר. גם בשדה הקרב הטלוויזיוני. כל נאום נהפך לרבע שעה של תודות מעיקות ללוחמי הגרילה המהוללים, חצי שעה של הכפשות על ישראל, ובסוף רמז ליעד הבא שהוא יתקיף. גם את נאום ראש הממשלה בשלב מסויים צריך לקטוע, כזה הוא המדיום הטלוויזיוני, אז בטח שאת נסראללה. מה שהעיק על התודעה שלי באותן רגעים היה בעיקר השעמום.

ערוץ 2 הוא הממלכתיות החדשה, ערוץ1 כבר מזמן לא רלוונטי. גם עורכי חדשות 2 הבינו מה שהבין שקלאר, הנאומים הלכו ואבדו מערכם הטליוויזיוני. הכנסת גם ככה בפגרה, היה אפשר לדשר את נאומיו מבוקר ועד ליל (בתוספת פרשנות מאזנת: יאללה יא נסראללה, נדפוק אותך אינשאללה), למרות כל הסמליות שבדבר, בערוץ הכנסת.

הבעייה היא לא שידור או אי-שידור הנאומים של נסראללה, הבעייה היא אי-שידור טוטאלי תקיפות חיל האוויר בלבנון.

19/8/06 00:00  
Anonymous ד. מפית כתב/ה:

יכול להיות שבנאומי נסראללה היה פרסום סמוי, ובערוצים המסחריים הכשירו את זה זה מכבר, ואילו הערוץ הממלכתי עוד מתקשה להשלים עם המעבר לשידור בצבע.

19/8/06 13:55  
Blogger יונתן כתב/ה:

אני מבקש להביע עמדה שונה מעט מזו שהוצגה בפורום עד כה, מפני שאיני מוצא כל פגם בהנחייתו של שקלאר. להלן נימוקיי:
א. ראשית לכל יש להבחין בין ההגנה על חופש הביטוי של ביטוי פוליטי "רגיל" לבין ההגנה על ביטוי תעמולה. ביטוי של תעמולה מאופיין בכך שהוא אינו מתיימר להיות אובייקטיבי ואינו שואף להרחיב את "שוק הרעיונות", אלא דווקא מבקש באמצעות מניפולציות רגשיות ולא רציונליות לצמצם את "שוק הרעיונות" לתוך תחום מבודד, סגור ומצומצם. לפיכך, ההגנה על חופש הביטוי של שידורי תעמולה צריכה להיות מצומצמת באופן יחסי.
ב. החלטת שקלאר ייצגה מידתיות - מחד גיסא לא ביקש לאסור כליל את שידורי נסראללה, מאידך גיסא ביקש לצמצם אותם, תוך ליווי בפרשנות. הצורך בפרשנות אינו נובע מפטרנליזם על תבונתו של השומע, אלא מכך שהתעמולה של האוייב אינה מבקשת רק להציג עובדות אלא לבלבל בין עובדות לפרשנות מגמתית. מצב זה מסוכן במיוחד דווקא במלחמה, מפני שבמלחמה התקשורת הינה זירה משמעותית לא פחות משדה הקרב עצמו (כפי שציינו הכותבים הקודמים בפורום). יוזכר, כי להבדיל מנאומי בן לאדן, נאומיו של נסראללה היו ארוכים מאוד ולא נמשכו דקות ספורות.
ג. העובדה שיש ריבוי של אמצעי תקשורת אלטרנטיביים שמשדרים את הנאומים ללא צנזורה אינה מהווה הצדקה לשידורם גם בערוץ הממלכתי, אלא דווקא מצדיקה הגבלות מסוימות על השידור:
1. הנגישות לאמצעי תקשורת אלטרנטיביים מאפשרת למי שמעוניין לשמוע את הנאומים במלואם, כלומר אין פגיעה משמעותית בחופש המידע (בתנאי שאין צנזורה על המדיה הלא ממלכתית).
2. העובדה שאמצעי תקשורת רבים גורמים עוול אינה מצדיקה הצטרפות אליהם. למשל, פורנו נפוץ מאוד באינטרנט, אך אין פירוש הדבר שיש לשדר פורנו בערוץ הממלכתי.
ד. האחריות של ערוץ ממלכתי שונה מהאחריות של ערוץ פרטי, משום שהערוץ הזה ממלא תפקיד של דוברות של עמדת הקונסנזוס בישראל. לכן לתכנים המוצגים בו יש מימד של הכשר שיש להתחשב בו.
ה. גם אני חושב שהיה צריך להציג יותר את הסבל של הצד הלבנוני. עם זאת, אינני חושב שצריך לשאוף לתמונה מאוזנת, פשוט מפני שעניי עירך קודמים.
בברכה, יונתן אזוב

19/8/06 14:08  
Anonymous סטודנט כתב/ה:

אני, נסראללה ו"גבלס הקטן".

__________________

אני מבקש לחזק את מנכ"ל הערוץ הראשון ואת החלטתו כפי שהובאה בבלוג זה עד כה.

לדעתי, נפל למנכ"ל האמיסון – נסראללה מנהל נגדינו
Psychological warfare
(ראה בהרחבה ויקיפידיה באנגלית).

הגבלס הקטן הזה, ניצל את כל ערוצי הטלוויזיה הישראלים בכדי לעשות מודרניזציה של "התעמולה הנאצית"
(ראה בהרחבה ויקיפידיה בעברית) ולזרוע טרור במחשבות הציבור הישראלי. הופעותיו זכו לשיאי רייטינג חסרי תקדים, שודרו בשידורים ישירים, והעבירו בפריים טיים את מסריו המחשמלים והזדוניים (לדעתי צריך לבחון כמה ממלחמות היהודים שאחרי המלחמה הנוכחית, מקורם בסכסוכים פנימיים שזרע בנו הגבלס הקטן הזה - נסראללה).

המנכ"ל, בצדק רב, החליט שלא ליפול למלכודת הרשע, ולא לשדר בפריים טיים ובשיא הרייטינג, את שידורי התעמולה הגבלסית-טהורה של נסראללה. אני תומך בהחלטת המנכ"ל, אך מסייג את תמיכתי למפורט בדבריכם – והוא שבשורה תחתונה ההחלטה אינה מסתירה או מסלפת את האמת.

זוהי החלטה ראויה, מידתית, במסגרת תחום אחריותו ובסמכותו של המנכ"ל.

19/8/06 17:02  
Blogger Arete כתב/ה:

יש לי מספר תהיות לגבי התפטרותו של השר רמון, מאוד יישמח אותי אם המרצים והמומחים בנושא יחוו את דעתם ואף ישיבו על השאלות -

1. אלמלא השר רמון היה מתפטר, האם קיימת הוראת חוק שמחייבת אותו להתפטר, למעט העברת שר מתפקידו ע"י ראש הממשלה לפי שיקול הדעת שניתן לו בסעיף 22 לחוק יסוד הממשלה

2. אם בבג"צ 4267/93, 4287, 4634 אמיתי אזרחים למען מנהל תקין וטוהר המידות נגד יצחק רבין , ראש ממשלת ישראל פ"ד מז(5)441. נקבע כי חזקת החפות איננה מונעת הפסקת כהונתו של נושא משרה שלטונית תוך מתן חשיבות מכרעת לאמון הציבור
אז מדוע סעיף 23 (ב) לחוק יסוד הממשלה קובע כי תיפסק כהונתו של שר בשל ביצוע עבירה רק עם מתן פסק דין מרשיע בעבירה שיש עימה קלון.


3. מדוע שר המשפטים מתפטר כל עוד הוא בחזקת חף מפשע ואף טוען לצדקתו ואם התפטרותו לא משדרת מסר הפוגע במעמדה וחשיבותה של חזקת החפות כזכות מהותית במשפט הפלילי, מה לגבי אמון הנאשם בזכותו להנות מחזקת חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו וכן אמון הציבור בזכות זו ואם ארשה לעצמי וארחיק לכת ואצא מנקודת הנחה שהשר מודע להוראות החוק ומפנים את חשיבותה של חזקת החפות, האם לא מדובר באיזה סוג של התנהגות מפלילה?

20/8/06 00:45  
Anonymous סטודנט כתב/ה:

חזקת החפות אינה רלוונטית במקרה של רמון. לדעתי, הוא נאלץ להתפטר משום שהוא אינו יכול להיות ממונה על השופטים ולהישפט על ידם באותה העת.

20/8/06 11:53  
Blogger יונתן כתב/ה:

ראי ההלכה המפורסמת המחייבת שר להתפטר ברגע שהוגש נגדו כתב אישום: בג"צ 3094/93 התנועה למען איכות השלטון נ' ממשלת ישראל, בענייין מינוי של אריה דרעי כשר.
פרופ' בנדור מבקר הלכה זו , מפני שלדעתו מדובר בפגיעה קשה בחזקת החפות.
בברכה, יונתן אזוב

20/8/06 18:19  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

"גם במלחמה צודקת חלקה אחת ישנה למת... אם מישהו מפסיד זה רק אתה; ראשי ממשלות יוצאים בלי אף שריטה - כשנגמר הכל הם סופדים לעם; אני רוצה לחיות ולהספיד אותם" (חנוך לוין, בשנת 1968 )

22/8/06 18:30  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

אין לתת כח לאדם שמוציא כיעור ומאיים על השמדת העם היהודי כל אחד מאיתנו חייב להוציא את הטוב ביותר מעצמו ובמקום לחשוב עליו נחשוב על עצמנו ונפיץ אור גדול בעולם.
סופו יהיה מר מאוד ומאוד מזכיר את היטלר ואת סופו המר אנחנו צריכים להיות ערוכים עם הגרזן המתאים.
למדנו מספיק צריך ליסגור לא כל אפשרות כלכלית.
מה שמצחיק שהוא מחלה לעצמו והוא מחלה גדולה לעולם רק שפירושו לא נכון לגבנו .

19/2/08 19:01  
Anonymous אנונימי כתב/ה:

אני אתה והוא יכולים לסמוך רק על עצמנו ,הממשלמה רדומה ,העולם רדום.
אולי העולם מחכה לטרור הזה ואפילו
נהנה מהמצב, אם כל אחד מאיתנו יזוז וינסה להשפיע אז המשוגע הזה יתפוצץ בפצצה שמכין לנו אני מאחלת לנסראללה ולכל מי שמשתף איתו פעולה שהפצצה תיתפוצץ במדינתם זה יפתור הרבה בעיות, הם לא רוצים שלום הם קוראים למלחמה מהיום הראשון הם רגילים לרע ולהוצאת כיעור נחיה ונראה מה יהיה הסוף של יצור שמנסה לישלוט בכל העולם העולם ישלוט בו.

19/2/08 19:07  

הוסף רשומת תגובה

שימו לב! פרסום תגובה הינו על אחריות הכותב/ת בלבד. מערכת הבלוג אינה עורכת ו/או מבקרת את התכנים לפני פרסומם. אנא הפעילו ריסון עצמי והיזהרו מפני הוצאת לשון הרע או כל הפרת חוק אחרת.  

חזרה לעמוד הבית >>